לדלג לתוכן

סאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נהר סאווה
קרואטית, בוסנית וסלובנית Sava
סרבית Сава
מידע כללי
אורך 990 ק"מ
ספיקה ממוצעת 1,722 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 95,719 קמ"ר
מוצא סלובניה
גובה מוצא הנהר 1,222 מטרים
יובלים Savinja, Kamnik Bistrica, Tržič Bistrica, Mokroluški potok, Sunja, Krapina, Bosut, Jerez, Sava Bohinjka, Jarčina, Medveščak, Zasavica, Boben, Sora, Vrelo, Kashka, Kustovlyanka, Lipnica, Lonja, Glogovica, אונה, Vrbas, Ukrina, Kupa, ליובליאניצה, קרקה, Sutla, Mirna, בוסנה, דרינה, Sava Dolinka, Orljava, Tinja, Kokra, קולוברה, Topčiderka, Ilomska עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נהר הדנובה
מדינות באגן הניקוז סלובניה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה וסרביה
אגן הניקוז של נהר סאווה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סאווה (גרמנית Save או Sau, קרואטית, בוסנית וסלובנית Sava, סרבית Сава, הונגרית Száva) הוא יובל ימני והשופע ביותר של נהר הדנובה בחבל הבלקן באירופה.

הסאווה ניזון משני יובלים - סאווה דולינקה (Sava Dolinka - "של העמק") וסאווה בוהינקה (Sava Bohinjka - "של אזור בוהין") - המתאחדים בתחומי סלובניה בין העיירות לסצה (Lesce) ורדובלייצה (Radovljica). מנקודה זו ועד לשפכו אל הדנובה בבלגרד, בירת סרביה, אורכו של הנהר הוא 945 ק"מ, או 990 ק"מ מנקודת השפיעה של יובלו הארוך יותר - הסאווה דולינקה.

תחילתו של נהר הסאווה דולינקה בנקיק נדיז'ה (Nadiža). לאחר מכן זורם הנהר דרך נתיב תת-קרקעי שאורכו 5 ק"מ, ומגיח שוב בגובה של 842 מטר סמוך לעיירת הסקי והנופש קרנסקה גורה (Kranjska Gora). תחילתו של היובל האחר, הסאווה בוהינקה שאורכו 31 ק"מ, בגובה של 805 מטר בתחומי הפארק הלאומי היחיד בסלובניה - הפארק הלאומי טריגלב. הנהר המכונה בחלקו זה "סביצה" (Savica - "הסאווה הקטנה"), מאבד 60 מטר מגובהו במפלי סביצה (Slap Savica) ולאחר מכן חוצה את אגם בוהין.

גליל מימיו של הסאווה משתרע על 95,719 קמ"ר בחלקים ניכרים של בוסניה והרצגובינה, סלובניה וקרואטיה. ספיקתו מתגברת מ-255 מ"ק לשנייה ליד זאגרב ל-1,722 מ"ק לשנייה בבלגרד, ועומקו המקסימלי מגיע ל-28 עד 30 מטר. לחלקו העליון של הנהר פוטנציאל הידרו-חשמלי רב, ובתחומי סלובניה הוקמו שלושה מפעלים להפקת חשמל מכוח מימיו, ואחרים נמצאים בשלבים שונים של הקמה.

השטחים המישוריים שסביב הנהר חשופים להצפות, והסאווה הציף חלקים מבלגרד ב-1981 וב-2006. יישומם של הסכמים לפיקוח על עוצמת זרימתו של הנהר, להקמת נתיב שיט לכל סוגי כלי השיט עד לזאגרב, ולהגנה על סביבתו האקולוגית, נעצר עם התפרקות יוגוסלביה ב-1991.

הסאווה פתוח לשיט לאורך 593 ק"מ משפכו אל הדנובה ועד למפגשו עם אחד מיובליו, הקופה בסמוך לסיסק. כלי שיט קטנים יותר יכולים להמשיך עד לזאגרב. הסאווה פתוח לשיט בינלאומי ועמק הנהר משמש כפרוזדור תעבורתי לכביש המהיר A3 ולמסילת הרכבת בין זאגרב לבלגרד. בשל כך שהעמק מיושב בצפיפות, הנהר סובל מבעיות זיהום קשות. הסאווה מתווה את מרבית גבולה הצפוני של בוסניה והרצגובינה (עם קרואטיה).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאווה בוויקישיתוף