לדלג לתוכן

רוברט רוסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט רוסן
Robert Rossen
לידה 16 במרץ 1908
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1966 (בגיל 57)
הוליווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וסטצ'סטר הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט רוסן (אנגלית: Robert Rossen; ‏16 במרץ 190818 בפברואר 1966) היה במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע יהודי-אמריקני זוכה פרס האוסקר על "כל אנשי המלך".

הוא נולד בניו יורק. רוסן החל את כמחזאי בתיאטרון. אל תעשיית הקולנוע הוא נכנס כתסריטאי, החל מדרמת הפשע "Marked Woman" משנת 1937 בה כיכבו בטי דייוויס והמפרי בוגרט. בין השנים 1937–1947 (טרם היותו במאי קולנוע) עבד כתסריטאי בסרטיהם של לויד בייקון (ארבעה מסרטיו), מרווין לרוי, ראול וולש (בסרטו "שנות ה-20 הסוערות", בו כיכב ג'יימס קאגני), מייקל קורטיז ("זאב הים"), בשלושה מסרטיו של לואיס מיילסטון ובשניים מסרטיו של אנטול ליטבק. ב-1946 כתב את התסריט לסרט "אהבתה המוזרה של מרתה אייברס" בבימויו של לואיס מיילסטון.

ב-1947 ביים את סרטו הראשון, "ג'וני או'קלוק", סרט אפל, לו כתב גם את התסריט. באותה שנה ביים את סרט האיגרוף "גוף ונפש", שעבר כמה עיבודים מחודשים עם השנים. סרטו השלישי היה "כל אנשי המלך", סרט פוליטי המבוסס על ספרו הנודע של רוברט פן וורן. הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, בו זכה רוסן בתוקף היותו מפיק הסרט, אולם הוא הפסיד את פרס הבימוי לג'וזף ל. מנקייביץ'. מהלך זה הפתיע רבים, שכן רוסן נודע, בסרטיו הראשונים, כבמאי אמין המביא איכויות קולנועיות יוצאות דופן למסך הקולנוע. חברי האקדמיה האמריקנית לקולנוע לא סברו שרוסן ראוי לקבל את הפרס, זאת למרות שהוא זכה בפרס גלובוס הזהב על הבימוי ובפרס איגוד הבמאים האמריקני.

12 שנים אחר כך קיבל רוסן פעם נוספת שלוש מועמדויות לפרס האוסקר, על סרטו "אדי פלסון" (1961),על פי הרומן מאת וולטר טוויס. סרט זה, בכיכובו של פול ניומן, עסק בשחקן סנוקר בעל דחף בלתי נשלט להיות הטוב מכולם. הסרט היווה השראה לסרט ההמשך, "צבע הכסף", שביים מרטין סקורסזה 25 שנה לאחר מכן, כשפול ניומן מככב גם בו. על אף תשע מועמדויותיו לפרס האוסקר, הסרט זכה רק בשני פרסים טכניים. בפרס הבימוי הוא זכה מטעם איגוד המבקרים של ניו יורק. כיום נחשב הסרט כיצירת-מופת אמריקאית.

לאיגוד הבמאים האמריקני רוסן היה מועמד שלוש פעמים: על "כל אנשי המלך", "אדי פלסון" ועל "אלכסנדר הגדול" (1956), דרמה היסטורית המגוללת את סיפור חייו העשיר של המצביא היווני אלכסנדר הגדול, אותו מגלם ריצ'רד ברטון.

ב-1951, בשיא עידן המקארתיזם, הואשם רוסן, כמו אחרים, שהוא בעל נטיות קומוניסטיות. הוא התייצב בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית (HUAC) לשימוע, אולם בתחילה סרב, אך לאחר שנתיים, תחת לחצים גדולים שפגעו בעבודתו, הסכים לחשוף את שמותיהם של 57 מעמיתיו למקצוע המשתייכים למפלגה הקומוניסטית. בעקבות הווידוי רוסן קיבל חנינה.

קבר רוברט רוסן

סרטו האחרון טרם מותו בפברואר 1966 היה הדרמה הפסיכולוגית "לילית" (1964), בו כיכבו וורן בייטי, פיטר פונדה וג'ין הקמן.

כבמאי:

סך הכל:

  • 10 סרטים כבמאי.
  • 24 סרטים כתסריטאי.
  • 6 סרטים כמפיק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט רוסן בוויקישיתוף


הקודם:
1948: ג'וזף ל. מנקייביץ' (מכתב לשלוש נשים)
פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע
1949: רוברט רוסן (כל אנשי המלך)
הבא:
1950: ג'וזף ל. מנקייביץ' (הכל אודות חוה)