מספים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| קרמיקה מספית במוזיאון הארכיאולוגי של אוריה | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|---|---|
| חצי האי סלנטו | |
| שפות | |
| מספית |
מֶסָּפים היו שבט יאפיגי (אנ') שחי במספיה בעת העתיקה הקלאסית. שני שבטים יאפיגים נוספים, הפאוקטים (אנ') והדאונים (אנ'), אכלסו את מרכז וצפון אפוליה בהתאמה. כל שלושת השבטים דיברו מספית, אך פיתחו תרבויות ארכאולוגיות נפרדות עד המאה השביעית לפנה"ס. המספים חיו באזור בעל אותו השם, שהשתרע מלאוקה בדרום-מזרח ועד קאיליה ואגנטיה בצפון-מערב, והשתרע על רוב חצי האי סלנטו. אזור זה כולל את נפת לצ'ה וחלקים מהנפות ברינדיזי וטאראנטו כיום.
החל מהמאה השלישית לפנה"ס, סופרים יוונים ורומיים הבחינו באופן שונה בין האוכלוסייה הילידית של חצי האי סלנטו. לפי סטראבון, השמות יאפיגים, דאוני, פאוסטיאנים ומספים היו יווניים בלבד ולא בשימוש הילידים, שחילקו את סלנטו לשני חלקים. החלק הדרומי והיוני של חצי האי היה הטריטוריה של הסלנטינוי, החל מאוטרנטו ללאוקה ומלאוקה למנדוריה. החלק הצפוני של הים האדריאטי היה שייך לקלברוי והשתרע מאוטרנטו ועד לפנים אגנטיה.
לאחר כיבוש סלנטו על ידי הרפובליקה הרומית בשנת 266 לפנה"ס היטשטשה ההבחנה בין השבטים היאפיגים כאשר הם נטמעו (אנ') בחברה הרומית העתיקה. סטראבון מבהיר שבתקופתו, סוף המאה הראשונה לפנה"ס, רוב האנשים השתמשו בשמות מספיה, יאפיגיה, קלבריה וסלנטינה לסירוגין עבור סלנטו.[1] השם קלבריה עבור חצי האי כולו נעשה רשמי כאשר הקיסר הרומי, אוגוסטוס, חילק את איטליה לאזורים ונתן לכל אזור אפוליה את השם רג'יו II אפוליה אט קלבריה.[2] הארכאולוגיה עדיין עוקבת אחר החלוקה היוונית המשולשת המקורית של שבטים בהתבסס על העדויות הארכאולוגיות.
