לדלג לתוכן

ויה טראיאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויה טראיאנה
Via Traiana
אתר מורשת עולמית
ויה אפיה טראיאנה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2024, לפי קריטריונים 3, 4 ו-6
שטח האתר 4639.92 הקטאר
שטח אזור החיץ 40,205.79 הקטאר
חלק מתוך ויה אפיה, "רגינה ויארום"
מידע כללי
על שם טראיאנוס
הקמה
תקופת הבנייה 109
תוואי ויה טראיאנה מסומן בקו אדום עבה; תוואי ויה אפיה מסומן בקו אדום דקיק
תוואי ויה טראיאנה מסומן בקו אדום עבה; תוואי ויה אפיה מסומן בקו אדום דקיק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שרידי הדרך ליד אתרהּ של גנטיה (אנ'), פוליה
חיילים רומים סוללים דרך; תבליט על עמוד טראיאנוס ברומא
מטבע דנריוס מהשנים 112–115; ויה טראיאנה מואנשת בדמות אישה המחזיקה בימינהּ גלגל מרכבה
טקס העלאת הקורבנות בחנוכת ויה טראיאנה; תבליט בקשת טראיאנוס בבנוונטו

ויה טראיאנהלטינית: Via Traiana[1]) הייתה דרך רומית עתיקה בדרום איטליה, שחיברה בין בנוונטום (בנוונטו במחוז קמפניה) לברונדיסיום (ברינדיזי, מחוז פוליה). הדרך נבנתה בימי הקיסר טראיאנוס בשנים 108–110 לספירה כחלופה לנתיב ויה אפיה הוותיק ונודעה גם בשם "ויה אפיה טראיאנה".

קטעי התוואי של ויה אפיה וויה טראיאנה ששרדו הוכרזו ב-2024 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו שנקרא: 'ויה אפיה, "רגינה ויארום"' (הכינוי הלטיני לוויה אפיה שמשמעו "מלכת הדרכים").[2]

הנתיב ותולדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיב ויה טראיאנה עבר בקאנוסיום (Canosium) ובבוטונטום (Butuntum) הסמוכה לבארי, ולא דרך טאראנטום ואוריה כמו בנתיב ויה אפיה לברינדיזי. סעיף של הדרך יצא מזרחה מביטונטום, פנה לנמל בארי, משם המשיך דרומה לאורך החוף האדריאטי עד לנמל גנטיה (Gnatia) והצטרף לנתיב העיקרי.

בחירת הנתיב מוסברת בשאיפה לקצר את הדרך מרומא לברינדיזי בהשוואה לנתיב ויה אפיה הוותיק שמימי הרפובליקה. מדידות הראו שקטעי הדרך מבנוונטו לברינדיזי בשני הנתיבים היו שווים בקירוב, אבל היו הבדלים בפני השטח שהקלו על המסע בדרך החדשה.

שרידי ויה טראיאנה ניכרים באתרים שונים, בעיקר בגשרים הרבים לאורכה. חלקים של הדרך נסללו בנתיבים מקומיים קודמים, בהם ויה מינוקיה (Via Minucia) (איט') מימי הרפובליקה.

בניית ויה טראיאנה הונצחה בקשת טראיאנוס בעיר בנוונטום, שהוקמה בשנים 114–117 בתכנון האדריכל אפולודורוס מדמשק. טקס חנוכת הדרך מתואר באחד משני התבליטים הגדולים בדופני המעבר המקומר. בניית הדרך הונצחה גם על גבי מטבעות בעריכים שונים שהופצו ברחבי האימפריה.

המשכה של ויה טראיאנה מברינדיזי דרומה לאוטרנטו, במזרח חצי האי סלנטו, כונה בשם Via Traiana Calabra (איט').[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויה טראיאנה בוויקישיתוף

סרטונים Trajan's Adriatic route to Brindisi: Via Appia Traiana (באנגלית)

  • Thomas Ashby, Robert Gardner, "The Via Traiana", Papers of the British School at Rome, vol. 8, no. 5, 1916, pp. 104–171
  • Edward Togo Salmon, T. W. Potter, "Via Traiana", The Oxford Classical Dictionary, 2003

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ להבדיל מוויה טראיאנה נובה שעברה בנתיב דרך המלך בעבר הירדן מעקבה עד בוסרה בדרום סוריה; הנתיב חודש בימי הקיסר טראיאנוס לשמש כדרך צבאית לאורך הלימס הערבי (limes arabicus) המבוצר בפרובינקיה ערביה; בשם Via Traiana Nova (איט') נקרא גם קטע דרך באיטליה, שנסלל בימי טראיאנוס, בין Bolsena (אנ') שעל אגם בולסנה לבין Chiusi (אנ') בנתיב Via Cassia הוותיק
  2. ^ ויה אפיה, "רגינה ויארום", באתר אונסק"ו (באנגלית)
  3. ^ קלבריה היה שמו של חצי האי סלנטו ("העקב" של "המגף" האיטלקי) בתקופת האימפריה הרומית (איט'); חבל קלבריה המודרני נקרא בתקופה הרומית "ברוּטיוּם" משמו של העם הקדום שישב בו – הברוטיים, ובתקופה הביזנטית הוסב שמו ל"קלבריה"