היינץ היידריך
היינץ זיגפריד היידריך (29 בספטמבר 1905 – 19 בנובמבר 1944) היה אחיו של פושע המלחמה הנאצי ריינהרד היידריך. לאחר מות אחיו בהתנקשות ביוני 1942, התוודע למעשים האיומים להם היה אחראי והתנער ממנו. בעקבות גילויים אלה סייע ליהודים במהלך השואה. [1]
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1905 האלה, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| התאבד |
19 בנובמבר 1944 (בגיל 39) פראבוטי, פרוסיה המזרחית, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| צאצאים |
Peter Thomas Heydrich |
| מספר צאצאים |
5 |
| השתייכות |
אס אס |
| דרגה |
 אובר-שטורמפיהרר |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
ראשית חייו
עריכההיידריך נולד בהַאלֶה על נהר זאלֶה למלחין ריצ'רד ברונו היידריך, פרוטסטנטי, ולאשתו אליזבת אנה מריה עמליה קרנץ, קתולית. אביה היה מנהל הקונסרבטוריון המלכותי של דרזדן.[2]
משפחתו של היידריך החזיקה במעמד חברתי גבוה ובאמצעים כספיים ניכרים. אביהם, ריצ'רד ברונו היידריך, היה זמר אופרה, מייסד קונסרבטוריון למוזיקה בהאלה וחינך את שלושת ילדיו לפטריוטיות גרמנית.[3]
קריירה באֶס אֶס
עריכההיידריך היה אובר-שטורמפיהרר (סגן) באס אס, עיתונאי ומוציא לאור של עיתון החיילים, "Die Panzerfaust". בתחילה היה מעריץ נלהב של אדולף היטלר. אך תפנית חדה בתפיסת עולמו חלה לאחר ההלוויה הממלכתית של של אחיו ריינהרד בברלין ביוני 1942, אז קיבל היינץ חבילה גדולה שהכילה את תיקי אחיו, ששוחררה מלוקר שלו במטה הגסטפו.[4] היינץ הסתגר בחדרו עם המסמכים. למחרת בבוקר הבחינה אשתו שבעלה ישב כל הלילה ועיין בשקידה במסמכים, כמו כן שרף חלק מהם.
היידריך, שהיה בחופשה מהצבא לא הצליח לנהל שיחה עם אשתו ולדבריה והיה שרוי בהלם מוחלט ומצב נפשי קשה. המסמכים בחבילה היו ככל הנראה תיקים אישיים של ריינהרד היידריך, מהם הבין היינץ לראשונה את סדרי הגודל של ההשמדה השיטתית של היהודים, הפתרון הסופי.[5][6] לאחר מכן, היינץ גמר אומר בליבו לסייע ליהודים להימלט מצפורני הנאצים על ידי זיוף תעודות זהות והדפסתם בבתי הדפוס של "Die Panzerfaust".[7][8]
התאבדותו
עריכהכאשר בנובמבר 1944 ועדה כלכלית בראשות פרקליט מדינה חקרה את מערכת ה-"Die Panzerfaust", היינץ חשש שנחשף וירה בעצמו כדי להגן על משפחתו מפני הגסטפו שייתכן מחשש שישלמו גם הם על חלקו בסיוע ליהודים.[9] בפועל, עורך הדין לא ידע דבר על הזיופים, ורק ניסה לברר את הסיבה למחסור באספקת נייר.[10] אולם לדברי אחיינו היידר, היידריך התאבד בגלל תיק צבאי תלוי ועומד נגדו בגין גניבה ושחיתות.[11]
משפחתו
עריכהלהיינץ היידריך היו חמישה ילדים. בנו הבכור פיטר, (1931–2000), היה זמר קברט גרמני ידוע, וכתב ספר על ילדותו, אביו ודודו. בספר מתאר פיטר כיצד, כנער, הוא נהנה מהתהילה של היותו אחיינו של ריינהרד היידריך. בתקופת הילדות הוא חשב על דודו כספורטאי מצליח ומוזיקאי רגיש. בפראג, הבחין שדודו הפך ל"גדול". פיטר הפיק תועלת רבה מהיותו אחיינו של היידריך. גם לאחר המלחמה עדיין חש גאווה מסוימת ביחסים המשפחתיים, אם כי לא כל כך בגלוי. אבל לבסוף נאלץ להודות שריינהרד היידריך היה אדם רשע ומתועב, שהיה מהמעורבים הבולטים בשואת יהודי אירופה ובפשעים אחרים. פיטר נפטר ב-22 בנובמבר 2000, לאחר מחלה ממושכת.[12]
ראו גם
עריכה- אלברט גרינג, אחיו הצעיר האנטי-נאצי של הרמן גרינג
הערות שוליים
עריכה- ^ Lehrer, Steven Wannsee House and the Holocaust. McFarland. Jefferson, North Carolina 2000 pp 53-87
- ^ "Das Spiel ist Aus — Arthur Nebe". Der Spiegel 6/1950 vom 09.02.1950, page 21 (בגרמנית). Der Spiegel. נבדק ב-2009-01-26.
- ^ "Reinhard Heydrich".
- ^ Donnelley, Paul (2008). Assassins and assassinations : history's most infamous plots. New Holland. ISBN 978-1-84537-940-7. OCLC 231589691.
- ^ MacDonald, Callum (21 באוגוסט 1998). The killing of Reinhard Heydrich: the SS 'Butcher of Prague'. Da Capo Press. p. 5.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ McKinney, Dagney (2020-02-15). "Reinhard Heydrich and the Heydrich Terror: The Real Story Behind Operation Anthropoid". Cultura Obscura (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-02-13.
- ^ Leong Kok Wey, Adam (2012-04-01). "Operation Anthropoid". The RUSI Journal. 157 (2): 68–75. doi:10.1080/03071847.2012.675808. ISSN 0307-1847.
- ^ Donald, Graeme (2011). The man who shot the man who shot Lincoln : and 44 other forgotten figures from history. Lyons Press. ISBN 978-0-7627-7584-2. OCLC 1298714596.
- ^ Dederichs, Mario (19 באפריל 2009). Heydrich: The Face of Evil. STACKPOLE BOOKS. p. 165. ISBN 1-78438-893-9. OCLC 1327553239.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Dederichs, Mario R. (2006). Heydrich: the face of evil. Translated by Geoffrey Brooks. Greenhill Books, p. 166. מסת"ב 1-85367-686-1
- ^ Gerwarth, Robert (2011-11-15). Hitler's Hangman: The Life of Heydrich (באנגלית). Yale University Press. p. 290. ISBN 9780300115758.
- ^ Peter Thomas Heydrich, et al. Ich war der Kronprinz von Heydrich: eine Kindheit im Schatten des Henkers von Prag. Kreuz Verlag, Stuttgart, 2006