לדלג לתוכן

רוחב סרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגדרה מקובלת של רוחב סרט של מערכת היא תחום התדרים שבו תגובת המערכת היא לפחות חצי (dB ‏3) מתגובתה המקסימלית

רוחב סרט (bandwidth) הוא רוחב תחום התדרים, כלומר ההפרש בין התדר הרלוונטי הגבוה ביותר לתדר הרלוונטי הנמוך ביותר.

במשמעותו הבסיסית, מתאר המונח את רוחב תחום התדרים, הנמדד בהרץ, הכולל את כל התדרים המרכיבים את האות (התמך של התמרת פורייה של האות), אולם יש לו משמעויות נוספות; עבור מגברים, משדרים ושימושים הנדסיים אחרים, רוחב סרט הוא רוחב תחום התדרים אשר עוצמתם נמצאת בטווח dB ‏3 מעוצמת השיא, הנמצאת בתדר המרכזי (כמתואר באיור). לדוגמה, לכל תחנת רדיו מוקצה רוחב סרט מסוים סביב התדר המרכזי ועליה לדאוג כי שידוריה לא יחרגו ממנו.

הגדרה זו הייתה הגדרת ברירת מחדל מקובלת בעבר. כיום מקובל להגדיר גם את ירידת העוצמה המתייחסת לרוחב הסרט הנדרש. (כלומר, ערכים אחרים של ירידה עוצמה בקצות רוחב הסרט, ולא דווקא 3db).[1]

בסיס תאורטי:

יישומים בהעברת מידע:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ian Hickman, Practical radio-frequency handbook, 4th ed, Amsterdam London: Newnes, 2007, ISBN 978-0-7506-8039-4