פורטל:היסטוריה
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
![]() "היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |
!["ספרייה" של מיכה אולמן, מוארת בלילה](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0b/Berlin_DenkmalBuecherverbrennung_BookBurningMemorial_Bebelplatz.jpg/100px-Berlin_DenkmalBuecherverbrennung_BookBurningMemorial_Bebelplatz.jpg)
כיכר בבל בעיר ברלין, בשמה דאז כיכר האופרה, נודעה בשל אירוע שריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. טקס שריפת הספרים התרחש בעקבות יוזמה שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס. במהלך הלילה סטודנטים ופרופסורים, בליווי מוזיקלי של מקהלות אס אס ו-אס אה, שרפו למעלה מ-20 אלף ספרים של כ-200 סופרים, אנשי מדע, פילוסופים, אנשי אמנות ועיתונאים, כשני שלישים מהם יהודים, אותם בזזו מספריות סמוכות ואוספים פרטיים רבים.
לזכר אירוע שריפת הספרים בכיכר בבל על ידי המפלגה הנאצית, הוקמה במקום אנדרטת ספרייה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה נחנכה ב-20 במרץ 1995. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים רקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים. ליד האנדרטה שני לוחות ברונזה עליהם חקוק, בין היתר, ציטוטו הנבואי של המשורר הגרמני-יהודי, היינריך היינה: ”הייתה זו רק הקדמה. במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם”.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/30px-Crystal_Project_Player_rew.png)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0d/Martin_Luther_King_press_conference_01269u_edit.jpg/100px-Martin_Luther_King_press_conference_01269u_edit.jpg)
תנועת המחאה וזכויות האדם אפרו-אמריקאית נהנתה מתמיכה של ארגונים יהודים הן בלוגיסטיקה אך גם בסיוע מוסרי ותקשורתי. אנשי רוח יהודים היו פעילים באירועי מצעדי המחאה וההפגנות בכלל וכיועצים ותומכים של מרטין לותר קינג, המפורסם שבהם היה הרב אברהם יהושע השל שפעל למען השגת שוויון לשחורים בארצות הברית. על רקע זה היה יחסו של קינג כלפי יהדות יהודים ומדינת ישראל חיובי ואוהד. מקרה מיוחד הוא מכתב לידיד אנטי ציוני המיוחס למרטין לותר קינג ובו מובאת בשמו מסה לפיה אנטי ציונות ואנטישמיות הן גישות המשיקות אחת לשנייה וכי אנטי ציונות היא אנטישמיות במסווה. קטעים מטקסט זה צוטטו מספר פעמים על ידי פוליטיקאים ישראלים ופרו ציונים. ההיסטוריון אריק סנדקוויסט שחקר את תולדות הקשר בין ארגונים יהודים לבין תנועת המחאה האפרו-אמריקאית בכלל ומרטין לותר קינג הגיע למסקנה כי מדובר בטקסט שלא נכתב ולא נאמר על ידי מרטין לותר קינג, אך יש בו הד לאירוע מתועד בו קטע מרטין לותר קינג סטודנט אנטישמי ואמר לו "אל תאמר דברים אלו, כאשר אנשים מותחים ביקורת על ציונים הם מתכוונים ליהודים, דבריך הם אנטישמיים".
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/30px-Crystal_Project_Player_rew.png)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1e/Statuto_fondamentale_del_regno_-_TypOrn.jpg/150px-Statuto_fondamentale_del_regno_-_TypOrn.jpg)
קטע מסרט וידאו היסטורי מיום 9 במאי 1903 המתאר את גשר ברוקלין, אחד משלושת הגשרים שמקשרים בין מנהטן לברוקלין שבניו יורקוהתנועה העוברת בנהר איסט. גשר ברוקלין נבנה ב-1883 והוא גשר תלוי הנתמך באמצעות כבלי פלדה שמגדליו בנויים בסגנון נאו גותי הבא לידי ביטוי בעיקר בקשתות המחודדות בשערים שבין קצות הגשר.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
- היסטוריה כללית
- אירועים בלוח העברי
- היישוב בארץ ישראל
- המזרח התיכון
- אירופה
- גרמניה
- צרפת
- אוסטרליה
- אמריקה הלטינית
- נשים בהיסטוריה (היום)
- 1878 – קונגרס ברלין מסתיים בהסכם שקובע מחדש את הגבולות בבלקן
- 1930 – טורניר גביע העולם בכדורגל (המונדיאל) נפתח לראשונה באורוגוואי
- 1954 – נפטרה הציירת המקסיקנית פרידה קאלו
- 1977 – הפסקת חשמל משתקת את ניו יורק למשך 25 שעות וגורמת לגל מעשי שוד וביזה
- 1985 – קונצרט הצדקה "לייב אייד", שארגנו בוב גלדוף ומידג' יור, מצליח לגייס כ-150 מיליון דולר לטובת נפגעי הרעב באתיופיה
![משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל - חותם על מגילת העצמאות](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6c/Wwwm3711.jpg/150px-Wwwm3711.jpg)
- ה'תר"ף – נוסדה קרן היסוד בלונדון בעת כינוס הקונגרס הציוני
- ה'תש"ג – השואה: חיסול מחנה העבודה בקאמיונקה סטרומילובה
- ה'תשכ"ה – נפטר משה שרת (בתמונה), ראש הממשלה השני של מדינת ישראל
- ה'תשנ"ב – נפטר רבי שמחה בונים אלתר, האדמו"ר מגור
- ה'תשנ"ד – נפטר יוחנן בדר, חבר הכנסת מטעם חרות
- ה'תשס"ד – נפטרה נעמי שמר, מלחינה, משוררת, פזמונאית וזמרת ישראלית
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c2/Jerusalem_Radio5.jpg/100px-Jerusalem_Radio5.jpg)
- 1938 - מתקיים טקס ההשבעה של פלגת הלילה המיוחדת הראשונה.
- 1943 - תחנת הרדיו הממשלתית קול ירושלים מתחילה להוציא לאור שבועון בשם "הגלגל".
- 1992 – יצחק רבין מציג את ממשלתו (העשרים וחמש במנין הממשלות) בפני הכנסת, ומתחיל כהונה שנייה כראש ממשלת ישראל.
- 2006 – צה"ל פותח במלחמת לבנון השנייה כתגובה על פעולות חזבאללה יום קודם בגבול ישראל-לבנון.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8b/Berliner_kongress.jpg/150px-Berliner_kongress.jpg)
- 1249 – לאחר מותו של אלכסנדר השני, מלך סקוטלנד ב-6 ביולי 1249, מוכתר בנו בן השמונה כאלכסנדר השלישי, מלך סקוטלנד
- 1878 – קונגרס ברלין מעניק עצמאות מלאה לסרביה
- 1930 – צרפת מנצחת את מקסיקו בתוצאה 4 – 1 במשחק הפתיחה של המונדיאל הראשון
![פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/77/Frans_Luycx_002_-_Emperor_Ferdinand_III.jpg/100px-Frans_Luycx_002_-_Emperor_Ferdinand_III.jpg)
- 1024 – נפטר היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- 1399 – נפטר האדריכל פטר פארלר
- 1608 – נולד פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בתמונה)
- 1798 – נולדה שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה)
- 1878 – מסתיים קונגרס ברלין
- 1889 – נולדה לואיז, נסיכת בטנברג
- 1896 – נפטר הכימאי פרידריך אוגוסט קקולה
- 1934 – פאול פון הינדנבורג מייסד את עיטור צלב הכבוד
- 1943 – נפטר האתלט לוץ לונג
![סימון וייל](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/56/Simone_Veil%2C_gymnase_Japy_2008_02_27_n5.jpg/150px-Simone_Veil%2C_gymnase_Japy_2008_02_27_n5.jpg)
- 1793 – נרצח ז'אן-פול מארה, רופא ומהפכן צרפתי, בידי שארלוט קורדה
- 1921 – נפטר גבריאל ליפמן, פיזיקאי צרפתי, חתן פרס נובל לפיזיקה
- 1927 – נולדה סימון וייל, עורכת דין ופוליטיקאית צרפתייה (בתמונה)
- 1930 – צרפת מנצחת את מקסיקו בתוצאה 4 – 1 במשחק הפתיחה של המונדיאל הראשון
![בן צ'יפלי](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cd/Benchifley.jpg/150px-Benchifley.jpg)
- 1791 – נולד הבוטנאי אלן קנינגהאם
- 1945 – בן צ'יפלי (בתמונה) מתמנה לתפקיד ראש ממשלת אוסטרליה השישה עשר, עם מותו של ג'ון קרטין. אופייה הרפורמי-רדיקלי של ממשלת צ'יפלי היה כה בולט עד כי בין השנים 1946 – 1949 העביר הפרלמנט האוסטרלי 299 חוקים.
- 1961 – נולד שחקן הפוטבול האוסטרלי טים ווטסון
- 1997 – מאה אלף צופים מביטים בפיצוץ המבוקר של בית החולים המלכותי בקנברה, ילדה אחת נהרגה ושישה נפצעו.
![תרזה הקדושה מלוס אנדס](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/05/Teresa_de_los_Andes.jpg/100px-Teresa_de_los_Andes.jpg)
![טקס הפתיחה של המשחקים הפאן-אמריקניים בריו דה ז'ניירו, 2007](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c8/Abertura_Jogos_Panamericanos_1_13072007.jpg/100px-Abertura_Jogos_Panamericanos_1_13072007.jpg)
- 1854 - חוסה מריה יאנייס הודף התקפה צרפתית על העיר גואימאס במקסיקו
- 1900 - נולדה תרזה הקדושה מלוס אנדס
- 1930 - במונטווידאו נפתח המונדיאל הראשון; במשחק הפתיחה מנצחת נבחרת צרפת את נבחרת מקסיקו 1-4
- 1932 - נולד הכדורגלן הארגנטינאי אנטוניו רומה
- 1941 - נולד לואיס אלברטו לאקאז'ה, נשיא אורוגוואי בין 1990 ל-1995
- 1954 - נפטרה האמנית המקסיקנית פרידה קאלו
- 1985 - נולד הכדורגלן המקסיקני גיירמו אוצ'ואה
- 2003 - נפטר המוזיקאי הקובני קומפאי סגונדו
- 2007 - בריו דה ז'ניירו נפתחים המשחקים הפאן-אמריקניים ה-15
- 1908 – נשים מתחרות במשחקים האולימפיים המודרניים בפעם הראשונה
- 2016 – תרזה מיי ממונית כראש ממשלת הממלכה המאוחדת עם התפטרותו של דייוויד קמרון
- נולדו
- 1927 – סימון וייל, עורכת דין ופוליטיקאית צרפתייה. כיהנה כשרה בממשלות צרפת והייתה נשיאת הפרלמנט האירופי
- 1929 – סופיה מורטובה, מתעמלת סובייטית, אלופה אולימפית ואלופת עולם
- 1930 – נעמי שמר, פזמונאית ומלחינה ישראלית, כלת פרס ישראל לזמר עברי
- נפטרו
- 1952 – מארי אקווי, רופאה, לסבית, מבצעת הפלות, סופרג'יסטית, אנרכיסטית, ופעילת זכויות עובדים; ישבה בכלא בשל התנגדותה למלחמה
- 1954 – פרידה קאלו, ציירת מקסיקנית
- 2014 – נדין גורדימר (בתמונה), סופרת, יהודייה, דרום אפריקאית וכלת פרס נובל לספרות לשנת 1991
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
הכרזת העצמאות נעשתה בתל אביב ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר את יום העצמאות. היה זה היום האחרון לקיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. היישוב היהודי בארץ ישראל ידע, שעם סיום המנדט, בחצות הלילה, עלולים צבאות ערב הסדירים לפלוש לארץ, וזאת כדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה של עצרת האו"ם. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית, ולמול אזהרתו של שר החוץ האמריקני, ג'ורג' מרשל, ועצות של מדינות שונות לדחות את ההכרזה, החליטה מינהלת העם, בישיבה שהחלה ב-12 במאי 1948 והסתיימה בשעה 1:45 לאחר חצות, לצאת בהכרזה ההיסטורית על הקמת המדינה.
-
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
-
שחזור הכרזת העצמאות של מדינת ישראל במלאת עשור להכרזה.
-
קהל גדול מתאסף מחוץ לבית בזמן ההכרזה
-
אולם ההכרזה כיום.
-
מוזיאון תל אביב הישן - כיום מוזיאון העצמאות שדרות רוטשילד 16
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/0/00/%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg/300px-%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg)
אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ התיאטרון ביוון העתיקה
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/42/Crystal_Clear_action_back.png/20px-Crystal_Clear_action_back.png)
![תרשים הטורקי](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/25/Turk-engraving5.jpg/150px-Turk-engraving5.jpg)
הטורקי היא מכונה שפעלה משלהי המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ונטען שהיא מסוגלת לשחק שחמט באופן אוטומטי. שנים לאחר מכן הוּכחה כתרמית. הטורקי נבנה והוצג על ידי הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן (1734-1804) בשנת 1769, כדי להרשים את הקיסרית מריה תרזה. נוצר הרושם שמנגנון המכונה מסוגל לשחק שחמט ברמה גבוהה מול יריב אנושי, וכמו כן לפתור במהירות את חידת מסע הפרש, חידה שדורשת מהשחקן להניע את הפרש כך שיגיע לכל אחת ממשבצות לוח השחמט בדיוק פעם אחת. המכונה התפרסמה כאוטומט, ואת שמה – הטורקי – קיבלה משום המראה שלה. הטורקי היה למעשה אשליה מכנית, שאיפשרה לאמן שחמט להתחבא בתוכה ולהפעיל את המכונה. בעזרת שחמטאי מוכשר המכונה ניצחה במרבית המשחקים שבהם שיחקה. המכונה הוצגה באירופה ובאמריקה במשך למעלה מ-80 שנה עד להריסתה בשריפה בשנת 1854, ובין היתר ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. בזכות הפופולריות של הטורקי והמסתורין שאפף אותו, מספר המצאות וחיקויים קיבלו השראה מהטורקי, ביניהם חיקויים מכניים ותוכנות שח.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/9/90/%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg/450px-%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg)
העת העתיקה: מרקוס ויפסניוס אגריפה ♦ אלכסנדר הגדול ♦ קלאופטרה ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון
ימי הביניים: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
רנסאנס: לאונרדו דה וינצ'י ♦
פוליטיקאים: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון
אנשי רוח ומדע: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל
אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦
היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ קורט טוכולסקי
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/e/e3/%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%94%D7%91.jpg/500px-%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%94%D7%91.jpg)
העת העתיקה: קרב קאנאי ♦ קרב קדש ♦ מלחמת גאליה ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
ימי הביניים: המצור הגדול על מלטה ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ כיבוש קונסטנטינופול ♦ המצור על אנטיוכיה מלחמת מאה השנים 1337-1453
העת החדשה: קרב נאווארינו ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) ♦ טבח מי ליי ♦ מלחמת צ'צ'ניה השנייה ♦
מלחמת העולם הראשונה: בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ קרב שרטון דוגר (1915) ♦
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/42/Crystal_Clear_action_back.png/20px-Crystal_Clear_action_back.png)
תחומי מחקר (דיסציפלינות):
ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/42/Crystal_Clear_action_back.png/20px-Crystal_Clear_action_back.png)
אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/42/Crystal_Clear_action_back.png/20px-Crystal_Clear_action_back.png)
היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/09/Crystal_Clear_action_info.png/20px-Crystal_Clear_action_info.png)
ערכים נוספים בנושא היסטוריוגרפיה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c9/Assorted_coins.jpg/800px-Assorted_coins.jpg)
היסטוריה על ציר הזמן |
---|
![]() |
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | המהפכה הנאוליתית
תקופת האבן | נדידת האדם הקדמון
התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית
התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/b/bf/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg/850px-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg)
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
היסטוריה של מצרים העתיקה | מצרים העתיקה
האימפריה האכדית | אשור | שומר
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית
רומא העתיקה | המלחמה הפונית הראשונה | המלחמה הפונית השנייה
ערכים נוספים על ההיסטוריה של העת העתיקה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/6/64/%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94.jpg/850px-%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94.jpg)
שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית
ערכים נוספים בתחום ימי הביניים
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/ff/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D.jpg/850px-%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D.jpg)
המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים
קולוניאליזם | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית | הצהרת זכויות האדם והאזרח
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית
מלחמת העולם הראשונה | Fin de siècle
ערכים נוספים על ההיסטוריה של העת החדשה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/4/42/%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg/850px-%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg)
מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות
גלובליזציה | אנטי-גלובליזציה | גלובליזציה פוליטית | גלובליזציה תרבותית
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/f4/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99.jpg/850px-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99.jpg)
לוח אירועים בהיסטוריה |
---|
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8e/Oceania_%28orthographic_projection%29.svg/190px-Oceania_%28orthographic_projection%29.svg.png)
היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/25px-Crystal_Project_Player_rew.png)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/86/Africa_%28orthographic_projection%29.svg/200px-Africa_%28orthographic_projection%29.svg.png)
היסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/25px-Crystal_Project_Player_rew.png)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c6/Europe_%28orthographic_projection%29.svg/200px-Europe_%28orthographic_projection%29.svg.png)
היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/25px-Crystal_Project_Player_rew.png)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ca/Americas_%28orthographic_projection%29.svg/200px-Americas_%28orthographic_projection%29.svg.png)
היסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/25px-Crystal_Project_Player_rew.png)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/80/Asia_%28orthographic_projection%29.svg/200px-Asia_%28orthographic_projection%29.svg.png)
היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/25px-Crystal_Project_Player_rew.png)
אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה
מצרים | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין
ימי הביניים
האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית
העת החדשה
האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית |
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/25px-Crystal_Project_Player_rew.png)
ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/20px-Crystal_Project_Player_rew.png)
ראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/20px-Crystal_Project_Player_rew.png)
חסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/20px-Crystal_Project_Player_rew.png)
השואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/25px-Crystal_Project_Player_rew.png)
היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה| מבצע עופרת יצוקה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/20px-Crystal_Project_Player_rew.png)
![היסטוריה של עם ישראל](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c5/Chronology_of_Israel_2050.png/960px-Chronology_of_Israel_2050.png)
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
תולדות עם ישראל | היישוב | השואה | ישראל | צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
ערכים נוספים העוסקים בתולדות האמנות
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של המדע
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הספורט
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
האתר הנבחר של היום:
הספרייה הדיגיטלית העולמית (World Digital Library) היא ספרייה בינלאומית המופעלת על ידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) וספריית הקונגרס של ארצות הברית. הפרויקט מאפשר גישה חופשית לחומרים כמו: כתבי יד, מפות, ספרים נדירים. הספרייה פועלת בערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית וספרדית, וכוללת תוכן בשפות רבות אחרות. יש אפשרות לחיפוש ודיפדוף באתר על פי פרמטרים כמו: מקום, זמן ונושא. תיאור של כל פריט וקטעי וידאו מלווים בהסבר של מומחה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
ספריית אוצרות הרשת של פורטל ההיסטוריה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/85/5%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg/400px-5%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg)
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
|
|
|
![]() |
|
|
|
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
|
|
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/9/90/Old_coins_1.jpg/850px-Old_coins_1.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4c/Wikisource-logo.svg/50px-Wikisource-logo.svg.png)
- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9e/Decorative_text_divider_3.svg/350px-Decorative_text_divider_3.svg.png)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ce/Cr%C3%A9teil_synagogue_Libert%C3%A9_pour_Guilad_d%C3%A9tail.jpg/100px-Cr%C3%A9teil_synagogue_Libert%C3%A9_pour_Guilad_d%C3%A9tail.jpg)
גלעד שליט (נולד ב־28 באוגוסט 1986) הוא חייל צה"ל, שנחטף ב־25 ביוני 2006 לרצועת עזה בידי מחבלים פלסטינים, השייכים לארגוני הטרור הפלסטיני חמאס, ועדות ההתנגדות העממית וצבא האסלאם שהחזיקו בו במשך יותר מ-5 שנים (1,941 יום). בעסקה שעשתה ממשלת ישראל עם החמאס הוא שוחרר והושב לישראל ב-18 באוקטובר 2011, תמורת שחרור 1,027 אסירים ביטחוניים, בהם מאות אסירי עולם.
מכתבו הראשון של גלעד שליט מהכלא באתר וויקיטקסט
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/Crystal_Project_Player_rew.png/25px-Crystal_Project_Player_rew.png)
![האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין, היא יד זיכרון המנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה.](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/94/Denkmal_f%C3%BCr_die_ermordeten_Juden_Europas_.jpg/90px-Denkmal_f%C3%BCr_die_ermordeten_Juden_Europas_.jpg)
האַיְינְזַצְגְרוּפֶּן (מגרמנית: Einsatzgruppen - "קבוצות משימה") הוא השם הכולל ל"עוצבות המבצע של האס דה והסיפ"ו (משטרה)" אשר שימשו גורם מרכזי בהשמדת יהודי אירופה בתקופת השואה. הן הורכבו ממספר רב של יחידות חיסול ממונעות שהתקדמו אחרי הצבא הפולש (ולעיתים השתתפו בלחימה) בחזית המזרחית, וביצעו מעשי רצח של יהודים, פולנים, וקומוניסטים רוסים. ערב הפלישה לפולין הוקמו שש קבוצות מבצע. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרפו האיינזצגרופן לצבא שפלש לפולין: קבוצות 1–5 סופחו אחת לארמייה וה-6 פעלה עצמאית.
דין וחשבון על פעילות קבוצת משימה A עד לאוקטובר 1941. (באנגלית)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg/200px-Lettera_pastorale_in_occasione_della_Quaresima_per_l%27anno_1830_%28Morozzo_della_Rocca%29_-_TypOrn.jpg)
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/7/7b/Old_coins_hportal_cinema.jpg)
אירוע היסטורי זה החל בגלל עיקרון, שגרם למעשה פלילי קיצוני. חודש לאחר אותו מעשה שהיווה טריגר – החל האירוע ההיסטורי, שלאחר סיומו הוקם המוסד שנועד למנוע אירוע דומה. המוסד נכשל במבחן התוצאה, והאירוע ההיסטורי חזר על עצמו, בעצמה רבה יותר. מהו האירוע ההיסטורי, מהו המוסד, מהו המעשה הפלילי ומיהו מבצעו?
פתרון | |
---|---|
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)