לדלג לתוכן

דני דידרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני דידרו
Denis Diderot
דני דידרו; ציור: לואי-מישל ון לו (אנ')‏, 1767
דני דידרו; ציור: לואי-מישל ון לו (אנ')‏, 1767
לידה 5 באוקטובר 1713
לאנגר, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 ביולי 1784 (בגיל 70)
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה כנסיית סן-רוק (פריז) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סורבון, אוניברסיטת סן לואי, תיכון לואי הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם אנציקלופדיסטים, מטריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין אמנות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, היסטוריון, מתרגם, חוקר מדע המדינה, סופר, מילונאי, תאורטיקן אמנות, correspondent, מחזאי, מחבר רומנים, מבקר ספרות, מסאי, מבקר אמנות, אנציקלופדיסטים, חוקר ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפתממלכת צרפת ממלכת צרפת
יצירות ידועות Jacques the Fatalist, האנציקלופדיה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Anne-Antoinette Diderot (6 בנובמבר 174331 ביולי 1784) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Angélique Diderot עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.denis-diderot.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דני דִידְרוֹצרפתית: Denis Diderot; ‏5 באוקטובר 171331 ביולי 1784) היה סופר ופילוסוף צרפתי, ממבשרי עידן הנאורות בצרפת.

דידרו כתב את האנציקלופדיה הגדולה - האנציקלופדיה המודרנית הראשונה, יחד עם ד'אלמבר, ז'אן-ז'אק רוסו ווולטייר (שנקראו "האנציקלופדיסטים"). הוא נרדף ונכלא בשל דעותיו, שכללו ביקורת נוקבת על החברה ועל המשטר וקריאה לכונן חברה שאינה כפופה לכנסייה, הפועלת על פי ערכי הרציונליזם, ומנוגדת למסורת הדתית של צרפת בזמנו. על עצמו העיד כך:

אינני שנון יש בי טוב יותר: פשטות, כנות, חום בנשמה, שכל שקל להציתו, נטייה להתלהבות, אהבה לטוב, לאמיתי, ליפה, נטייה לחייך, להעריך, לכעוס, לאהוד, לבכות.

דידרו נולד בעיר לאנגר שבחבל שמפאן (כיום שמפאן ארדן), לאב שעסק בייצור סכינים. הוא היה מיועד לכמורה, למד בקולג' הישועי בעיר מולדתו, וב-1729 החל את לימודיו בקולג' הישועי לואי לה גראנד בפריז, שם קיבל תואר שני ב-1732. במקום לשמש ככומר הפך לשוליה אצל פרקליט פריזאי, היה מורה פרטי למתמטיקה, ועסק במכירת ספרים. הוא המשיך את לימודיו במתמטיקה, בלטינית, ביוונית, באנגלית ובאיטלקית. בשנת 1743 נשא לאישה את אנטואנט שאמפיון, קתולית אדוקה. כעבור שלוש שנים הייתה לו מאהבת - מאדם דה פואיזייה.

בשנת 1746 כתב את חיבורו "הרהורים פילוסופיים", שעלה בלהבות בהוראת הכנסייה. שלוש שנים מאוחר יותר כתב את "איגרת על העיוורים לשימושם של הרואים", שבעטיה ישב בכלא שלושה חודשים. הוא קרא את מישל דה מונטן ואת פייר בל, ונמשך לכתביהם של חכמי העת העתיקה, ובעיקר לכתבי הפילוסופים אפיקורוס, דמוקריטוס ולוקרטיוס. דידרו ראה את אלוהי התנ"ך כאכזרי, ואת הכנסייה הקתולית כמקור של בערות ורדיפה דתית. הוא קרא את פרנסיס בייקון, השתכנע בצורך לעסוק במחקר מדעי, והשתתף בהרצאות על ביולוגיה, על אנטומיה, על רפואה, על כימיה ועל פיזיקה, כהכנה לכתיבת האנציקלופדיה הגדולה.

בשנת 1751 יצא לאור הכרך הראשון של האנציקלופדיה הגדולה, שעורר את חמתם של חוגי הכנסייה, שהתייחסו לפילוסופים כאל אויבים. מספר המנויים על האנציקלופדיה, שהיוותה איום על המעמד האריסטוקרטי השליט, גדל מ-2,000 ל-4,000, וב-1759 היא נאסרה לפרסום, אם כי לא חל איסור על המשך עריכתה. ד'אלמבר שהשתתף בעריכה התפטר, ודידרו המשיך לכתוב ולערוך מאמרים של כותבים אחרים כעורך יחיד. בשנת 1765 יצא לאור הכרך האחרון, וב-1772 קיבלו המנויים את המהדורה הסופית, שכללה את כל הכרכים.

דני דידרו נפטר בפריז בשנת 1784, ונקבר בכנסיית סן-רוש שבעיר.

בשנת 1979 עלך שמו נקרא מכתש פגיעה על הירח.

בשנת 1998 גרנט מק'ראקן הכניס מונח "אפקט דידרו" בהקשר לתופעה שחקר דידרו.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]