לדלג לתוכן

יעקב גרונדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב גרונדמן
מידע אישי
לידה 20 ביולי 1939
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 במאי 2004 (בגיל 64)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קשר עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1954–1968 בני יהודה תל אביב 174 (20)
נבחרת לאומית כשחקן
1961–1964 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 8 (0)
קבוצות כמאמן
1967–1968
1968–1970
1970–1971
1971–1973
1973–1975
1975–1978
1978–1979
1979–1981
1981–1982
1982–1983
1984–1985
1986–1988
1988–1992
1995–1998
בני יהודה תל אביב (מאמן-שחקן)
הפועל כפר סבא
בני יהודה תל אביב
מכבי פתח תקווה
הפועל חיפה
מכבי תל אביב
בית"ר תל אביב
מכבי נתניה
מכבי תל אביב
הפועל לוד
הפועל תל אביב
שמשון תל אביב
נבחרת ישראל (ביחד עם יצחק שניאור)
בני יהודה תל אביב
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב (יענקל'ה) גרונדמן (20 ביולי 193924 במאי 2004) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי. שחקן בני יהודה תל אביב ונבחרת ישראל, ומאמנה של הנבחרת במשותף עם יצחק שניאור בשנים 19881992.

גרונדמן נולד בפולין. בזמן מלחמת העולם השנייה, כפעוט בן שלוש, הסתתר גרונדמן יחד עם משפחתו בבור צר ממדים במשך שלוש שנים, תחת אסם של איכר פולני בפרושוביצה. פרט זה בסיפור חייו לא היה ידוע לרעייתו ולבתו עד יום מותו ונחשף רק בעת התחקיר לספר "כדורגל - סיפור אהבה" מאת שלמה אברמוביץ', שיצא לאור ב"טקסטים" הוצאה לאור וחשף את הסיפור ואת התצלום של יענקל'ה, לבוש בפיג'מה, ביום בו יצא מהבור.

גרונדמן החל את הקריירה בבני יהודה תל אביב, שם שיחק כקשר התקפי. הוא ניחן בבעיטה אדירה, הצטיין גם בפעולות הגנתיות והיה מנהיג טבעי בבני יהודה, אף על פי שהיה יוצא דופן כיוצא אירופה בקבוצה שרוב שחקניה באו מעדות המזרח, דבר אשר העניק לו גם את הכינוי: "הפולני". היה שותף לזכיית בני יהודה ב-1968 בגביע המדינה. הוא זומן לנבחרת ישראל על ידי המאמן גיולה מאנדי ושיחק במדיה שמונה פעמים בשנים 19611964.

קריירה כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 26 החליף זמנית את המאמן ישראל חליבנר ושימש כמאמן-שחקן בבני יהודה,[1] תוך שהוא משאיר אהדה רבה בשכונת התקווה, ונמנה עד היום כאחד מגדולי שחקני המועדון בכל הזמנים ויקיר האוהדים.[2] בגיל 28 נקטעה קריירת המשחק של גרונדמן בשל פציעה, והוא החל בקריירה חדשה כשעבר קורס מאמנים תחילה אצל עמנואל שפר.[3] בהמשך יצא להשתלמות אימון בגרמניה.[4] בהמשך אימן את בני יהודה (גביע המדינה), הפועל כפר סבא, מכבי פתח תקווה (העפלה מהליגה השנייה לליגה הראשונה),[5] הפועל חיפה (גביע המדינה),[6] מכבי תל אביב (דאבל),[7][8] בית"ר תל אביב,[9] מכבי נתניה (אליפות),[10][11] הפועל תל אביב, שמשון תל אביב (פעמיים גביע הטוטו)[12][13][14] ועוד קבוצות רבות.

כמאמן זכה לראשונה בגביע המדינה עם הפועל חיפה בשנת 1974, כשבקבוצתו כיכבו יצחק אנגלנדר, יוחנן וולך, יוסי ליפשיץ ואלי לוונטל. על המאמן המוערך אמרו שחקני הקבוצה כי הם "מעדיפים לשבת אצל גרונדמן על הספסל מאשר בהרכב אצל כל מאמן אחר".

בשנת 1977 הוביל את מכבי תל אביב לדאבל היסטורי, ושלוש שנים לאחר מכן הוביל את מכבי נתניה לזכייה באליפות. גרונדמן זכה בשני גביעי טוטו עם שמשון תל אביב, ובשנת 1988 קיבל גרונדמן הצעה לאמן את נבחרת ישראל יחד עם שחקן העבר, יצחק שניאור.

צמד המאמנים, שכונה על ידי העיתונות ש"ג, הוביל את הנבחרת להישגים נכבדים והגיע עימה עד למשחקי ההצלבה מול קולומביה, בהם הנבחרת הייתה קרובה להעפיל למונדיאל 1990.

בצד עיסוקיו כמאמן ויותר מאוחר כפרשן בתוכנית הרדיו שירים ושערים המשיך גרונדמן לעסוק גם בעסקים פרטיים והיה שנים רבות הבעלים של סוכנות "פומה" בישראל, אשר אימצה את נבחרת ישראל ואת בני יהודה. גרונדמן, שנודע ברגישותו הרבה, הרבה לתרום בסתר ולסייע לעשרות ארגונים, כאשר בראש מעייניו הייתה התמיכה בנכי צה"ל ונזקקים.

בשנת 2001 חלה בסרטן, אך עד ימיו האחרונים ב-2004, המשיך לתרום לכדורגל בישראל ובין היתר שימש כסקאוט עבור נבחרת ישראל ומאמנה, אברהם גרנט. כמו כן נענה לבקשתו של דני דבורין להמשיך כפרשן ב"שירים ושערים" וכל זאת ללא תנאים ובהתנדבות מלאה, ולמרות כאביו המייסרים ממחלת הסרטן.

מספר ימים לפני מותו הספיק גרונדמן לקבל את "אות המופת" מהתאחדות הכדורגל העולמי פיפ"א על תרומתו לכדורגל בישראל, דבר המרמז על האהדה הרבה לה זכה מי שכונה "הג'נטלמן של הכדורגל הישראלי", לא רק בישראל, אלא גם בעולם הכדורגל הבינלאומי.

כאות הוקרה על תרומתו רבת השנים לספורט בארץ והיותו סמל למופת, מודל לחיקוי ומושא להערצה, נחנך לאחר מותו האצטדיון במקום מגוריו ברמת השרון על שמו (אצטדיון גרונדמן). ב-2014 נקראה על שמו כיכר בשכונת יד אליהו בתל אביב.[15]

הנצחה על בול דאר ישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 6 בדצמבר 2011 דאר ישראל הנפיק סדרה של 10 בולי דאר הקרויה " אגדת הכדורגל הישראלי". אחד מהבולים האלה הוקדש להנצחת זכרו של גרונדמן. הבול עוצב במשותף על ידי האמנים אופיר בגון ומאיר אשל. על השובל מופיעה חתימת ידו של גרונדמן.[16]

תארים כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]