להקת היהודים עשתה צעד ענק גדול קדימה בהופעתם המרטיטה בקיסריה מלהקת רוק עטורת שבחים ללהקת מחאה. ההופעה נפתחה בסרטוני החטופים, כשלבמה עלתה אימו של גיא אילוז ז"ל, טכנאי הסאונד שלהם שנהרג באירועי השבעה לאוקטובר ונשאה תודות מצמררות לבנה שכבר איננו, אבל היא ממשיכה להיות אימו.
הלהקה פצועה, חסרה, כועסת ומחבקת. היהודים נתנו את התורה שלהם בקיסריה. שירי זעם וגעגועים, שירי תקופה חדשים לצד להיטים מוכרים.
תום פטרובר, נוטף זיעה, הגיר מתוכו את כל הזעם והכאב מדבר, מתפלל שיחזירו שרק יחזירו את החטופים. זו הייתה הפגנת אומנות מציאותית.
היהודים לא שכחו שהם היהודים. הם מאוחדים, מפרגנים לזמרים חדשים. פטרובר לא שכח לנשק את אורית שחף, הכוכב הצהוב, שאין די לה. קולה יכול לחרוש אדמות ארץ טרשים.
למי שרצה נחמה, לדעת שיש לנו עוד עתיד כעם יכל לבוא קיסריה ולשמוע אלפים צורחים "היהודים היהודים" בהפסקה בין שיר לשיר. בקפלן ובעזריאלי היו פקקים ובקיסריה היהודים ניסו פתוח הפקק, לעשות רוקנרול לא מלחמה. היהודים הזכירו לנו למה אנחנו העם הנבחר.