לדלג לתוכן

שרון סטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרון סטון
Sharon Stone
סטון, 2007
סטון, 2007
לידה 10 במרץ 1958 (בת 66)
מידוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Sharon Vonne Stone עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1980
מקום לימודים אוניברסיטת אדינבורו של פנסילבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • פיל ברונשטיין (19982004)
  • מייקל גרינבורג (19841990) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שרון סטון בביקור בבית החולים הדסה עין כרם, יוני, 2013
שרון סטון, בפסטיבל קאן 2002

שרון וון סטוןאנגלית: Sharon Vonne Stone; נולדה ב-10 במרץ 1958) היא שחקנית קולנוע, דוגמנית ומפיקה אמריקאית.

סטון נולדה במידוויל, פנסילבניה שבארצות הברית, למשפחה מרקע נוצרי-קתולי. סטון היא השנייה מבין ארבעה ילדים להוריה, רואת חשבון ותעשיין. ב-1975 סיימה סטון את לימודיה בתיכון סגרטאון (Saegertown), לאחר שלמדה בתוכנית לימודים מואצת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אדינבורו בפנסילבניה, אליה התקבלה לאחר מכן.

ב-1977 עזבה סטון את מידוויל ועברה עם דודתה לניו ג'רזי, על מנת לפתוח בקריירת דוגמנות. עוד קודם לכן זכתה בתואר "מיס מחוז קרופורד" (Miss Crawford County).

לאחר ארבעה ימים בניו ג'רזי הוחתמה על ידי סוכנות הדוגמנות "פורד מודלס" בניו יורק. לאחר מכן, עבדה מספר שנים בדוגמנות, הופיעה בפרסומות בטלוויזיה לברגר קינג, קלאירול ומייבילין. אחר כך עברה לאירופה ועבדה כדוגמנית בפריז ומילאנו.

במשך השנים המשיכה סטון לדגמן, במקביל לקריירת המשחק שלה[1]. בין השאר שימשה פרזנטורית של בית האופנה כריסטיאן דיור[2], וכיכבה בסרטי פרסומת[3]. בשנת 2008 התנצל בית האופנה דיור על דבריה של סטון כי רעידת אדמה בסין הייתה קשורה ליחסה לטיבטים[4].

בעת שהתגוררה באירופה בתחילת שנות השמונים, החליטה סטון לפתוח בקריירת משחק. היא נבחרה לתפקיד קטן בסרט "אבק כוכבים" (1980), ובהמשך הופיעה בסרטים מכרות המלך שלמה (1985), Allan Quatermain and the Lost City of Gold‏ (1987) ו"ניקו" (1988).

בשנת 1990 שיחקה בסרט זיכרון גורלי, סרט מדע בדיוני בבימויו של פול ורהובן בו כיכובה לצידו של ארנולד שוורצנגר[5]. הסרט היה בין הסרטים שוברי הקופות בארצות הברית באותה שנה, וזכה בפרס אוסקר להישג מיוחד באפקטים ויזואליים.

בשנת 1991 שיחקה בחמישה סרטים ביניהם הדרמה "יומנו של רוצח שכיר" וסרט המתח-פעולה "שנת האקדח"[6]. בשנת 1992 כיכבה במותחן הארוטי "אינסטינקט בסיסי" שוב בבימוי פול ורהובן, שבו הופיעה בעירום מלא[7], והייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית ראשית על תפקידה כקתרין טראמל[8]. בעקבותיו, בשנת 1993, כיכבה במותחן ארוטי נוסף, "סליבר"[9]. במקביל המשיכה מפעם לפעם בהובלת קמפיינים מסחריים לחברות גדולות. בשנת 1995 שיחקה בסרט הגנגסטרים "קזינו", בבימויו של מרטין סקורסזה[10]. ב-1998, דיבבה את דמותה של הנסיכה בלה בסרט "עבודת נמלים". בשנת 1999, כיכבה בסרט "גלוריה".

בשנת 2004 שיחקה בסרטים "פרחים שבורים" ו"אישה חתול". בנוסף, היא גילמה את שילה, עורכת דין סכיזופרנית המאמינה שאלוהים היא אישה שמדברת אליה, בסדרת הדרמה "הפרקליטים"[11]. בשנת 2006 שיחקה בסרט "אינסטינקט בסיסי 2", שזכה בארבעה פרסי פטל הזהב, בהם פרס השחקנית הגרועה של השנה, הסרט הגרוע ביותר והתסריט הגרוע ביותר[12]. באותה שנה שיחקה בסרט "אלפא דוג".

בשנת 2010, התארחה סטון בארבעה פרקים בסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד". ב-2011, שיחקה בסרט "לארגו וינץ' 2" לצידו של תומר סיסלי. ב-2013 כיכבה בסרט רק ג'יגולו לצידו של וודי אלן[13] ושיחקה בסרט "לאבלייס" המבוסס על חייה של לינדה לאבלייס. בשנת 2014, שיחקה בקומדיה הרוסית "אהבה בעיר הגדולה 3". בשנת 2016 שיחקה בסרט הפעולה "מתח גבוה". בשנת 2017 שיחקה תפקיד קטן בסרט הדרמה קומי-ביוגרפי "חי בסרט", שביים, הפיק ושיחק בו בתפקיד ראשי ג'יימס פרנקו. בשנת 2018 כיכבה בקומדיה הרומנטית בשם "All I Wish". כשהציעו לסטון לגלם את אמה של גיבורת הסרט, היא הציעה שתגלם את הגיבורה עצמה בת ה-25[14]. ב-2019, שיחקה בסרט הדרמה קומית, "המכבסה".

בשנת 2020, שיחקה בסדרת האימה והמותחן "ראצ'ד" של נטפליקס והתארחה בפרק בסדרה "האפיפיור החדש". ב-2021, שיחקה בסרט "כאן והיום" בכיכובו של בילי קריסטל.

בשנת 2022, התארחה בפרק בסדרה "הדיילת" ובהמשך השנה שיחקה בדרמה הרומנטית של נטפליקס "ביוטי" בבימויו של אנדרו דוסונמו.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 סטון נישאה למפיק הטלוויזיה האמריקאי-יהודי, מייקל גרינבורג. הם נפרדו לאחר שלוש שנים, והתגרשו ב-1990.

ב-14 בפברואר 1998 נישאה בשנית לאיש התקשורת האמריקאי-יהודי, פיל ברונשטיין, עורך העיתון "San Francisco Examiner". הם התגרשו בינואר 2004. לזוג ילד מאומץ, לאחר שסטון עברה מספר הפלות ונקבע שלא תוכל ללדת באופן טבעי. לאחר מכן, סטון אימצה ילד נוסף במאי 2005. ב-28 ביוני 2006, סטון אימצה את ילדה השלישי[15].

בשנת 2006 הגיעה סטון לביקור בישראל לכבוד יום האישה הבינלאומי כאורחת מרכז פרס לשלום[16]. ב-2013 הגיעה סטון לביקור בארץ לחגיגות יום הולדת של נשיא המדינה, שמעון פרס[17]. מלבד זאת, חגגה לבנה המאומץ (והמשותף עם גרושה ברונשטיין) בר מצווה בכותל[18].

סטון ידועה במעורבות במאבק נגד מחלת האיידס והמלריה[19][20].

סטון המירה את דתה אל בודהיזם טיבטי.

חוויית סף המוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 עברה סטון חוויית סף מוות[21] משמעותית כתוצאה מדימום מוחי תת-עכבישי, שבה עברה שינוי כה גדול עד שהיא מתארת אותו כ"שינוי ה-DNA ממש, אפילו האלרגיות שלי השתנו", ורואה עצמה כאדם חדש. בעדות שמסרה סטון היא מתארת אלמנטים שחוזרים על עצמם בעדויות דומות כגון משיכה אל אור העוטף בטוב ואהבה אין סופית, מפגש עם חברים ומכרים (שנפטרו), איבוד הפחד מהמוות, מתוך הבנה כי יש חיים שמעבר - והם טובים, ועוד.

על חווייתה היא העזה לדבר בפומבי רק שנים רבות לאחר מכן, כשנתנה סדרת ראיונות לכלי תקשורת; אז היא אמרה: "הבטתי אל אותם דברים שהיוו את חיי - ולמעשה נשרפתי עד היסוד, אינני יותר שום דבר מאותם דברים"[22], והוסיפה, "מתתי אך המוות איננו דבר רע; אחרי המוות הכל עשיר יותר, טוב יותר, זו התחלה חדשה, כל מוות הוא בעצם לידה".

באוקטובר 2023, סטון, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס[23].

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרון סטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שירות גלובס, ‏שרון סטון תוביל קמפיין לחברת הקרמיקה הספרדית SALONI תמורת כ-500 אלף יורו, באתר גלובס, 28 באפריל 2008
  2. ^ קמפיין של Dior בכיכובה של שרון סטון בישראל הוקדם עקב ביקורה בארץ, באתר הארץ, 8 במרץ 2006
    שירות גלובס, ‏שרון סטון מובילה קמפיין של דיור למוצרי אנטי אייג'ינג, באתר גלובס, 9 במרץ 2006
  3. ^ שירות גלובס, ‏שרון סטון תככב בפרסומות AOL במהלך טקס האוסקר, באתר גלובס, 17 במרץ 2003
  4. ^ נמרוד הלפרן, שרון סטון נכנעה ללחץ של בית האופנה דיור: התנצלה על דבריה כי רעידת האדמה בסין קשורה ליחס לטיבטים, באתר הארץ, 29 במאי 2008
    פייננשל טיימס, ‏דיור התנצלה בפני לקוחותיה בסין בעקבות התבטאות של שרון סטון, באתר גלובס, 29 במאי 2008
  5. ^ מאיר שניצר, סרט / למרות שוורצנגר, חדשות, 6 באוגוסט 1990
    אבי מרגנשטרן, מר עולם המחר, מעריב, 27 ביולי 1990
  6. ^ ניר קיפניס, ‏האקדח לא מת, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2007
  7. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, שרון סטון: הבמאי הבטיח שלא יראו כלום ב"אינסטינקט בסיסי". סטרתי לו כשהבנתי ששיקר, באתר הארץ, 20 במרץ 2021
  8. ^ חגי לוי, יומית משובחת, חדשות, 11 במאי 1992
  9. ^ חגי לוי, סרט / חגי לוי עלוקה נלוזה, חדשות, 30 באוגוסט 1993
  10. ^ ניר קיפניס, ‏הולכים עם שרון לקזינו, באתר גלובס, 15 ביולי 2002
  11. ^ רותה קופפר, הפרקליטה לכלא, באתר הארץ, 19 במאי 2004
  12. ^ סוכנויות הידיעות, שרון סטון נבחרה לשחקנית הגרועה של השנה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007
  13. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "רק ג'יגולו": לפהק כל הדרך לשלישיה, באתר הארץ, 24 באפריל 2014
    חן חדד, עכבר העיר, וודי אלן יגלם ג'יגולו המבדר את שרון סטון, באתר הארץ, 7 במרץ 2012
  14. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, שרון סטון, בת 60, מגלמת בסרט חדש אשה בת 25. מהפכה?, באתר הארץ, 27 במרץ 2018
  15. ^ שרון סטון מאמצת תינוק, באתר הארץ, 16 במאי 2005
  16. ^ גואל פינטו, שרון סטון תבוא לישראל "ללמוד מקרוב על המצב", באתר הארץ, 4 בפברואר 2006
  17. ^ שי ארזואן, גם הוא פה: רוברט דה נירו בישראל, באתר ynet, 18 ביוני 2013
  18. ^ מערכת גיא פינס, פרסום ראשון: שרון סטון חגגה בר מצווה לבנה בישראל, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 19 במרץ 2013
  19. ^ הדר תדמור, שרון סטון גייסה מיליון דולר בחמש דקות למען המלחמה במחלת המלריה, באתר הארץ, 30 בינואר 2005
  20. ^ סוכנויות הידיעות, שרון סטון גייסה תרומות בדובאי למלחמה באיידס, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2007
  21. ^ ראיון של סטון אצל אופרה וינפרי, 2014
  22. ^ Sharon Stone On Surviving Her Brain Aneurysm: ‘I Was Burned To The Ground’ (VIDEO), האפינגטון פוסט, 2017
  23. ^ Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, ‏2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)


הקודם:
2017: אן דווד (סיפורה של שפחה)
פרס סטלייט – השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה בסדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה
2018: שרון סטון (מוזאיק)
הבא:
2019: אוליביה קולמן (פליבג)