קטלאנית – הבדלי גרסאות

קַטַלַאנִית (ולנסית)
Català ‎(Valencià)‎
מדינות	ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה
אזורים	קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה
דוברים	12 מיליון
שפת אם	7.5 מיליון
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו־אירופית רומאנית איברו־רומאנית קטלאנית
לאום	אנדורה; שפה אזורית:; אלְגֶרוֹ שבאיטליה; בספרד (שפה אזורית בקטלוניה, ולנסיה והאיים הבלאריים)
ארגון	בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
מוסד	המוסד ללימודים קטלאניים; האקדמיה הוולנסיינית ללשון
קוד שפה	ca
קוד ISO 639-1	ca
קוד ISO 639-2	cat
קוד ISO 639-3	cat
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־19:23, 10 באוגוסט 2024

ערך זה עוסק בשפה הקטלאנית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קטלנית (פירושונים).

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא או ניבים שלה הן השפה הרשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה.^[1] מבחינת אוצר מילים ודקדוק, השפה קרובה לספרדית ולצרפתית.

תפוצה גאוגרפית

קטלאנית מדברים במקומות הבאים (נקראים יחד הארצות הקטלאניות):

הקהילה האוטונומית של קטלוניה בספרד
חבל ארץ הגובל בקטלוניה בקהילה האוטונומית של אראגון (Franja)
האיים הבלאריים בספרד
אנדורה
חלקים מוולנסיה, שם ידועה השפה כ"ולנסית"
אזור קטן במורסיה שבדרום ספרד
"צפון קטלוניה" – בשטח צרפת
העיר אלגרו (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה, שם השפה ידועה כ"אלגרס"

מספר דוברי הקטלאנית

בשטחים בהם קטלאנית (או אחד הניבים שלה) היא שפה רשמית

אזור	מבינים	יודעים לדבר
קטלוניה (ספרד)	5,837,874	4,602,611
ולנסיה (ספרד)	3,512,236	1,972,922
האיים הבלאריים (ספרד)	733,466	504,349
אנדורה	62,381	49,519
אלגרו (סרדיניה, איטליה)	20,000	17,625
סה"כ	10,145,957	7,129,401

בשטחים בהם אינה שפה רשמית

אזור	מבינים	יודעים לדבר
צפון קטלוניה (צרפת)	203,121	125,622
אראגון (ספרד)	47,250	45,000
סרגוסה (ספרד)	אין מידע	אין מידע
מורסיה (ספרד)	אין מידע	אין מידע
שאר העולם	אין מידע	350,000
סה"כ	270,371	538,247

התפשטות השפה

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירנאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

עיצורים בקטלאנית
	וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי /שִנִּי		שפתי ־שִנִּי		דו־ שפתי
אפי	ŋ		ɲ				n				m
סותם	ɡ	k	[ɟ	c]			d	t			b	p
מחוכך					ʤ	ʧ	ʣ	ʦ
שורק					ʒ	ʃ	z	s
חוכך	[ɣ]						[ð]		v	f	[β]
מקורב (צדי)	w		j
מקורב (צדי)			ʎ				l
מקיש							ɾ
רוטט							r
* – פונמה נפרדת מ־/b/ בניבים באלֵאַרית, אלגורית, ואלנסית ועוד * – אלופוני /k ɡ/ בסופי מילים/לפני תנועות קדמיות בניב באלארית^[2] * – יש המדייקים בקירוב למכתשי־חכי [ʨ ʥ ɕ ʑ] * – אלופוני /b ɣ d/ בהתאמה בראשי הברות לאחר חוככים^[3]

דקדוק

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

שמות עצם ושמות תואר

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אובדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏, אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

עברית	קטלאנית	ספרדית	צרפתית	לטינית
טוב	bo	bueno	bon	bonus
טובה	bona	buena	bonne	bona
טובים	bons	buenos	bons	boni
רומאי	romà	romano	romain	romanus
רומאים	romans	romanos	romains	romani
אובססיה	obsessió	obsesión	obsession	obsessio (פירוש מקורי – חסימה)
אובססיות	obsessions	obsesiones	obsessions	obsessiones

פועל

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

vaig cantar – אני שרתי
vas cantar – את/ה שרת

כינויי גוף

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

ניבים קטלאניים

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב־1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלק המזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

אוצר מילים בסיסי

שלום: Hola
בוקר טוב: Bon dia
ערב טוב: Bona tarda, Bon vespre, Bona vesprada
לילה טוב: Bona nit
להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
להתראות בקרוב: Fins després!
בבקשה: Per favor, si us plau
מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
תודה: Gràcies/mercè
תודה רבה: moltes gràcies/mercès
סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ רויטרס, בית המשפט בספרד השעה את כינוס הפרלמנט בקטלוניה, באתר תאגיד השידור הישראלי, ‏5 באוקטובר 2017
^ בחלק מהניבים האחרים האפשרות מתרחבת לכל מצב מלבד לפני עיצורים נזילים/תנועות אחוריות
^ יוצאים מן הכלל הם /d/ לאחר צדיים ו-/b/ לאחר /f/

[1] רויטרס, בית המשפט בספרד השעה את כינוס הפרלמנט בקטלוניה, באתר תאגיד השידור הישראלי, ‏5 באוקטובר 2017

[2] בחלק מהניבים האחרים האפשרות מתרחבת לכל מצב מלבד לפני עיצורים נזילים/תנועות אחוריות

[3] יוצאים מן הכלל הם /d/ לאחר צדיים ו-/b/ לאחר /f/

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=שפה הקטלאנית|אחר=|ראו=[[קטלנית|קטלנית - פירושונים]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=שפה הקטלאנית|אחר=|ראו=[[קטלנית|קטלנית (פירושונים)]]}}
 {{שפה
 |שם=קַטַלַאנִית (ולנסית)
-|שם מקורי=Català &lrm;(Valencià)&lrm;
+|שם בשפת המקור=Català &lrm;(Valencià)&lrm;
 |מדינות=[[ספרד]], [[צרפת]], [[אנדורה]], [[איטליה]]
-|אזורים=[[קטלוניה]], [[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|ולנסיה]], [[האיים הבלאריים]], [[רוסיון]], [[אראגון]], [[מורסיה (קהילה אוטונומית)|מורסיה]], [[סרדיניה]]
+|אזורים=[[קטלוניה]], [[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|ולנסיה]], [[האיים הבלאריים]], [[לנגדוק-רוסיון|רוסיון]], [[אראגון]], [[מורסיה (קהילה אוטונומית)|מורסיה]], [[סרדיניה]]
 |דוברים=12 מיליון
 |שפת אם=7.5 מיליון
 |כתב=[[אלפבית לטיני]]
-|משפחה=[[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופית]]
+|משפחה=[[שפות הודו-אירופיות|הודו־אירופית]]
 :[[שפות רומאניות|רומאנית]]
-::[[שפות איברו-רומאניות|איברו-רומאנית]]
+::[[שפות איברו-רומאניות|איברו־רומאנית]]
 :::'''קטלאנית'''
-|לאום={{דגל|אנדורה||+}}{{ש}}שפה אזורית:{{ש}}{{דגל|סרדיניה}}[[אלגרו (עיר)|אלְגֶרוֹ]] שב[[איטליה]]{{ש}}{{דגל|ספרד}} ב[[ספרד]] (שפה אזורית ב[[קטלוניה]], [[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|וולנסיה]] ו[[האיים הבלאריים]])
+|לאום={{דגל|אנדורה||+}}{{ש}}שפה אזורית:{{ש}}{{דגל|סרדיניה}}[[אלגרו (עיר)|אלְגֶרוֹ]] שב[[איטליה]]{{ש}}{{דגל|ספרד}} ב[[ספרד]] (שפה אזורית ב[[קטלוניה]], [[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|ולנסיה]] ו[[האיים הבלאריים]])
 |ארגון=בעלת מעמד מיוחד ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]]
 |מוסד=[[המוסד ללימודים קטלאניים]]{{ש}}
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 '''קַטַלַאנִית''' (Català) היא [[שפה טבעית|שפה]] ממשפחת [[שפות רומאניות|השפות הרומאניות]].
-השפה מדוברת במזרח [[חצי האי האיברי]] ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ-9 מיליון דוברים, רובם ב[[ספרד]]. היא [[שפה רשמית]] ב[[אנדורה]], בחבל [[קטלוניה]] שבספרד, ב[[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|וולנסיה]] שבספרד, ב[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]], ובעיר [[אלגרו (עיר)|אלְגֶרוֹ]] שב[[סרדיניה]]. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את [[קטלוניה]] נאסר השימוש בשפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kan.org.il/Item/?itemId=23325|הכותב=רויטרס|כותרת=בית המשפט בספרד השעה את כינוס הפרלמנט בקטלוניה|אתר=תאגיד השידור הישראלי|תאריך=5 באוקטובר 2017}}</ref>
+השפה מדוברת במזרח [[חצי האי האיברי]] ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם ב[[ספרד]]. היא או ניבים שלה הן [[שפה רשמית|השפה הרשמית]] ב[[אנדורה]], בחבל [[קטלוניה]] שבספרד, ב[[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|וולנסיה]] שבספרד, ב[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]], ובעיר [[אלגרו (עיר)|אלְגֶרוֹ]] שב[[סרדיניה]]. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kan.org.il/Item/?itemId=23325|הכותב=רויטרס|כותרת=בית המשפט בספרד השעה את כינוס הפרלמנט בקטלוניה|אתר=תאגיד השידור הישראלי|תאריך=5 באוקטובר 2017}}}} מבחינת אוצר מילים ודקדוק, השפה קרובה ל[[ספרדית]] ול[[צרפתית]].
 ==תפוצה גאוגרפית==
-קטלאנית מדברים במקומות הבאים:
+קטלאנית מדברים במקומות הבאים (נקראים יחד [[הארצות הקטלאניות]]):
 *הקהילה האוטונומית של [[קטלוניה]] בספרד
 *חבל ארץ הגובל בקטלוניה בקהילה האוטונומית של [[אראגון]] (Franja)
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 *חלקים מ[[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|וולנסיה]], שם ידועה השפה כ"[[ולנסית]]"
 *אזור קטן ב[[מורסיה (קהילה אוטונומית)|מורסיה]] שבדרום ספרד
-*"צפון קטלוניה" - בשטח [[צרפת]]
+*"צפון קטלוניה" – בשטח [[צרפת]]
-*העיר [[אלגרו (עיר)|אלגרו]] (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה
+*העיר [[אלגרו (עיר)|אלגרו]] (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה, שם השפה ידועה כ"[[אלגרס]]"
 ===מספר דוברי הקטלאנית===
 [[קובץ:Catalan in Europe.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת התפוצה של הקטלאנית באירופה]]
-====בשטחים בהם היא שפה רשמית====
+====בשטחים בהם קטלאנית (או אחד הניבים שלה) היא שפה רשמית====
 {| style="margin: 0 0 0.5em 1.4em; border: 1px #aaa solid; border-collapse: collapse; float: center;" border=1
 |- style="font-size:110%; color: black; background-color: lawngreen;"
@@ שורה 46: / שורה 47: @@
 |- style="background-color:#E4E4E4;"
 |[[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|ולנסיה]] ([[ספרד]])
 | align="right" |3,512,236
 | align="right" |1,972,922
 |- style="background-color:#CCCCCC;"
@@ שורה 54: / שורה 55: @@
 |- style="background-color:#E4E4E4;"
 |[[אנדורה]]
 | align="right" |62,381
 | align="right" |49,519
+|- style="background-color:#CCCCCC;"
+|[[אלגרו (עיר)|אלגרו]] ([[סרדיניה]], [[איטליה]])
+| align="right" |20,000
+| align="right" |17,625
 |- style="background-color:#FFFFFF;"
 |'''סה"כ'''
@@ שורה 69: / שורה 74: @@
 !יודעים לדבר
 |- style="background-color:#CCCCCC;"
-|[[אלגרו (עיר)|אלגרו]] ([[סרדיניה]], [[איטליה]])
-| align="right" |20,000
-| align="right" |17,625
-|- style="background-color:#E4E4E4;"
 |צפון קטלוניה ([[צרפת]])
 | align="right" |203,121
 | align="right" |125,622
-|- style="background-color:#CCCCCC;"
+|- style="background-color:#E4E4E4;"
 |[[אראגון]] ([[ספרד]])
 | align="right" |47,250
 | align="right" |45,000
+|-
-|- style="background-color:#E4E4E4;"
+|[[סרגוסה (מחוז)|סרגוסה]] ([[ספרד]])
+|אין מידע
+|אין מידע
+|- style="background-color:#CCCCCC;"
 | [[מורסיה (קהילה אוטונומית)|מורסיה]] ([[ספרד]])
 | align="right" |אין מידע
 | align="right" |אין מידע
-|- style="background-color:#CCCCCC;"
+|- style="background-color:#E4E4E4;"
 |שאר העולם
 | align="right" |אין מידע
@@ שורה 95: / שורה 100: @@
 ==התפשטות השפה==
-[[קובץ:Evolución lingüística.gif|200px|ממוזער|שמאל|אנימציית מפת התפתחות השפות בחצי-האי האיברי]]
 השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מ[[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] מקומיים של [[לטינית]] שהיו בשימוש בחלק ה[[מזרח]]י של [[הרי הפירנאים]].
-במהלך ה[[רקונקיסטה]], הכיבוש מחדש של [[חצי האי האיברי]] על ידי ה[[נוצרים]], התפשטה הקטלאנית ל[[ברצלונה]], ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.
+במהלך ה[[רקונקיסטה]], הכיבוש מחדש של [[חצי האי האיברי]] על ידי ה[[נוצרים]], התפשטה הקטלאנית ל[[ברצלונה]], ולאחר מכן ל[[ממלכת ולנסיה]], לאיים הבלאריים ולאלגרו.
 {| class=wikitable style=text-align:center; style="float: right;"
@@ שורה 182: / שורה 186: @@
 |-
 | colspan=13 |
-<span style="color:red;">'''*'''</span> - פונמה נפרדת מ-/b/ בניבים באלֵאַרית, אלגורית,{{ש}}[[ולנסית|ואלנסית]] ועוד{{ש}}
+<span style="color:red;">'''*'''</span> – פונמה נפרדת מ־/b/ בניבים באלֵאַרית, אלגורית,{{ש}}[[ולנסית|ואלנסית]] ועוד{{ש}}
-<span style="color:orange;">'''*'''</span> - אלופוני /k ɡ/ בסופי מילים/לפני תנועות קדמיות בניב{{ש}}באלארית{{הערה|בחלק מהניבים האחרים האפשרות מתרחבת לכל מצב מלבד לפני [[עיצורים צדיים|עיצורים נזילים]]/תנועות אחוריות}}{{ש}}
+<span style="color:orange;">'''*'''</span> – אלופוני /k ɡ/ בסופי מילים/לפני תנועות קדמיות בניב{{ש}}באלארית{{הערה|בחלק מהניבים האחרים האפשרות מתרחבת לכל מצב מלבד לפני [[עיצורים צדיים|עיצורים נזילים]]/תנועות אחוריות}}{{ש}}
-<span style="color:green;">'''*'''</span> - יש המדייקים בקירוב למכתשי־חכי [ʨ ʥ ɕ ʑ]{{ש}}
+<span style="color:green;">'''*'''</span> – יש המדייקים בקירוב למכתשי־חכי [ʨ ʥ ɕ ʑ]{{ש}}
-<span style="color:blue;">'''*'''</span> - אלופוני /b ɣ d/ בהתאמה בראשי הברות לאחר חוככים{{הערה|יוצאים מן הכלל הם /d/ לאחר [[עיצורים צדיים|צדיים]] ו-/b/ לאחר /f/}}
+<span style="color:blue;">'''*'''</span> – אלופוני /b ɣ d/ בהתאמה בראשי הברות לאחר חוככים{{הערה|יוצאים מן הכלל הם /d/ לאחר [[עיצורים צדיים|צדיים]] ו-/b/ לאחר /f/}}
 |}
 [[קובץ:Catalan vowel chart.svg|שמאל|ממוזער|250px|תנועות בקאטאלאנית]]{{-}}
@@ שורה 211: / שורה 215: @@
 | רומאים || romans || romanos || romains || romani
 |-
-| אובססיה || obsessió || obsesión || obsession || obsessio (פירוש מקורי - חסימה)
+| אובססיה || obsessió || obsesión || obsession || obsessio (פירוש מקורי – חסימה)
 |-
 | אובססיות || obsessions || obsesiones || obsessions || obsessiones
@@ שורה 220: / שורה 224: @@
 כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):
-* vaig cantar - אני שרתי
+* vaig cantar – אני שרתי
-* vas cantar - את/ה שרת
+* vas cantar – את/ה שרת
 ===כינויי גוף===
@@ שורה 228: / שורה 232: @@
 ==ניבים קטלאניים==
 [[קובץ:Dialectal map of Catalan Language.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת הניבים הקטלאניים]]
-ה[[שפה]] הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב-1861.
+ה[[שפה]] הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב־1861.
-הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים ב[[קטלוניה]] וב[[אנדורה]], והקבוצה ה[[מערב]]ית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלקה מזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים ה[[מערב]]ית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות [[מזרח]]יות.
+הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים ב[[קטלוניה]] וב[[אנדורה]], והקבוצה ה[[מערב]]ית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלק המזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות [[מזרח]]יות.
 ==אוצר מילים בסיסי==
 *שלום: <span dir="ltr">Hola</span>
-*בוקר טוב: <span dir="ltr">Bo dia</span>
+*בוקר טוב: <span dir="ltr">Bon dia</span>
-*ערב טוב: <span dir="ltr">Bona tarda, Bona vesprada</span>
+*ערב טוב: <span dir="ltr">Bona tarda, Bon vespre, Bona vesprada</span>
 *לילה טוב: <span dir="ltr">Bona nit</span>
 *להתראות: <span dir="ltr">Adéu, arreveure, adéu-siau</span>
@@ שורה 257: / שורה 261: @@
 |שיחון ויקימסע=שיחון קטלאני}}
 * [http://www.ethnologue.org/show_language.asp?code=cat קטלאנית], באתר [http://www.ethnologue.org אתנולוג]
-* [http://www.enciclopedia.cat/ אנציקלופדיה קטלאנה - אנציקלופדיה ומילון קטלאני-קטלאני]
+* [http://www.enciclopedia.cat/ אנציקלופדיה קטלאנה – אנציקלופדיה ומילון קטלאני־קטלאני]
-* [http://www.grec.cat/cgibin/mlt00.pgm מילון קטלאני-ספרדי-אנגלי-צרפתי-גרמני באתר grec.cat]
+* [http://www.grec.cat/cgibin/mlt00.pgm מילון קטלאני־ספרדי־אנגלי־צרפתי־גרמני באתר grec.cat]
-* [http://www.catalandictionary.org/ DACCO - מילון קטלאני אנגלי בקוד פתוח]
+* [http://www.catalandictionary.org/ DACCO – מילון קטלאני אנגלי בקוד פתוח]
+* {{בריטניקה}}
 {{שפות הודו-אירופיות}}
@@ שורה 266: / שורה 271: @@
 {{הערות שוליים}}
+{{בקרת זהויות}}
-[[קטגוריה:קטלאנית]]
+[[קטגוריה:קטלאנית|*]]
+[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית אתר רשמי אינה מתאימה להוספה אוטומטית]]
+[[קטגוריה:קטלוניה: תרבות]]
 [[קטגוריה:ספרד: שפות]]
 [[קטגוריה:איטליה: שפות]]
 [[קטגוריה:צרפת: שפות]]
+[[קטגוריה:שפות]]

שפות הודו-אירופיות
שפות רומאניות	צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית	בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות שקיבלו הכרה רשמית
שפות גרמאניות	אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה
שפות סלאביות	אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית
שפות קלטיות	ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה
שפות הודו-איראניות	סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדית • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאטית • ג'והורי • ג'יהדי • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי
שפות בלטיות	לטבית • ליטאית
אחר	יוונית • אלבנית • ארמנית

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: קטלאנית
מדריך למטייל בוויקימסע: שיחון קטלאני
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטלאנית