לדלג לתוכן

המתקפה על שגרירות איראן בלונדון

המתקפה על שגרירות איראן בלונדון
חלק מArab separatism in Khuzestan
תאריך 30 באפריל 1980 – 5 במאי 1980 (6 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום דרום קנזינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מטרה שגרירות איראן בלונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°30′06″N 0°10′19″W / 51.501705555556°N 0.17199444444444°W / 51.501705555556; -0.17199444444444
סוג מצור, משבר בני ערובה עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע Democratic Revolutionary Front for the Liberation of Arabistan, John Dellow, מייקל רוז, Peter de la Billière, שירות אוויר מיוחד, הממלכה המאוחדת, John McAleese עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת לונדון רגילה)
 
המתקפה על שגרירות איראן בלונדון
המתקפה על שגרירות איראן בלונדון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המתקפה על שגרירות איראן בלונדון הייתה מתקפת טרור אשר אירעה בשנת 1980. במהלך המתקפה השתלטו מחבלים על בניין השגרירות האיראנית בלונדון ולקחו בני ערובה. האירוע הסתיים כאשר יחידות בריטיות מיוחדות פשטו על המתחם בפעולה שכונתה "מבצע נמרוד". האירוע, שסוקר בעת התרחשותו בכלי התקשורת, חשף לעיני העולם את יחידת הקומנדו SAS[1].

מתקפת הטרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 11:30 ב-30 באפריל 1980 השתלטו 6 מחבלים על בניין השגרירות האיראנית במרכז לונדון. חברי החוליה הציגו עצמם כ"תנועה הדמוקרטית המהפכנית לשחרור ערביסטאן".

תחילה דרשו המחבלים אוטונומיה למחוז ח'וזסתאן שבדרום איראן - אזור עשיר בנפט. מאוחר יותר הם דרשו את שחרורם של 91 אסירים - אותם ראו כאסירים פוליטיים - הכלואים בבתי סוהר באיראן. רק לאחר סיום האירוע התברר כי הייתה זו עיראק שאימנה וציידה את המחבלים בנשק וזאת במגמה להביך את איראן; ואכן חמישה חודשים מאוחר יותר פרצה מלחמת איראן–עיראק, בה עילת המלחמה הרשמית הייתה הסכסוך הטריטוריאלי על השליטה במחוז.

26 בני ערובה נלקחו בשבי כאשר המחבלים השתלטו על המתחם, אולם חמישה שוחררו כעבור כמה ימים. צוות המשא ומתן מטעם משטרת בריטניה ניסה לרכך את המחבלים עם אספקה של מזון וסיגריות, אך ביום השלישי לאירוע שודרה ברשת BBC הצהרה מטעמם ובה הם מאיימים להרוג בן ערובה. המתווך העיראקי הבטיח למחבלים כי שגריר ירדן בבריטניה יערוב להבטחת מעבר בטוח עבורם אל מחוץ לבריטניה, אך כאשר התברר למחבלים כי זה לא עומד להתממש, החמירו את איומיהם.

ביום השישי מתחילת המשבר רצחו המחבלים בן ערובה, נספח העיתונות של השגרירות, עבאס לווסאני, והשליכו את גופתו אל מחוץ למתחם. התפתחות זו הובילה את ראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר, לאשר מבצע חילוץ צבאי. ההוראה הראשונית להציב צוות חילוץ של היחידה ללוחמה אנטי-מהפכנית (CRW) ב-SAS ניתנה כבר בשעות הראשונות לפרוץ המשבר, אולם כאשר נרצח בן הערובה הראשון העביר מפקד משטרת המטרופולין הודעה לשר ההגנה ובה נאמר כי מרגע זה עובר ניהול האירוע לידי הצבא.

כהכנה לכניסה לבניין, נערכו מספר פעולות:

  • יצירת רעש באזור לצורך מיסוך הכנות ה-SAS. נמל התעופה הית'רו התבקש להורות למטוסים להנמיך גובה ולטוס מעל בניין השגרירות. כמו כן, התחילה חברת בריטיש גז לבצע קידוחים ברחוב סמוך.
  • השגת תוכניות בניין מלאות ומפורטות וכן תשאול השבויים ששוחררו. מפרטים אלו התגלה שבקומות הראשונה והשנייה ישנה זכוכית משוריינת העמידה בפני כדורים.
  • מבניין הצמוד לשגרירות הושמש ציוד האזנה וכן סיבים אופטיים שאיפשרו האזנה וראיית החוטפים והשבויים.
  • בבסיס צבאי במרכז לונדון הוקם העתק של הבניין ונערכה חזרה לקראת התקיפה.

הכוח היה מחולק לחמישה צוותים של ארבעה אנשים בכל צוות. התקיפה החלה בשעה 19:23 ב-5 במאי 1980. זרם החשמל נותק מהבניין ובאותו הזמן התפוצץ מטען בחלק האחורי של הבניין אשר שבר את הזכוכיות בקומות הראשונות, והמם את החוטפים אשר היו שם. במהלך הפעולה השתמש הצוות ברימוני הלם. חברי הצוות היו מצוידים בתת-מקלעים מסוג MP5. חמישה מתוך ששת החוטפים נהרגו במתקפה, ו-19 מבני הערובה שוחררו. אחד מבני הערובה נהרג במתקפה[2].

לאחר שהתקיפה נגמרה, פאוזי נג'אד שהיה אחד מהחוטפים, ניסה להתחזות לחטוף אך זוהה במהרה על ידי השבויים האמיתיים. הוא נידון למאסר עולם על חלקו בתקיפה. הוא שוחרר בנובמבר 2008 והוחבא בסיוע ממשלת בריטניה.

המתקפה על שגרירות איראן בלונדון בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 עלה לאקרנים הסרט שישה ימים בכיכובם של מארק סטרונג (המגלם את ראש צוות המשא ומתן המשטרתי), ג'יימי בל ואבי קורניש המבוסס על הפעולה של יחידת ה-SAS וההכנות אליה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מאת בלייק מוריסון גרדיאן, כוחות מיוחדים - עכשיו בגרסה מפוסלת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2001
  2. ^ שגיא כהן, ‏איך מחלצים בני ערובה?, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2009