אמש (ראשון) התקיימה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע עצרת זיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, במהלכה התקיימה הרצאתו של גיבור ישראל אלישע מדן, שנפצע אנושות בעת פיצוץ פיר מנהרה בעזה. מדן: "החיילים שנפלו השאירו לנו צוואה לקיים – חייבים להיות מאוחדים".
"תודה מקרב לב": זה מי עומד מאחורי שלטי הענק עבור משפחות חיילי המילואים
אריה אלדד בסיפור מצמרר על מפקדו שנהרג: "יכולתי לזהות אותו בתוך שברי המסוק"
טקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה מתקיימים השנה בצל המלחמה המתמשכת והאבדות הקשות עבור כולנו. במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, שאיבדה חברי סגל, בוגרות וסטודנטים בטבח ה-7 באוקטובר ובקרבות בעזה ערכו אמש (א') טקס זיכרון מרגש במיוחד.
אלישע מדן, לוחם מילואים במלחמת חרבות ברזל, נפצע באורח אנוש בלחימה בעזה ואיבד את רגליו. הוא מספר על בוקר ה-7 באוקטובר: "בשמחת תורה קיבלתי טלפונים ממספר חברים שביקשו שאעזור למשפחתם שבעוטף עזה שמסתתרים ממחבלים, אמרתי לאשתי שאני יוצא, שמתי מדים ונשק וטסתי לעוטף עזה". את המראות הקשים שראה בדרך הוא לא ישכח בחיים, "כאוס מוחלט. מכוניות בשני צידי הכביש עומדות, חלקן שרופות, גופות מוטלות במכוניות ועל הכביש". אלישע ניסה לטפל בפצועים ואסף נשקים שהיו זרוקים לצדם.
במשך שבועיים פעל אלישע עם הכוחות בשדרות ובעוטף עזה, ולאחר מכן הצטרף לחבריו בחטיבה 551 שנערכו לכניסה לעזה. "קיבלתי משימה להוביל את הגדוד לתוך עזה, כשאני בתוך 9D פורץ את הדרך לטנקים מאחורינו", הוא משחזר את הקושי הרב במשימה: "כל יום במלחמה היה לנו אירוע אחר – רחפנים של חמאס שזרקו עלינו רימונים ופצעו 13 חיילים, טיל שנורה עלינו, RPG שחטפנו ועוד, אבל התחושה שהייתה לנו הלוחמים, של רוח לחימה, חוזקה, גאווה לאומית, תחושת אחריות ושליחות, חזקה מהכול. הרגשנו ששום דבר לא יכול עלינו, לא חום, לא גשם, לא אש שיורים עלינו".
אלישע סיפר על האירוע בו נפצע לאחר שבועיים של לחימה רצופה ברצועה: "קיבלנו מידע שחוליית מחבלים שצופה עלינו, עומדת לתקוף אותנו מאחת המנהרות. הגענו לבית בו זיהינו מצלמה שמצלמת אותנו, קרענו את הכבלים שלה ועברנו לבית נוסף שבו היה פיר במרכז חדר. חצי דקה לאחר שהודענו שמצאנו את הפיר ואנחנו רוצים לפוצץ אותו, זיהינו מצלמה קטנה שמצלמת אותנו וכשהורדו אותה היה פיצוץ מטורף".
"הבית כולו נפל עלינו", משחזר מדן את רגעי האימה. "אני שוכב בבית עם צפצופים נוראיים באוזניים. לידי שוכב יוסי, החבר הכי טוב שלי, שנינו בלי רגליים, נלחמים על החיים". אלישע מספר, כי במבצע חילוצם ההרואי שארך כשעה וחצי, הוא הרגיש שאלו נשימותיו האחרונות. "אמרתי שמע ישראל ווידוי ונפרדתי מאשתי ומ-6 ילדיי".
באירוע הקשה נהרגו ארבעה לוחמים ועוד שישה נפצעו, בהם אלישע מדן. "למשפחות השכולות של חברים שלי שנפלו בקרב אני אומר, שהבנים שלהם מתו עם חיוך על הפנים. חשוב לי שידעו שהייתה לנו גאוות יחידה, ידענו שאנחנו נלחמים את המלחמה הכי צודקת בעולם וזכינו להילחם בה למען עם ישראל והמדינה שלנו".
לסיום אמר מדן לקהל שהורכב מסטודנטים, מרצים במכללה ואנשי סגל נוספים: "החיילים שנפלו השאירו לנו צוואה לקיים: אנחנו חייבים להיות מאוחדים, להשתנות האחד בשביל השני, לבנות גשרים כדי להיות יחד, רק ככה ננצח. חמאס, חיזבאללה ואיראן מנהלים מולנו מלחמת תודעה ומנסים לפלג ביננו. כמו שהחיילים הגיבורים שלנו מסתערים אל תוך האש, גם אנחנו בעורף צריכים להילחם מול מלחמת התודעה, להתאחד ולנצח".
נשיא המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, הפרופ' אריה רטנר נשא אף הוא דברים בעצרת ואמר: "המחיר אותו שילמה מדינת ישראל ועדיין משלמת כבד מנשוא. ליבי עם עשרות אלפי המשפחות שקמות בוקר בוקר אל תוך חלל עצום שנפער בליבם עם נפול יקיריהם. עם הכרזת העצמאות הפכנו מחברה שורדת בגולה לחברה ומדינה החיה את עצמאותה, הקמנו כאן מדינה לתפארת אך עלינו לזכור כי עצמאותה והמשך קיומה של מדינת ישראל נקנים יום יום שעה שעה בדם יקירנו לוחמים נועזים אשר חרפו את נפשם ורק בזכותם אנו מצליחים לקיים במדינת ישראל את שגרת היום שלנו, לחיות כעם חופשי ולהמשיך לגדול ולהתפתח".
"ב-7 לאוקטובר, בבוקרו של יום חג קמו עלינו מרצחים שפלים וטבחו, אנסו ורצחו , זקנים, נשים וטף", הוסיף הנשיא רטנר. "ארגון טרור שפל סיפק לנו תזכורת קשה כי עצמאותנו עדיין לא שלמה. גם אם הבסנו ארגון טרור אחד, אנו ממשיכים להיות מוקפים באויבים המנסים לאיים על חרותנו. אך אנו חסונים וחזקים מכדי שעצמאותה של מדינת ישראל תיפגע".
את הטקס הקדישו השנה במכללת קיי לזכר חברי הסגל, הסטודנטים ובוגרי המכללה שנרצחו באכזריות ב-7 באוקטובר או נפלו בקרב בעזה: חברת הסגל ד"ר מרסל פרייליך ז"ל, רס"ר (במיל') מתן דמארי ז"ל שהיה סטודנט לחינוך גופני במכללה, עומר חרמש ז"ל שהיה בוגר תוכנית חינוך גופני, דקלה ערבה ז"ל סטודנטית בתוכנית תמורות ו-2 בוגרות תכנית 'שבילים' – לבנת קוץ ז"ל ותמר קדם ז"ל.