לדלג לתוכן

אליהו רגולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (בייחוד בפרקי המקורות בסוף) 2. סינון פרטים שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (בייחוד בפרקי המקורות בסוף) 2. סינון פרטים שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אליהו רגולר
לידה 1794
ה'תקנ"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בנובמבר 1849 (בגיל 55 בערך)
י"ט בחשוון ה'תר"י
קאליש, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רבי אליהו מקאליש
מקום קבורה קאליש עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות שאט, רגולה, סלבודקה, קאליש
תקופת הפעילות ? – 4 בנובמבר 1849 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות ליטא
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פסיקה, קבלה
רבותיו רבי חיים מוולוז'ין
חיבוריו "יד אליהו" (שו"ת וחקירות הלכתיות), "ספר הכללים" בענייני הש"ס בסדר הא"ב, הגהות לביאור הגר"א לספרא דצניעותא (שני האחרונים צורפו בסוף "יד אליהו"), ועוד כתבים שלא יצאו לאור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אליהו רגולר (1794, ה'תקנ"ד - 1849, י"ט בחשוון ה'תר"י), אשר נודע גם בכינויו רבי אליהו מקאליש, או קלישר היה רב ליטאי, פוסק הלכה ומקובל. מתלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין, רבן של רגולה, סלובודקה, קאליש וערים נוספות, ומחבר הספר יד אליהו.

נולד בסוגינד שבזאמוט, לרבקה בת ר' דוד מראסיין ולר' יענקל ניישטאטער (נפטר בי"ט באייר ה'תקפ"ד), למדן שהתפרנס ככתבן וסופר בגרמנית ומנהל עסקיו של הגביר יצחק אייזיק מחיטוביץ. בילדותו למד אצל אביו, שלימד אותו מלבד לימודי קודש גם גרמנית ומילים בלטינית, מאז לא למד באופן מסודר אצל רב כלשהו, אלא בכוחות עצמו. בגיל 13 התארס עם בת הנגיד רבי דוד גרדומר, סך הנדוניה שנתן חמיו לבתו היה מאה אדומים. בהתערבות קרובי משפחתה ויתרה אשתו על סכום הנדוניה הגבוה, הם נישאו כעבור תקופה אך מצבם הכלכלי היה גרוע, דבר שאילץ אותו בהמשך לחפש כהונת רבנות בעיירות שונות. ייתכן שבתקופה זו למד תורה מפי רבי אברהם אחי הגר"א[1].

בעת מגוריו אצל הוריו בסוגינד הכיר את רבי חיים מרדכי מרגליות מדובנה מחבר הספר "שערי תשובה" על השולחן ערוך, שהיה אז בימי זקנותו והתגורר בסוגינד כדי לנהל את עסקי החבלים והנוצות שלו בממל הסמוכה שהייתה תחת שלטון פרוסיה, כי חשש להתגורר בשטח פרוסיה. הוא למד עם ר' חיים מרדכי והלה הכיר אותו לרב העיר הישיש רבי אליהו בן רבי אברהם אחי הגר"א, ואף עודד אותו לבוא בכתובים בדברי הלכה עם אחיו, רבי אפרים זלמן מרגליות. בגיל 18 החל לשנן את התלמוד הבבלי כדי לזכור את לשונו בעל-פה, הוא למד מתחילה בקצב של שבעה דפים ביום ובהמשך עבר לקצב של תשעה דפים ביום, עליהם חזר פעמים רבות. הוא השלים סדר לימודים זה בתוך שלוש שנים בגיל 21. מלבד לימודיו התורניים, אהב את דקדוק השפה העברית ולמד לשם כך גם בספרו של יהודה ליב בן-זאב "תלמוד לשון עברי", למרות הביקורת הרבנית על המחבר.

לאחר שהשלים את לימוד התלמוד על-פה, החל ללמוד קבלה, בעיקר מכתבי הרמ"ק וכתבי האר"י, ולאחר תקופה נסע לוולוז'ין כדי ללמוד מפי רבי חיים מוולוז'ין את שקיבל מרבו הגר"א בתחום זה. ר' חיים קבע לו מספר שעות מדי יום ללימוד זה, אך רבי אליהו התרשם שהרב מוולוז'ין מדבר עמו על נושאים כלליים ואינו חותר ללמדו יותר מכפי שכבר ידע, מחשש לביטול זמנו של ר' חיים חזר רבי אליהו לביתו לאחר שבועות בודדים למרות הפצרות הרב מוולוז'ין שיישאר. לדברי הרב יונתן אליאשברג אמר לו הרב קלישר בזקנותו כי במהלך חייו הבין חלק מהדברים שאמר לו ר' חיים באותם ימים והתחרט על שסירב לבקשותיו להישאר. בעת שובו מוולוז'ין עשה תקופה קצרה בווילנה ויצר קשרים עם רבניה ולמדניה. הוא חלה ונסע לצורך טיפול רפואי לברלין אליה הגיע דרך קניגסברג כשהוא מצויד בהמלצות מרבני וילנה וראשי הקהילה ביניהם ר' חיים נחמן פרנס שכתבו עליו שבחים מופלגים וכי הוא מגדולי ישראל בליטא, בעקבות המלצות אלו זכה לתמיכה של הקהילה היהודית בברלין ושהה בה מספר חודשים.

כשחזר לביתו מצא את מצב עסקיו של אביו ירוד, גם חמיו התרושש ולא יכול היה לתמוך בבתו ובחתנו, בהיעדר דמי הנדוניה נאלץ לחפש משרת רבנות. רבנותו הראשונה (ה'תקפ"א) הייתה בעיר שאט הסמוכה לקיידאן, בה הקים ישיבה קטנה שבה לימד את תלמידיו הראשונים, הבולט שבהם היה לימים ר' שלום טוביה (ברוידא) רבה של שווינציאן. בסוף אותה שנה עבר לכהן בעיר רגולה, על שמה התפרסם בכינויו ר' אלי' רגולר. הוא שימש ברבנות רגולה עד שנת ה'תקפ"ד[2] אז עבר לכהן כרבה של סלובודקה.

מיד עם הגיעו לסלובודקה החל להוציא לפועל את תוכניתו לייסד מרכז תורני גדול, הוא הקים את הישיבה הגדולה הראשונה בסלובודקה ובכך הפך את הפרבר הקובנאי לעיירה תורנית ששמרה על צורתה זו עד מלחמת העולם השנייה. למרות טרדותיו בישיבה, נהג ללמוד גם בתקופתו בסלובודקה במשך 15 שעות רצופות מדי יום בבית הכנסת הגדול. למרות שלא היה דרשן מטבעו, נאלץ כבר ברגולה לשאת דרשות כרב המקום וכך התרגל גם במקצוע זה. משכורתו בסלובודקה לא הספיקה לפרנסת משפחתו והגביר מרקיל קדישסון, תושב המקום, השלים את הכנסתו. רבי אליהו שלח ידו גם בעסקי ציבור, וייצג את הקהילה בעניינים שונים מול השלטונות. במסגרת זו ביקש פעם להשתמש בידיעותיו המועטות בלטינית כדי לחבר איגרת ברכה מהקהילה היהודית לאדון הפיאודלי של סלובודקה באותם ימים, הגרף ויטגנשטיין, הוא כשל במשימה זו ונעזר בתלמידו בתקופה זו, אברהם מאפו, שחיבר עבורו איגרת ברכה כתובה היטב. הוא כיהן כרבה של סלובודקה כמעט 16 שנים.

בשנת ה'ת"ר, בעת מפגש בלייפציג בין סוחרי קובנה וקאליש, שמעו האחרונים שחיפשו באותה עת רב לעירם על רבי אליהו, ופנו אליו בהצעת רבנות. רבי אליהו עקר לקאליש והחל בה תקופת רבנות של עשר שנים. עבודת הרבנות בקאליש הגדולה הותירה אותו עם זמן מועט מאוד ללימודיו ולכל אורך עשר שנותיו בעיר הביע את רצונו להתפטר ממשרת הרבנות. בשנת ה'תר"ח התדרדר מצבו הבריאותי, הוא לקה במחלת קיבה ונאבק בה תקופה ממושכת. לאחר שנתיים נואשו הרופאים מחייו, עם הגיעו לגיל חמישים ושש הפקיד בידי אנשי הקהילה מכתב התפטרות שבו הצהיר כי לא יקפיד על מי שימונה למלא את מקומו בחייו.

זמן קצר לאחר התפטרותו ממשרת הרבנות נפטר, בי"ט בחשוון ה'תר"י. הוא הובא למנוחות למחרת בהלוויה גדולה ונקבר בבית העלמין המקומי לצד קברם של רבי אברהם אבלי גומבינר בעל "מגן אברהם" ורבי יהודה בן ניסן מחבר "בית יהודה", שכיהנו בעבר כרבני העיר קאליש. רעייתו הרבנית נפטרה ארבעים וחמישה ימים אחריו.

את תולדותיו העלה על הכתב בן אחיו, הרב אריה לייב פרומקין, שהיה בן הרב שמואל, אחיו של ר' אליהו, בספר תולדות אליהו. הרב אברהם מסטאוויסק, חיבר בעקבות פטירתו הספד משותף עליו ועל רבי עקיבא איגר, בשם "רשפי קשת"[3].

אחיו היו: ר' שמואל מקלם (קעלמר) אביו של ר' אריה ליב פרומקין, ויהונתן שנפטר בצעירותו. ואחיותיו: פעסא אשת ר' שמואל חוואַדנר; עלקא מסלנט, שבנה ר' אליה ר' זעלעש התפרסם כצדיק; ופרומה, אמו של רבי דוד רגנשברג רבן של וינדוי, שאד ופאפעלאן.

רבי אליהו השאיר אחריו ארבעה בנים וארבע בנות:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרומקין, תולדות אליהו, עמ' 15–16 בהערות, דוחה את השמועה כי למד קבלה מפי הגר"א עצמו, ומקבל חלקית את הגרסה לפיה למד מפי אחיו. יהיה אשר יהיה, אם תאריך לידתו של רבי אליהו מקאליש מדויק, הוא היה בן 13 בשנת פטירתו של רבי אברהם אחי הגר"א, ה'תקס"ז.
  2. ^ לפי הלל נח מגיד שטיינשניידר בספרו עיר ווילנא כיהן רבי אליהו בשלב כלשהו גם כרבה של אניקשט. לפי דוד מתתיהו ליפמן, לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, קיידאן תרצ"א, עמ' 71 בהערה, אם אכן נכונה עובדת רבנותו באניקשט, היה זה לפני בואו לסלובודקה בשנת תקפ"ד.
  3. ^ ר' אברהם מסטאוויסק, 'רשפי קשת, קניגסברג תרי"ב, באתר היברובוקס.
  4. ^ ראו עליו: בן-ציון אייזנשטט, רעגענשבערג, הרב דוד, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 66, באתר היברובוקס.
  5. ^ רשימת התלמידים על פי דוד מתתיהו ליפמן, לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, קיידאן תרצ"א, עמ' 182–183, מועתקת אצל משה צינוביץ, עץ חיים, תל אביב תשל"ב, עמ' 106–107.


הקודם:
?
רבני סלובודקה
1824-1840
הבא:
רבי יעקב אליהו סגל