קלמן ליבסקינד פרסם אתמול (שישי) מאמר ארוך ב"מעריב" המסביר כי דמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הותר וכי ההסתה כנגדו חריפה מזו שהייתה כנגד ראש הממשלה המנוח יצחק רבין טרם הירצחו. אקדים ואומר - אכן יש אפשרות נמוכה, אך לא בלתי קיימת, שמתנגד לנתניהו ינסה לפגוע בו פיזית, הגם שהוא מאובטח ברמה המקסימלית. מאידך ההבדלים הם עצומים אל מול האיומים כנגד רבין ורמת האיום ו/או ההסתה כנגד נתניהו היום לא מתקרבת אפילו ל-10% ממה שהיה לפני רצח רבין ז"ל.
גיניתי רבים ממחנה מתנגדי נתניהו, מחנה ל"ב (לא נתניהו) לאורך השנה וחצי האחרונות. לטעמי רבים מהם חצו את גבולות חופש הביטוי אל עבר ההסתה הפרועה. גיניתי, הגם שאני מתנגד חריף שלו וחושב שכל יום שנוכל כחוק לקצר את כהונתו - כך ייטב עם ישראל, וכן שהמשך כהונתו מסוכן לעתידנו.
קלמן ליבסקינד מזיל דמעות תנין על ה"הסתה" כלפי נתניהו. הנה כמה דברים שהוא שכח | בן כספית
הפוליטיקה של עכשיו תחלוף: בסוף יישארו רק המעשים | חיים אתגר
אפשר לומר בצניעות שאני יודע קצת על מה שהתרחש כאן והוביל לרצח רבין ז"ל, מאחר ושרתתי בשב"כ ביחידה שמטפלת בקיצוניות האידאולוגית. יש הבדל גדול בין מחשבה, דיבור למעשה ובכל ההקשרים הללו קיים פער עצום בכמות ובסכנה של האיומים שהיו כנגד רבין ערב הרצח למצב שאנחנו רואים היום. זאת למרות שאז לא היו רשתות חברתיות המקלות על הפצת קיצוניות, ולא כל אדם היה ערוץ תקשורת בפני עצמו.
האלימות האידאולוגית בישראל נמצאת בנסיקה מזה שנה וחצי. יש מאות רבות של אירועי אלימות מתועדים כנגד המוחים, שבמזל רב עוד לא שילמו בחייהם. נראה כי מדובר באג'נדה מלמעלה, ואת זה אנו למדים מאי הגינוי, או הגינוי הרפה מאוד, כשפורצת אלימות שכזו מקרב תומכי נתניהו.
איך קרה שאילנה ספורטה שלחה כדורי נשק לנפתלי בנט ונתניהו לא גינה? באיזה עולם מנסה ביביסט (יוחנן נוח) להצית אוהל כשבתוכו נמצאות חמש נשים, שבמזל נותרו בחיים, וקולו של הביבי עצמו לא נשמע? ההיסטוריה מלמדת שתחושת הרוח הגבית מהמחנה היא זו שדוחפת מפגע אידאולוגי. תשאלו את עמיר, תשאלו את אברושמי - שניהם אמרו זאת מפורשות. כשאלים אידאולוגי לא מקבל רוח גבית לאחר מעשה - הוא מאבד את הרצון לחיות; אשר ויזגן למשל שהתאבד לאחר רצח ארבעה פלסטינים כי לא קיבל רוח גבית מהמחנה.
אכן, הגינוי של ראשי מתנגדי נתניהו אינו גורף ובולט דיו, ולכן גם אני מסתייג מחלק מהאמירות שעלולות, חלילה, להיחשב כרוח גבית. ונכון, גם רבין לא היה טלית שכולה תכלת. אבל אצל נתניהו זו השיטה: הוא לא מגנה נחרצות ובקולו סמוך למועד האלימות, ולכל היותר יגנה בחצי גינוי רפה שמשמעותו הפוכה - היא בפועל מדרבנת את האלימות ולא מצמצמת אותה. או כמו שאמרה זאת הכי מדויק הגברת הנכבדה חני זרקא לאחר שנאמר כי נתניהו גינה אותם ויוציא אותם מהליכוד (יולי 23) "ביבי דיבר איתנו, זה סתם גינוי, לא מסלקים אותנו מהליכוד". "סתם גינוי" הינו מסר כפול שמדרבן אלימות.
גם כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר, יכול להעיד על כך שעדכן את נתניהו על ההתרעה באוגוסט 95' שיש חשש שרבין יירצח, מה שלא שינה דרמטית את התנהלותו. גם פרופ' המבורגר, הזהיר את נתניהו ערב הרצח מפני מה שעלול להתרחש (ואכן קרה) וקולו הושתק.
הדוגמא של ארון הקבורה בצומת רעננה הוא דוגמא הפוכה למה שקלמן טען. הארון היה חלק ממגמה וממחשבה, נכון שהיה כתוב עליו "רבין ממית את הציונות" ולא "הארון של רבין" - אבל על חבל התליה שהונף לפני הארון לא היה כתוב דבר. גם על שלטי "רבין בוגד", שהודפסו באלפים עם סימון כוונת ירי על פרצופו, לא כתבו "מותר להרוג" - אבל המסר חלחל.
ואכן, לרוצח הייתה רוח גבית לפני האירוע ועדת מעריצים שלמה לאחריו. חשוב גם לומר, עמיר לא היה היחיד שחשב וניסה לרצוח את רבין, הוא רק היה היחיד שהצליח.
גם הסיקור התקשורתי לפני רצח רבין היה חסר ביותר. ביום עיון לציון 20 שנה לרצח, התקשורת דווקא הגדירה את עצם העובדה שגילויי ההסתה כמעט ולא סוקרו כטעות גדולה. מרבית החומר התקשורתי מהתקופה מגיע מערוצים מחו"ל שסקרו את מה שקרה כאן.
מה שהקפיץ אותי במאמרו של קלמן היה בעיקר הטענה לפיה עברנו סדרת חינוך אחרי רצח רבין. ההפך הוא הנכון - החברה הישראלית לא הפיקה ברצח רבין את הלקחים שהיה עליה להפיק. לכן יש כאן אלימות אידאולוגית גם עכשיו. יש מאות רבות של אירועים מתועדים מהשנה וחצי האחרונות. יש פצועים, דם כבר נשפך.
ההסתה כנגד רבין הגיעה משמות מוכרים כמו גם מדמויות אנונימיות, וכך גם זו שמופנית כלפי נתניהו.
יש קיצונות משני הצדדים: סרבנות ובגידה הינם נושאים שהשמאל הקיצוני "מנצח" בהם בפער. בכל הקשור לאלימות פיזית, מחנה הימין הקיצוני מוביל בראש הטבלה. הגם שאני מכיר גם מעט מקרים של איום פיזי על אישים מקרב השמאל הקיצוני, טרור יהודי של ממש הוא בעיקר נחלתו של הימין הקיצוני, ושום ניסיון ליצר סימטריה בעניין לא יצלח.
להערכתי צפוי כאן רצח פוליטי בישראל, ובדרך נס זה עוד לא קרה בכמה אירועים במחאה. אבל הסיכוי שהרוצח יגיע מהימין הקיצוני והנרצח יהיה מתנגד לנתניהו גבוה, להבנתי, במאות אחוזים.
הכותב שירת 22 שנה בשב"כ ביחידה העוסקת בטרור היהודי וריכז את המידע בחקירת רצח רבין ז"ל, מחבר הספר "יצחק" על הרצח. כיום איש חינוך ומרצה בתחומי הקיצוניות וההסתה.