לדלג לתוכן

קאטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קָאטָהיפנית: ; מכונה באנגלית פורם - Form, כלומר תבנית תנועה) היא מילה יפנית מתחום אמנות הלחימה המתארת סדרת תנועות קבועה מראש המבוצעת כנגד יריב מדומה.

באמנויות הלחימה השונות הקאטות משמשות לתרגול קרב כנגד יריב אחד או כנגד מספר יריבים. אימוני הקאטות מיועדים לפתח את יכולת הלוחם ולשפר את מוכנותו לקרב אמת. מכלול הקאטות של שיטה מסוימת כולל את רוב העקרונות וההיבטים של תורת הלחימה שלה. הקאטות נפוצות כמעט בכל שיטות אמנויות הלחימה (עם זאת, באייקידו למשל, אין קאטות משום שמייסד השיטה לא ראה בזה כל צורך), גם באלו המוגדרות קשות וחיצוניות וגם באלו המכונות רכות ופנימיות.

בשיטות מסוימות קיימות קאטות רבות ובאחרות מעטות. יש קאטות ארוכות המכילות תנועות רבות ולעומתן קאטות קצרות המכילות מספר תנועות מועט ויש לכך סיבות ומשמעויות שונות. מספר התנועות בקאטה קשור לעיתים לשם הקאטה.

מספר התנועות עשוי גם להיות קשור לרוחניות הבודהיזם. המספר 108, למשל, הוא בעל משמעות בבודהיזם, וקאטה שמספר צעדיה הם גורמים של 108, כמו 54, 36, או 27 מתייחסת לקשר הזה.

ישנן קאטות המבוצעות ללא נשק וישנם כאלה בהן יש שימוש בנשק מסורתי (קובודו), נונצ'קו וכדומה.

הקאטה עונה על צורך בסיסי של האדם בסדר וארגון ומסייעת לתהליך הלמידה. מקובל ללמוד ראשית את הקאטות שנוצרו מאוחר והן משמשות כמתווכות לקאטות העתיקות יותר, הנלמדות אחר כך. כאשר מתחילים ללמוד קאטה מבצעים אותה בשלבים נפרדים. אולם, כדי להשיג את התועלת המרבית מהקאטה, מרגע שהלומד קולט את שלביה השונים של הקאטה ואת סדר הביצוע שלהם, כדאי, שיבצע אותה ברצף ובקצב של קרב אמיתי, כדי שהקאטה תדמה לקרב אמת כמה שיותר. את הקאטה מבצעים פעמים רבות עד אין ספור בשאיפה להגיע לביצועה המושלם. לימוד קאטה ארוכה מצריך אימון היכול להמשך מספר שנים (לימוד הקאטה קוסאנקו Kusanku, שהיא קשה במיוחד, מצריך אימון של עשר שנים) וביצועה המלא עשוי לארוך כעשרים וחמש דקות.

למרות, שסדרת פעולות הקאטה קבועות מראש לפי מסורת אמנות הלחימה, הרי, שלוחמים מוסיפים לקאטות נופך משלהם במטרה לדמות מצבים ייחודיים להם הם מתכוננים. דוגמאות:

  • קאטה המותאמת לקרב בשטח סלעי תהיה שונה מקאטה המותאמת לקרב בשטח סלול.
  • קאטה בקצב מהיר או איטי.
  • תנועות הנעשות בכוח רב, או תנועות המבוצעות בלא כוח, או בכוח מועט.

קאטות באמנויות לחימה שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאסטר פונאקושי בקאטה קאנקו (דאי) שוטוקאן
  • קראטה - בשיטות הקראטה השונות המורים מלמדים קודם את חמש הקאטות של האֵי-אַן (Heian) שאחרים מכנים אותן פינאן (Pinan) שפירושו שלווה. רק אחר כך עוברים ללמד קאטות קשות יותר.
  • טאקוונדו - הקאטה מכונה "פומסה", "טול" או "קיון" (תלוי בסוג הטאקוונדו).
  • איגרוף אנגלי - יש מושג הנקרא, Shadow boxing, או איגרוף מול הצל שלך.
  • טאי צ'י - בדרך כלל הקאטות ארוכות ומכילות עשרות, או מאות תנועות.
  • נינג'יטסו - יש קאטות רבות. בדרך כלל הן קצרות ומכילות מעט תנועות.
  • ג'ודו - גם בג'ודו נעשה שימוש בקאטות. היחוד של הקאטות בג'ודו הוא שהן מתוכננות לזוגות. בן זוג אחד מבצע את הקאטה על בן הזוג השני.
  • קנדו - לתרגול קאטות משתמשים הקנדוקות [העוסקים בקנדו] בחרב מעץ, או בחרב מתכת ארוכה קאטנה או קצרה ואקיזאשי.
  • לחימה משולבת- קאטות מעולם הקראטה, מתבצעות ללא נשק או כל חפץ אחר.

מופעים ותחרויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנויות לחימה רבות משתמשות בקאטות בהדגמות ובתחרויות פומביות, להענקת נקודות עבור כמה היבטים של טכניקה כגון: סגנון, איזון, תזמון ודימוי ממשי של קרב אמת.

טיעונים כלפי לימוד השיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרי הקאטות, השוללים את התועלת שבאימוני הקאטות, טוענים, שהקאטות גורמות לתלמידים להגיב באופן אחיד וצפוי. דבר העושה צעדים בלתי צפויים של היריב, ליעילים יותר.

עוד הם טוענים, כי הקאטה מלמדת את התלמיד מעט מאוד. תלמיד המבצע קאטה רק המחקה תנועות, וזה במקום שהתלמיד ילמד לשלוט בטכניקה ובטקטיקות פעולתיות.

מכיוון שאמנויות הלחימה מהוות מקור פרנסה למורים רבים. ולרבים, ואף לרוב האנשים, חסרים את הכישורים כדי להיעשות אומני לחימה מיומנים. כישלון עלול לגרום להם לזנוח את אמנויות הלחימה, דבר שיפגע בהכנסות המורים. אז מבקרי הקאטה טוענים, שהקאטה נותנת למורים סיכוי להעניק לתלמידיהם את הרושם, שבאמת למדו משהו. בזמן שכל מה שלמדו הוא, לחקות את תנועות המורה. יעדם של המורים, אם כך, אינו ללמד את התלמידים משהו שימושי, אלא לגרום להם להמשיך לקחת שיעורים ולשלם עבור הלימוד.

המבקרים מעלים את אותה טענה גם לגבי שיטת (צבעי) החגורות. הם טוענים, שזה יותר נועד לתת לתלמידים תחושת הישג כדי שימשיכו לקחת שיעורים, מאשר לסמן כישורים ממשיים.

החגורה מוענקת לאחר מבחן ידע, ביצוע, הבנה והפנמה של הלימוד על פי מערכי השיעור של התורה לשלביה השונים. יש שיטתיות בלימוד ובהערכה ועל פיהם תוענק החגורה.

אכן החגורה היא עבור החניך, הוכחה, להישגים שהשיג בכל שלב ואכן מעודדת את המוטיבציה להמשיך ולשפר ולהתקדם לשלבים הבאים.

מצדדי הקאטות, מגינים על השיטה ואומרים, שתרגול קאטות דומה לתרגול מדיטציה ושביצוע תנועות טקסיות אלו שוב ושוב, משמעו שהתנועות יכולות להיות מבוצעות ללא מחשבה, שזהו למעשה סוג היכולת לו תזדקק בסיטואציה אמיתית של הגנה עצמית.

כמו כן, הקאטות מהוות מעין ארגז כלים, שבאמצעותו יכול החניך ללמוד להכיר את התנועות השונות העומדות לרשותו - תבנית של "הרהור מניע", המעניקה לאומן הלחימה את אותו זיכרון־שריר חסר מחשבה, במקום שיסחף בזעם המאבק, כאשר הזמן המתבזבז במחשבה על הצעד הבא עשוי לחרוץ את ההבדל שבין ניצחון לתבוסה.

אימון קאטה עשוי אף לספק את היתרונות היותר מסורתיים של מדיטציה: ריכוז מוגבר, מודעות ומשמעת עצמית.

מושגים קרובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סימולציה - זהו חיקוי של מציאות מורכבת באמצעות מודל מתאים, למטרות שונות.
  • ניסוי מחשבתי - זהו ניסיון להציג, או לפתור בעיה מדעית מסוימת, שלא באמצעות ניסוי ממשי, אלא בכוח המחשבה והדמיון בלבד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאטה בוויקישיתוף