לדלג לתוכן

שיכחון למאוחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיכחון למאוחר
תחום נוירולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D020324
סיווגים
ICD-11 MB21.10 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיכחון למאוחר (נקרא גם אמנזיה אנטרוגרדית Anterograde amnesia) הוא מושג מתחום הפרעות הזיכרון - אובדן זיכרון של מה שקרה לאחר גורם האמנזיה, בשונה משיכחון למוקדם שבה אירועים שלפני גורם האמנזיה נשכחים. שיכחון למאוחר היא אחת המחלות המסתוריות ביותר בתחום הנוירולוגיה מכיוון שהמכניקה המדויקת של זכירת אירועים עדיין לא מובנת כהלכה, למרות שידוע אילו אזורים במוח מעורבים בתהליך זה.

המחלה בדרך כלל נרכשת על ידי שתי דרכים: שימוש בסמים (בנזודיאזפינים לסוגיהם כמו: רוהיפנול, דורמיקום ורסטוריל הידועים בהשפעתם הגורמת לשכחה), או שהיא נגרמת כתוצאה מפגיעה קוגניטיבית במערכת הזיכרון באזור ההיפוקמפוס ( "השער", אזור פנימי במוח, באונות הרקתיות (טמפורליות), שתפקידו קידוד אינפורמציה חדשה). אמנזיה אנטרוגרדית נצפית גם בחולים שבמסגרת מחלתם נאלצו להסיר אזורים המערבים אגירת זיכרונות חדשים כמו: פגיעה באונה הרקתית שבה מתרחש כל תהליך אגירת הזיכרונות. בדרך כלל חולים עם התקפי פרכוס שהתחילו מהאונה הרקתית, יצטרכו להסיר אזורים אלו במוח, חולים עם גידול באזור זה של המוח יתאפיינו גם הם באמנזיה אנטרוגרדית.

חולים באמנזיה אנטרוגרדית יכולים להתאפיין ברמות שונות של שכחנות, מקרים נדירים נרשמו שבהם נפגעו אנשים בצורה משולבת של אמנזיה אנטרוגרדית ואמנזיה רטרוגרדית, מחלה זו נקראת אמנזיה כללית שבהם מתקיים איבוד זיכרון מוחלט. במקרים שבהם האמנזיה נגרמת על ידי שימוש בסמים, המחלה היא קצרת טווח והחולים יכולים להשתקם ממנה. בפגיעה באונה הרקתית, במקרים אלו שנחקרו לעומק מתחילת שנות ה-70, חולים התאפיינו בנזק תמידי, למרות ששיקום הוא אפשרי זה תלוי בנסיבות ובמצב החולה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]