לדלג לתוכן

טמסוס

טמסוס (עיר עתיקה)
Τἀμασος, 𐤕𐤌𐤔
הממלכות העתיקות בקפריסין, ביניהן טמסוס
הממלכות העתיקות בקפריסין, ביניהן טמסוס
מדינה קפריסיןקפריסין קפריסין
קואורדינטות 35°01′30″N 33°14′30″E / 35.025°N 33.24166667°E / 35.025; 33.24166667 
מפה

טמסוסיוונית: Ταμασσός או Τἀμασος) או תמשפיניקית: 𐤕𐤌𐤔,[1] באשורית: Ta-me-si[2] או Ta-me-su[3]) הייתה עיר־מדינה בקפריסין העתיקה, אחת מעשר הממלכות של קפריסין.

פתח קבר מלכותי בטמסוס, עם כותרת תימורה[4]

מכיוון שהיו מכרות נחושת באזור, קרוב לוודאי שמדובר ב־Τεμέσην[5] (טֶמֶסִי[6]) שהוזכרה באודיסיאה.[7] במאה ה־8 לפנה"ס הייתה קפריסין כולה נתונה תחת שלטונה ההגמוני שלל צור.[8] בתחילת המאה הבאה נחלשה אחיזת צור באי, והאימפריה האשורית החדשה קיבלה את השליטה עליו; בכתובת אשורית מסביבות 673 לפנה"ס (מנסרת אסרחדון (הול')) מוזכרת העיר Ta-me-si ומלכהּ Ád-me-e-su (אדמסוס, שם יווני)[9] בין עשר ערי־הממלכה הקפריסאיות המוזכרות כמגישות מנחה לבניית הארמון בנינוה;[2][10] בכתובת אשורבניפל על מסעו הראשון נגד מצרים, עשרים ושניים מלכי הלבנט וקפריסין באו אליו להגיש לו מנחות ולנשק את רגליו, וביניהם Ád-me-su מלך Ta-me-su, והוא הכריחם ללוות עם כוחותיהם ואניותיהם את חייליו בים וביבשה.[3]

בסוף תקופת השלטון הפרסי על קפריסין סופחה טמסוס לממלכת כתי ואדיל הפיניקית. מלכהּ האחרון של אותה ממלכה, פמייתן, ששלט בסביבות 361–312,[11] היה ככל הנראה זה שכבש את טמסוס[12] או קנה אותה ממלכהּ פסיקיפרוס,[13] אף שכבר בימי מלכיתן הוקדשו בה כתובות בפיניקית על־ידי פיניקים ולפי מניין שנות מלך כתיון[14]הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס,[15] שתי כתובות דו־לשוניות פיניקיות־יווניותכתב קיפרי הברתי (אנ')). לאחר המצור על צור ב־332 לפנה"ס העביר אלכסנדר הגדול מפמייתן אחד מחבלי שליטתו לפניטגורס (אנ');[13] ואכן, בכתובת משנת 21 למלכותו (לפני המצור על צור) נשא פמייתן את התואר "מלך כתי ואדיל ותמש" ("תמש" היא טמסוס בפיניקית),[16] ואילו בכתובת משנת 37 למלכותו (אחרי המצור על צור) נשא רק את התואר "מלך כתי ואדיל"[17] – שינוי זה הביא חוקרים להאמין שאותו חבל היה חבל טמסוס.[12][18]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טמסוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Lewis & Short: Tămăsŏs
  2. ^ 1 2 Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23
  3. ^ 1 2 Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 117 (הקטע חוזר בעמ' 142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את הספרי שנותיו, בסביבות 648 לפנה"ס (על כך ראו בעמ' 107).
  4. ^ Madeleine Mumcuoglu, Yosef Garfinkel, Royal Architecture in the Iron Age Levant, Jerusalem Journal of Archaeology 1, 2021, עמ' 450–481
  5. ^ הומרוס, אודיסיה: שיר ראשון, שורה 184, ויקיטקסט ביוונית
  6. ^ הומרוס (בתרגום טשרניחובסקי), אודיסיה: שיר ראשון, שורה 184, ויקיטקסט
  7. ^ Sophrone Pétridès, "Tamassus" in Catholic Encyclopedia (New York 1912)
  8. ^ Nadav Na'aman, Sargon II and the Rebellion of the Cypriote Kings against Shilṭa of Tyre, Orientalia 67, 1998, עמ' 244
  9. ^ Karen Radner, The many kingdoms of Cyprus, Assyrian empire builders (University College London), ‏2012
  10. ^ Maria Iacovou, "Cyprus: from migration to Hellenization", In: Gocha R. Tsetskhladze (ed.), Greek colonisation: an account of Greek colonies and other settlements overseas, כרך 2, Leiden: Brill, 2008, עמ' 261, ISBN 978-90-04-12204-8
  11. ^ George Francis Hill, Catalogue of the Greek Coins of Cyprus, Bologna, 1964, עמ' xxxiii–xxxiv
  12. ^ 1 2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 70
  13. ^ 1 2 אתנאיוס, משתה המלומדים, 1.63
  14. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 113
  15. ^ RÉS 1212 (KAI 41), RÉS 1213; במוזיאון הבריטי BM 125321 ו־BM 125322
  16. ^ KAI 32, CIS I 10
  17. ^ KAI 33
  18. ^ Mark Lidzbarski, Kanaanäische Inschriften (moabitisch, althebräisch, phönizisch, punisch), A. Töpelmann, 1907, עמ' 25