מגרב
המַגְרֶבּ (בערבית: المغرب العربي, תעתיק מדויק: אלמע'רב אלערבי, תרגום מילולי: המערב הערבי) הוא שם כולל למדינות מערב-צפון אפריקה לוב, תוניסיה, אלג'יריה, מרוקו, ולעיתים קרובות כולל גם את סהרה המערבית (רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית) ואת מאוריטניה הנחשבות כחלק ממדינות וטריטוריות המגרב בהגדרה הנרחבת יותר.
קיימות הגדרות שונות לאזור המגרב - פוליטיות היסטוריות וגאוגרפיות. מן הבחינה הגיאוגרפית, המגרב מתאפיין בגבולות טבעיים: הים התיכון במערבה, ומדבר סהרה בדרומה. הים התיכון שימש עורק ראשי בין ארצות המגרב לבין האימפריות הגדולות של העולם העתיק והחדש והשפעתן. מדבר הסהרה, שרשרות הרי האטלס ובמישורי הערבה שימשו חיץ בין המגרב לבין השפעות אפריקה שמדרום לו. מן הבחינה של מאפיינים דתיים-אתניים, המגרב ניכר בהומוגניות הרבה מן הבחינה הדתית. האסלאם הסוני, בעל מאפיינים צופיים, הוא דתם של כמעט כל האוכלוסייה. האוכלוסייה מורכבת משני יסודות אתניים עיקריים: האחת, הערבים שהגיעו למגרב בראשית התפשטות האסלם מאזור חצי האי ערב במאה השביעית. השניה, הברברים, תושביה הוותיקים של האזור שאימצו את האסלאם. כיום קשה להבחין בין שתי הקבוצות ולדבר עליהן כשני עמים נבדלים ונפרדים. שיעור דוברי הברברית באוכלוסיית המגרב עומד כיום על 19% בתוניסיה, 29% באלג'יריה ו-40% במרוקו. מן הבחינה של המאפיינים החברתיים והפוליטיים, המגרב התחלק בין שני אזורים שקיימו קשרי מסחר ביניהם: האזורים של השלטון המרכזי והאזורים הנרחבים בפריפריה בעלי אוטונומיה מוחלטת. השלטון התקשה להטיל את מרותו על אזורים אלה, ותושביהם התנגדו בתוקף לכל ניסיון מצד השלטון להתערב בענייניהם. ואחרון אחרון, מן הבחינה הפוליטית העכשווית, לב אזור המגרב (תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו) היה נתון לשלטון קולוניאלי צרפתי שהשפיע רבות על תהליכי השינויים החברתיים שחלו בו. השפעה זו החלה בשנת 1830, עת פלש הצבא הצרפתי לאלג'יריה ושם קץ לשלטון העות'מאני, והמשיכה עם ההשתלטות על תוניסיה בשנת 1881 ועל מרוקו בשנת 1912. בתוניסיה ובמרוקו קדמה החדירה הכלכלית האירופית לחדירה הפוליטית שהלכה והתעצמה עד לכיבוש הצבאי. ההשפעה הקולוניאלית הייתה שונה מעצם טבעה שונה בכל אל ארץ וארץ. ואולם, תקופת הדה-קולוניזציה וצמיחת הלאומיות בקרב התנועות הלאומיות של שלושת הארצות עברו שלבים דומים, שלבים המשותפים לשלושתן. ההשפעה הצרפתית ממשיכה כמובן, על כל אחת מהארצות הללו, אם כי באופן שונה, לאחר קבלת עצמאותן המדינית[1].
מקור השם במילה הערבית שמשמעה "מערב" (בלשונות אירופה ובערבית היהודית (שנכתבה באותיות עבריות) תמורת غ (עׄ) כותבים ג, למשל, עזה - גזה). מדינות אלה הן מדינות ערביות-מוסלמיות הנמצאות באזור מערב-צפון אפריקה, בניגוד למדינות הערביות והמוסלמיות שבמזרח (התיכון), המכונות "מדינות המשרק" והנמצאות באסיה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו מדינות אלה תחת שלטון צרפת, ועל כן השפה שדיברו בהן באותם ימים הייתה גם הצרפתית ובחלקן גם הספרדית לאחר שהיו תחת שלטון ספרד, כששפה זו משמשת גם כשפה משנית משמשת עד היום (פרט ללוב, שהייתה תחת שלטון איטלקי ולכן אחוז גדול מתושבי עריה דיברו גם בשפה האיטלקית).
בימי הביניים, המושג מגרב כלל בתוכו גם את ספרד המוסלמית.
יהודי מדינות אלה נקראו בעבר "מערביים" או "מוּגְרבִּים", ואילו כיום רווח יותר השם "יהודי צפון אפריקה".
החל משנת 2002 מתקיים באזור מאבק בין הממשלות לבין תנועות אסלאמיות קיצוניות, המכונה "המרד במגרב".
קהילות יהודיות באזור זה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מישל אביטבול, דניאל זינויין, מקולוניאליזם ללאומיות: תוניסיה, אלג'יריה, מרוקו, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2005, צמיחת המדינות החדשות באפריקה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגרב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| צפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | סודאן • דרום סודאן • מצרים • לוב • תוניסיה • אלג'יריה • מרוקו • סהרה המערבית (רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית) • מאוריטניה | 
|
| מדינות קשורות | אתיופיה1 • אריתריאה1 | |
| הערות | 1נחשבת רק לעיתים כחלק מצפון אפריקה. 2במשמעות המצומצמת משמש המושג "צפון אפריקה" רק את מדינות המגרב. | |
