לדלג לתוכן

המשרד הראשי לגזע והתיישבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשרד הראשי לגזע והתיישבות
Rasse- und Siedlungshauptamt der SS, RuSHA
סמל האס אס, אליו היה כפוף המשרד
סמל האס אס, אליו היה כפוף המשרד
הטבלה לאס אס של ילד במהלך מבצע לבנסבורן של המשרד
הטבלה לאס אס של ילד במהלך מבצע לבנסבורן של המשרד
מידע כללי
מדינה גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
משרד אחראי אס אסאס אסאס אס
תאריך הקמה 1931
תאריך פירוק 8 במאי 1945
מנהל ריכרד וולטר דרה (1931-1938)
גונתר פנקה (1938-1940)
אוטו הופמן (1940-1943)
ריכרד הילדברנט (1943-1945)
מטה מרכזי ברלין, גרמניה
עובדים כ-1,500 ב-1942
קואורדינטות 52°30′26″N 13°22′57″E / 52.5072°N 13.3825°E / 52.5072; 13.3825
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשרד הראשי לגזע והתיישבותגרמנית: Rasse- und Siedlungshauptamt der SS, RuSHA) היה אחד המשרדים בתוך האס אס, ופעל בין השנים 19311945. אחת ממטרות המשרד הייתה לפקח על נישואי אנשי האס-אס לפי מדיניות הגזע הנאצית. עם פרסום "פקודת הנישואין" על ידי היינריך הימלר ב-31 בדצמבר 1931, הופקד על המשרד לחקור ולאשר את נישואי כל חברי האס-אס ולוודא שהם ובנות זוגן בעלי ייחוס ארי החל משנת 1800[1].

המשרד הוקם בשנה 1931 על ידי רייכספיהרר אס אס היינריך הימלר וריכרד וולטר דרה, שלאחר מכן הועלה לדרגת אובר-גרופנפיהרר ומונה לראש המשרד. המשרד נוצר בתחילה במטרה לאשר את נישואי אנשי האס אס. כל איש אס אס שרצה להתחתן היה צריך להגיש בקשה לפחות 3 חודשים קודם החתונה על מנת לתת זמן למשרד לחקור את משפחה הכלה ולוודא שהיא טהורת דם.

בשנת 1935 המשרד הועלה לדרגת משרד ראשי באס אס. תחת פיקודו של דרה הפיץ המשרד את האידאולוגיה הנאצית של "דם ואדמה", המתייחסים לעקרון טוהר הגזע הארי ולעקרון מרחב המחיה. בשנה זו החל המשרד במבצע לבנסבורן, תוכנית להשבחת הגזע הארי.

בשנת 1935 פעלו תחת המשרד 7 אגפים:

  • אגף הארגון והאדמיניסטרציה (Amt Organisation und Verwaltungsamt)
  • אגף הגזע (Amt Rassenamt)
  • אגף החינוך (Amt Schulungsamt)
  • אגף משפחה ונישואין (Amt Sippen und Heiratsamt)
  • אגף התיישבות (Amt Siedlungsamt)
  • אגף רשומות ועיתונות (Amt für Archiv und Zeitungswesen)
  • אגף מדיניות אוכלוסין (Amt für Bevölkerungspolitik)

בשנת 1940 המשרד אורגן מחדש ל-4 אגפים עיקריים: אדמיניסטרציה, גזע, נישואין, התיישבות.

מספר תמונה ראש המשרד תחילת כהונה סוף כהונה משך הכהונה
1 ריכרד וולטר דרה 1 בינואר 1932 12 בספטמבר 1938 6 שנים ו-254 יום
2 גונתר פאנקה 12 בספטמבר 1938 9 ביולי 1940 שנה ו-301 ימים
3 אוטו הופמן 9 ביולי 1940 20 באפריל 1943 שנתיים ו-285 ימים
4 ריכרד הילדברנט 20 באפריל 1943 8 במאי 1945 שנתיים ו-18 יום

מדיניות הגזע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1937 מעל ל-300 אנשי אס אס גורשו מהארגון עקב נישואים הנוגדים את מדיניות הגזע הארית (ראסנשאנדה-זיהום הגזע), אף על פי שניתנה הוראה לאחר מכן שהם יכולים להישאר בארגון אם הם כבר נישאו ויכולים לעמוד בקריטריונים גזעיים. בנובמבר 1940 החזיר הימלר את כל אנשי האס אס שסולקו עקב חוק הנישואין, בתנאי שיעמדו בדרישות הגזעיות של המפלגה הנאצית.

במהלך הפלישה לברית המועצות בשנת 1941, המשרד עבד בשיתוף עם משרד רווחה ראשי לגרמנים אתניים (VoMi) באריזציה של השטחים הכבושים, פיקוח של רווחת המתיישבים הגרמנים, והטמעת גרמנים אתניים באזורי התיישבות מוגדרים על ידי האס אס, בעיקר באוקראינה הכבושה. הדבר כלל הוצאת משפחות מקומיות מאזורים אלו והושבת אלו הגרמניות.

בנוסף המשרד היה אחראי על ייעוץ וניהול של כל שאלות הגזע ברחבי הרייך. בחינות גזעיות היו מוצגות על ידי ראשי המשרד בהקשרים שונים: מקרים של קיום יחסי מין בין עובדים מזרח אירופאים לגרמנים, ילדים שנולדו לעובדים מזרח אירופאים, סיווג אנשים ממוצא גרמני, בחירת עובדי כפייה ממדינות אויב כבושות, חטיפת ילדים המתאימים לגרמניזציה, העברת אוכלוסייה ורדיפה וחיסול יהודים.

המשרד העסיק את יוזף מנגלה לזמן קצר, בין נובמבר 1940 לתחילה 1941, תחת האחריות ל"דאגה לבריאות גנטית" ו"בדיקות בריאות גנטיות"[2]. הוא היה אחד הרופאים האחראים על בחירת הקורבנות ששימשו כניסוי להמתה בתאי גזים במחנה אושוויץ.

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהנאשמים בעת הקראת כתב האישום
ערך מורחב – משפט RuSHA

ביולי 1947 הואשמו 14 מפקידי המשרד במסגרת משפט RuSHA, השמיני מבין שנים עשר משפטי נירנברג. כולם הואשמו בפשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וחברות בארגון פשע (האס אס). כולם למעט אחד (שזוכה בשתי ההאשמות הכבדות) נמצאו אשמים ונשלחו למאסר בין 3–25 שנים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Michael Burleigh (7 November 1991). The Racial State: Germany 1933–1945. Cambridge University Press. p. 84, 273
  2. ^ Schmuhl, Hans-Walter (2008). The Kaiser-Wilhelm-Institute for Anthropology, Human Heredity and Eugenics, 1927–1945: Crossing Boundaries. Springer. p. 364.