סולומון אש
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1907 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1996 (בגיל 88) הוורפורד, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
פסיכולוגיה חברתית |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
מקס ורטהיימר |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
סולומון אָש (באנגלית: Solomon Eliot Asch; 14 בספטמבר 1907 – 20 בפברואר 1996) היה פסיכולוג יהודי-אמריקאי מחלוצי הפסיכולוגיה החברתית, מאסכולת הגשטלט, לפיה השלם גדול מסך חלקיו וכי יש להסתכל על מעשים חברתיים במונחים של הסביבה שלהם. אש קבע: "יש להבין את מרבית המעשים החברתיים בסביבה שלהם, ולאבד משמעות אם הם מבודדים. אין טעות בחשיבה על עובדות חברתיות חמורה יותר מהכישלון לראות את מקומם ותפקודם". אש התעניין בפסיכולוגיית הגשטלט לאחר שנפגש ועבד בצמוד עם יועצו באוניברסיטת קולומביה, מקס ורטהיימר, ממייסדי פסיכולוגיית הגשטלט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אש נולד למשפחה יהודית בוורשה שבפולין, וגדל בלוביץ'. בשנת 1920 היגר עם משפחתו לארצות הברית, והמשפחה השתכנה בשכונת לואר איסט סייד של ניו יורק. למד בבית ספר תיכון המסונף לסיטי קולג' של ניו יורק, ובהמשך למד ספרות ומדעים בסיטי קולג' של ניו יורק, ובגיל 21 קיבל תואר ראשון. בשנת 1930 קיבל תואר שני מאוניברסיטת קולומביה ובשנת 1932 קיבל שם תואר דוקטור.
החל את קריירת ההוראה שלו בברוקלין קולג'. בשנת 1947 עבר למחלקה לפסיכולוגיה במכללת סווארת'מור בפנסילבניה, וכיהן שם כפרופסור במשך 19 שנים. במהלך תקופה זו, בשנים 1958–1960, נמנה עם סגל המכון למחקר מתקדם בפרינסטון. סטנלי מילגרם היה עוזר מחקר שלו שם. ב-1966 עבר אש לאוניברסיטת ראטגרס, והקים בה את המכון למחקר קוגניטיבי. ב-1972 עבר לאוניברסיטת פנסילבניה, ובה היה פרופסור לפסיכולוגיה עד לפרישתו לגמלאות, והמשיך שם כפרופסור אמריטוס עד לפטירתו. שימש גם כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד וב-MIT.[1]
בשנת 1965 נבחר לחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.[1]
בשנת 1930 נישא לפלורנס מילר ובשנת 1937 הביאו לעולם את בנם היחיד פיטר, שבבגרותו היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ראטגרס, ונפטר בגיל 52, עוד בחיי הוריו. אש נפטר ב-20 בפברואר 1996 בגיל 88 בביתו בהאוורפורד, פנסילבניה.[2]
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אש התפרסם בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעקבות ניסוי הקונפורמיות שהראה כי ללחץ חברתי ישנה השפעה חזקה על היחיד, כזו שיכולה להשפיע על אמונותיו והתנהגותו, גם כאשר ברור כי הקבוצה טועה. המשתתפים התבקשו לזהות את אורך הקו הנכון מתוך שלוש אפשרויות, בעוד שיתר המשתתפים, שהיו חלק מהניסוי, נתנו במכוון תשובות שגויות. תוצאות הניסוי הראו שכ-75% מהמשתתפים נטו להיכנע ללחץ החברתי לפחות פעם אחת, ובכך להצביע באופן שגוי, למרות שידעו את התשובה הנכונה.
אש חקר כיצד אנשים יוצרים רשמים על אחרים וגילה שמאפיינים מסוימים, כמו "חם" ו"קר", משפיעים משמעותית על התפיסה הכללית של האדם. הוא גם מצא שהסדר שבו מוצגים המאפיינים משפיע על הרושם שנוצר, ושמשמעות התכונות משתנה בהתאם להקשר שבו הן מופיעות. במחקר שערך הוא הוכיח את אפקט הראשוניות: בניסוי הוצגו תכונות של אדם מסוים לשתי קבוצות בסדר ישר והפוך; הוכח שהקבוצה של האנשים שראו את התכונות השליליות קודם תפסו את האדם בצורה שלילית יותר, בעוד אלה שראו את התכונות החיוביות קודם תפסו אותו בצורה חיובית.
אש השפיע במחקרו הן על תחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, והן על הפסיכולוגיה החברתית, ובפרט על סטנלי מילגרם. ניסוי הציות של מילגרם הוא אחד מהידועים בפסיכולוגיה, מחקר זה נוצר בהשראת ישירה של אש, שהנחה את הדוקטורט של מילגרם באוניברסיטת הרווארד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Solomon Asch New World Encyclopedia
- סולומון אש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Death of Solomon Asch, Almanac, University of Pennsylvania
- ^ David Stout, Solomon Asch Is Dead at 88; A Leading Social Psychologist, New York Times, February 29, 1996