לדלג לתוכן

איוואן זמורנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוואן זמורנו
מידע אישי
לידה 18 בינואר 1967 (בן 57)
סנטיאגו דה צ'ילה שבצ'ילה
שם מלא איוואן לואיס זמורנו זמורה
גובה 1.78 מטר
עמדה חלוץ חוד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19861988
1988 - 1990
19911992
1992 - 1996
1996 - 2001
2001 - 2003
2003
קוברסל
סנט גאלן
סביליה
ריאל מדריד
אינטר מילאנו
קלוב אמריקה
קולו-קולו
סה"כ
29 (35)
56 (34)
59 (21)
137 (76)
101 (25)
63 (33)
14 (8)
490 (233)
נבחרת לאומית כשחקן
19872001 נבחרת צ'ילה בכדורגל צ'ילה 69 (34)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

איוואן לואיס זמורנו זמורהספרדית: Iván Luis Zamorano Zamora, תעתיק מדויק - סמורנו; נולד ב-18 בינואר 1967) הוא כדורגלן עבר צ'ילאני הנחשב לאחד מגדולי השחקנים הצ'יליאנים בכל הזמנים.

יליד הבירה סנטיאגו, זמורנו שיחק במספר מועדונים, העיקריים הם סביליה וריאל מדריד בספרד, אינטר מילאנו באיטליה, אמריקה במקסיקו ובקולו-קולו ממדינת מולדתו. הוא זכה בלה ליגה הספרדית ובאותה העונה בתואר מלך השערים עם ריאל מדריד, וכמו כן זכה גם בגביע אופ"א במדי אינטר.

בשנת 2004, זמורנו נבחר להיות ברשימת הפיפ"א 100, רשימה של 100 הכדורגלנים החיים הטובים ביותר שהורכבה בידי הכדורגלן הנודע פלה. זמורנו משמש כשגריר הרצון הטוב של יוניצ"ף בצ'ילה.

כינויו של זמורנו היה "באם-באם" (על שם הדמות מן הסדרה משפחת פלינטסטון), וגם כ"איוואן האיום" ("Iván el Terrible").

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמורנו התחיל את הקריירה במועדון המקומי קוברסל בשנת 1985, עמו זכה בגביע הצ'ילאני בשנת 1987. בשנת 1988, הוא כבר עבר לאירופה, על מנת לשחק במועדון השווייצרי סנט גאלן, שם כבש 34 שערים ב-56 משחקים בהם שותף במהלך שלוש עונות. בשנת 1991, ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הספרדית במדי סביליה, בה שותף בסך הכול במהלך 59 משחקים בהם כבש 21 שערים, לפני שעבר לשחק במדי ריאל מדריד אליה נמכר תמורת 5 מיליון דולר.

במדי ריאל מדריד, בין השנים 1992-1996, זכה זמורנו באליפות הליגה, בגביע המלך הספרדי, בסופר קאפ הספרדי ובסופר קאפ האירופי. בשנת 1995, תחת הדרכתו של חורחה ולדאנו, זמורנו סייע לריאל מדריד לזכות באליפות ספרד, כאשר כבש 27 שערים - כולל שלושער מול היריבה הענקית ברצלונה. הוא זכה בתחרות הפיצ'יצ'י (מלכות השערים של הליגה הספרדית). באותה השנה, הוא השלים לריאל את חודה ההתקפי הקטלני כאשר חבר לעושה המשחק מיכאל לאודרופ. בסך הכל, הוא ייצג את ריאל ב-137 משחקים, בהם כבש 76 שערים. בעונות 1992/1993 ו-1994/1995 הוא זכה בתואר מטעם העיתונות הספרדית, אשר מוענק בכל שנה לשחקן האיברי-אמריקני הטוב ביותר.

לאחר חמש עונות בליגה הספרדית, זמורנו שיחק 4 עונות בסרייה א' האיטלקית במדי אינטר, בין השנים 1996 ל-2000, שם שיחק לצד יורי דז'ורקף, דייגו סימאונה, חבייר זאנטי, רונאלדו ואחרים. זמורנו כבש את שער הניצחון במשחק הגומלין של גמר גביע אופ"א 1997, כשקבע 1-0 לאינטר. עם זאת, בדו-קרב הפנדלים החמיץ את הפנדל הראשון של אינטר בדרך להפסד 4-1 בדו-קרב. במאי 1998, זכתה אינטר בגביע אופ"א אחרי שניצחה בגמר כל-איטלקי את לאציו 3-0, כאשר זמורנו כבש את השער הראשון במשחק.

זמורנו עבר לשחק במקסיקו במדי קלוב אמריקה בשנת 2001, שם שיחק שנתיים, שבהן זכה באליפות בשנתו הראשונה בקבוצה. הוא סיים את הקריירה במועדון הצמרת הצ'ילאני, קולו קולו, אותו אהד מאז ילדותו. הוא פרש מכדורגל בסוף שנת 2003, אחרי ששיחק כדורגל מקצועני יותר מ-16 שנים.

קריירה בנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדי נבחרת צ'ילה שיחק זמורנו 69 פעמים וכבש 34 שערים. משחק הבכורה שלו בנבחרת היה ב-19 ביוני 1987, בגיל 20, במהלך משחק ידידות נגד נבחרת פרו, בו כבש שער במהלך הניצחון 3-1.

ב-29 באפריל 1997, זמורנו כבש לא פחות מחמישה שערים במשחק אחד, משחק מוקדמות גביע העולם נגד נבחרת ונצואלה. צ'ילה ניצחה 6-0. הוא שיחק במהלך כל ארבעת המשחקים של צ'ילה במונדיאל 1998, בהם בישל שער אחד לעמיתו מרסלו סאלאס נגד נבחרת אוסטריה.

באולימפיאדת 2000, הוא ונבחרתו זכו במדליית הארד וזמורנו אף זכה בתואר מלכות השערים.

משחקו הבינלאומי האחרון, היה משחק התרמה ידידותי מיוחד של נבחרתו מול נבחרת צרפת בספטמבר 2001.

זמורנו נשוי לדוגמנית הארגנטינאית מאריה אלברו. בתם, מיה פאסקלה, נולדה ב-28 בינואר 2006.

זמורנו עובד כיום כעוזר מאמן נבחרת צ'ילה עד גיל 18.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוואן זמורנו בוויקישיתוף


נבחרת צ'ילהמונדיאל 1998

1 טאפיה • 2 קסטניידה • 3 פואנטס • 4 רוחאס • 5 מרגאס • 6 רייס • 7 פאראגס • 8 אקוניה • 9 זמורנו • 10 סיירה • 11 סאלאס • 12 מרסלו רמירס • 13 ניירה • 14 מיגל רמירס • 15 וייארואל • 16 ארוס • 17 וגה • 18 מוסרי • 19 קורנחו • 20 אסטאי • 21 באררה • 22 טחאס • מאמן: אקוסטה

צ'ילהצ'ילה
נבחרת צ'ילהקופה אמריקה 1999 (מקום רביעי)

1 מרסלו רמירס • 2 פלאסיוס • 3 מיגל רמירס • 4 רוחאס • 5 מרגאס • 6 רייס • 7 פאראגס • 8 אקוניה • 9 זמורנו • 10 סיירה • 11 סאלאס • 12 טאפיה • 13 ורגאס • 14 קארטס • 15 וייארואל • 16 ארוס • 17 נונייס • 18 גונסאלס • 19 ולנסיה • 20 אסטאי • 21 קונטררס • 22 פיסארו • מאמן: אקוסטה

צ'ילהצ'ילה
נבחרת צ'ילהאולימפיאדת סידני 2000 (מדליית ארד)

1 נ. טאפיה • 2 אלברס • 3 מלדונאדו • 4 הנריקס • 5 קונטררס • 6 רייס • 7 גונסאלס • 8 פיסארו • 9 זמורנו • 10 ארואה • 11 נאביה • 12 ה. טאפיה • 13 נונייס • 14 טיו • 15 איבארה • 16 אולארה • 17 אורמאסבאל • 18 די גרגוריו • 19 רוחאס • 20 אורוס • מאמן: אקוסטה

צ'ילהצ'ילה