לדלג לתוכן

הימות הגדולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הימות הגדולות
Great Lakes
מידע כללי
סוג מערכת ימות עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 208,610 קילומטר רבוע
מידע נוסף
מקור לנהר סנט לורנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°45′N 84°00′W / 45.75°N 84°W / 45.75; -84
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הימות הגדולותאנגלית: Great Lakes, בצרפתית: Grands Lacs) הקרויות גם הימות הגדולות של אמריקה הצפונית (באנגלית: Great Lakes of North America, בצרפתית: Grands Lacs d'Amérique du Nord) הן סדרה של חמש ימות מים מתוקים קרחוניות המחוברות ביניהן הנמצאות במזרח החלק הפנימי של יבשת אמריקה הצפונית, בשטח המדינות ארצות הברית וקנדה. הימות מתחברות לאוקיינוס האטלנטי דרך נהר סנט לורנס.

חמשת הימות הן, ממערב למזרח:

זוהי מערכת הימות הגדולה בכדור הארץ על פי שטח והשנייה הגדולה בכדור הארץ על פי נפח כולל. הן כוללות 21% מכלל המים המתוקים על פני השטח. שטחן הכולל 244,106 קילומטרים רבועים (94,250 מיילים רבועים) ונפחן הכולל (נמדד בגאות נמוכה) הוא 22,671 קילומטרים מעוקבים (5,439 מיילים מעוקבים), שני רק לנפחו של ימת באיקל אשר בסיביר שברוסיה, אשר נפחו 23,615 קילומטרים מעוקבים (5,666 מיילים מעוקבים) שהם 22-23% מהמים המתוקים על פני השטח.

בימות הגדולות ניתן למצוא מאפיינים של ים - גלים, רוחות, זרמים חזקים, מים עמוקים ואופק רחב. על כן יש המכנים אותן "ים פנימי" (אנ'), בדומה לים הכספי. ימות אלו כה רחבות ידיים עד כי ימת סופריור (או לחלופין ימת מישיגן-יורון אם הן נספרות כימה אחת, משום שהן הידרולוגית משותפות) הן אגם המים המתוקים הגדול בשטחו בעולם והאגם השני הגודלו באגם (אחרי הים הכספי). ימת מישיגן היא הימה הגדולה ביותר בעולם שנמצאת במדינה אחת (ארצות הברית).

הימות הגדולות החלו להיווצר בסיומו של עידן הקרח האחרון, לערך לפני 14,000 שנים, כאשר שכבת הקרח היבשתית החל לסגת וחשפה את תוואי השטח, שטח שהתמלא בקרח שנמס. לימות יש חשיבות רבה בתחבורה, בהגירה היסטורית, במסחר ובדיג. הימות הן בית למגוון ביולוגי רחב.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימות מסודרות ממערב למזרח:

נתונים סטטיסטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ימת אירי ימת יורון ימת מישיגן ימת אונטריו ימת סופיריור
שטח (קמ"ר) 25,700 59,600 58,000 19,500 82,400
נפח (קמ"ק) 480 3,500 4,900 1,640 12,000
גובה (מטר) 174 176 176 75 182.9
עומק ממוצע (מטר) 19 59 85 86 147
עומק מרבי (מטר) 64 228 282 245 406

הידרולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים סכמטי של הימות הגדולות

לפניכם חתך רוחב של הימות הגדולות:

מחתך הרוחב ניתן לראות את כיוון זרימת המים מימת סופריור אל עבר האוקיינוס האטלנטי. בחתך מופיעים גם מפלי הניאגרה, מפלי ענק בין ימת אירי לבין נהר ניאגרה אשר נשפך לימת אונטריו.

מפה של הימות הגדלות. בסגול - סופיריור, בתכלת - מישיגן, בירוק - יורון, בצהוב - אירי, באדום - אונטריו.

הימות נוצרו כתוצאה מסחיפת קרקע על ידי קרחונים אדירי ממדים בעידן הקרח האחרון. חופיהן מפורצים מאוד ועמוקים, יש בהן מאות איים ובהם גם אגמים. בתחילת החורף נוצרות לאורך החופים דיונות קרח ובהמשך קופאים פני המים, כתוצאה מן הרוחות הקרות המגיעות ממפרץ הדסון. הקרח מכסה את הימות למשך ארבעה חודשים. ספינות שוברות קרח פועלות באגמים בעונה זו ומפלסות נתיבי שיט.

שטחן הכולל של הימות הוא כ-245,200 קילומטר רבוע. 157,400 קילומטר רבוע, המהווים כשני שלישים מהשטח הכולל, נמצאים בתחומי ארצות הברית ואילו 87,800 הקילומטרים הרבועים הנותרים מצויים בשטח קנדה. ימת מישיגן היא היחידה מבין הימות הנמצאת כולה בתחומי ארצות הברית.

הימות ממוקמות בין קווי הרוחב הצפוניים 42–49 מעלות. הימה המזרחית ביותר, ימת אונטריו, נמצאת במרחק 355 קילומטר מהאוקיינוס האטלנטי, ומחוברת אליו באמצעות תעלת סנט לורנס.

מפה שבה מתוארות מדינות ארצות הברית הגובלות בימות הגדולות, כמו גם הפרובניציה היחידה בקנדה הגובלת בהן (אונטריו)

להלן טבלה המסכמת אוכלוסייה ושטח עבור כל אחת ממדינות ארצות הברית והפרובינציה הקנדית (אונטריו) הגובלות בימות הגדולות.

מדינה / פרובינציה אוכלוסייה

2020/2021

שטח

בקילומטרים רבועים

אילינוי 12,812,508[1] 149,998
אינדיאנה 6,785,528[1] 94,321
מישיגן 10,077,331[1] 250,494
מינסוטה 5,706,494[1] 225,171
ניו יורק 20,201,249[1] 141,299
אוהיו 11,799,448[1] 116,096
אונטריו 14,223,942[2] 1,076,395
פנסילבניה 13,002,700[1] 119,283
ויסקונסין 5,893,718[1] 169,639
סך הכל 100,502,918 2,342,696

הימות מחוברות זו לזו ודרכן יכולות אוניות גדולות להגיע מן הים עד למרכז היבשת, ומכאן חשיבותן הכלכלית. חמש הימות הגדולות מפורזות מספינות מלחמה, לפי הסכם ראש-באגוט משנת 1817.

חופי הימות עשירים במרבצי ברזל ופחם, ובהם אזורי תעשייה מפותחים מאוד. לאורך חופי הימות והנהרות הנשפכים מהן שוכנות כמה מן הערים הגדולות באמריקה: מילווקי, באפלו, טורונטו, מונטריאול, קליבלנד, שיקגו והעיר דטרויט, בה מרכז תעשיית הרכב של ארצות הברית. לאורך החופים הוקמו תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל, הגורמות בין השאר גם לזיהום תרמי.

גלריית מפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]