לדלג לתוכן

את

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֵת או אֶת א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא את
הגייה* et
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות במקרא גם אֵת־; אוֹתִי, אוֹתָנוּ; אוֹתְךָ, אוֹתָךְ, אֶתְכֶם, אֶתְכֶן; אוֹתוֹ, אוֹתָהּ, אוֹתָם, אוֹתָן
  1. מילת יחס המצטרפת למושא ישיר במשפט כאשר הוא מיודע.
    • קראתי את הספר.
    • ”בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק א)
    • אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא; וְאֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ.“ (דברים ו, פסוק יג)
    • ”וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו“ (מלכים א׳ ט, פסוק יב)
    • וְאֶת־מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי, וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ...“ (ישעיהו נז, פסוק יא)

גיזרון

[עריכה]
  • למילה זו קיימות מקבילות בכמה שפות שמיות, ביניהן אכדית בהגיית אַתִינַה (att-ina), פיניקית: אית, ארמית: יָת, ערבית: إِيَّا (אִיָּא). על פי השוואה לשפות אלה, ובייחוד על סמך הצורה הערבית, נראה כי צורתה המקורית של המילה הייתה iyyāt'*, וברובד עברית קדום היא התקצרה. החולם המלא שבנטיות התפתח מתנועת ה־a הארוכה המקורית, כתוצאה ממעתק a ארוכה ל־o ארוכה בעברית הקדומה (המעתק הכנעני). מתברר, אם כן, כי המעתק פעל בצורה הנטויה אך לא בצורה "את" לכשעצמה. ככל הנראה הסיבה לכך היא היות המעתק מותנה בהטעמה, ואת הסגול בצורה "את" יש לייחס להשפעת האל"ף הגרונית (כך על פי יהושע בלאו, "בעיות בהיסטוריה של הלשון העברית", חקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית (תשל) 9-23.)

מידע נוסף

[עריכה]
  • דוד בן גוריון אחז בדיעה כי יש לבטל המילה "את" מן השפה העברית, שכן אין בה צורך להבנת המשפט, ונהג לא להגות אותה כלל.
  • הגמרא במספר מקומות מציינת שיטת לימוד שאומרת שבכל מקום שנאמר בתורה "את" יש ללמוד הלכה נוספת, מעבר לנאמר בפסוק במפורש.
  • בעברית בת-זמננו נהוג לנקד את המילה "את" בסגול כרגיל, אולם במקרא המילה מנוקדת בסגול כשהיא מוקפת (כלומר, כשהיא מחוברת למילה הבאה אחריה במקף) אך בצירה כשהיא איננה מוקפת. ראו דוגמאות לעיל.

נגזרות

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]

אֵת או אֶת ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא את
הגייה* et
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות אִתִּי, אִתָּנוּ; אִתְּךָ, אִתָּךְ, אִתְּכֶם, אִתְּכֶן; אִתּוֹ, אִתָּה, אִתָּם, אִתָּן
  1. עִם־, למען-
    • ”יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן; וְהוּא נַעַר אֶת־בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת־בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו...“ (בראשית לז, פסוק ב)
    • אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי...“ (שיר השירים ד, פסוק ח)
    • הוא יצא אתם לטיול.
    • "לונדון את קירשנבאום".

גיזרון

[עריכה]
  • על פי הדעה המקובלת, אין קשר של מוצא בין אֶת בהוראה זו לבין אֶת א. שתי המילים הזדהו בצורת היסוד מסיבות פונטיות, אבל בנטיות ההבדל ביניהן נשמר (אוֹתוֹ לעומת אִתּוֹ).

נגזרות

[עריכה]

הערות

[עריכה]
  • על אף שבמקרא המילה "את" משמשת לעתים גם בצורת היסוד, בשפה התקנית משמשת המילה בנטיות בלבד, כחלופה הרווחת בדיבור ובספרות לנטיות המילה "עם". יוצא מכלל זה הוא השימוש במילה "את" בשמות של חברות ושותפויו; כתשמו"ץ של המילה מלטינית: et.

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: with‏‏‏‏
  • ערבית: مَعَ‏‏‏‏ (הגייה: מַעַ)

אַתְּ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא את
הגייה* at
חלק דיבר כינוי־גוף
מין נקבה
בלשון חז"ל: נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינויי גוף
גוף ראשון שני שלישי
זכר אני, אנוכי אתה הוא
נקבה את היא
ז"ר אנחנו, נחנו,
אנו
אתם הם (המה)
נ"ר אתן הן (הנה)
  1. כינוי המציין גוף שני יחיד במין נקבה (נוכחת).
  2. לשון חז"ל כינוי המציין גוף שני יחיד במין זכר (נוכח).

גיזרון

[עריכה]
  • המילה התקצרה מהצורה *אַתִּי (< *אַנְתִּי), המופיעה בצורת הכתיב מספר פעמים במקרא. הצורה הקדומה *אַנְתִּי הורכבה מהבסיס אַנְ־ הרווח בכינויי גוף ראשון ושני, ומסיומת הנוכחת הקדומה ־תִּי. השווה לערבית: أَنْتِ (אַנְתִּ).

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: you‏‏‏‏ (לגוף שני בכלל); thou‏‏‏‏ (ארכאי)
  • צרפתית (בריבוי של כבוד): vous‏‏‏‏
  • צרפתית (רק לאדם קרוב מאוד): tu‏‏‏‏
  • ערבית: أَنْتِ‏‏‏‏ (אַנְתִּ)
  • גרמנית: du‏‏‏‏

אֵת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא את
הגייה* et
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אִתִּים או אֵתִים; אֵת־, ר׳ אִתֵּי־; כ׳ אֵתוֹ
אתים
  1. כלי עבודה המשמש לחפירה או להעברה של אדמה וחומרים שונים.

גיזרון

[עריכה]
  • קליין הציע שהמילה שאולה מאכדית, ittū.[1] אולם מילונאים אחרים לא מצאו מילים קרובות.[2] לפי המילון האכדי CAD, ‏ ittû הוא משפך-זרעים שמורכב על המחרשה.[3]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות

[עריכה]
  1. Cline, Ernest. את, A Comprehensive Etymological Dictionary Of The Hebrew Language.
  2. מילון בן-יהודה: ג. את
  3. Chicago Assyrian Dictionary, vol 7 (1960/2004), p. 312.

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: את