ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי

דיונים

חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספת קטעי הידעת חדשים

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

גם אם אדמתי בוערת

בור מעשן בעיירה

בשנת 1962, קרתה תקלה בשריפת אשפת העיירה סנטרליה, שהציתה את מכרה הפחם המקומי הנטוש. בתחילה, לא הובנה חומרת הנזק. אך כאבי הראש והתעלפויות של התושבים הורו על נוכחות גז רעיל רב, שמשתחרר מבערת מצבור תת-קרקעי גדול. לאחר שני עשורים של כישלונות כיבוי, הקרקע והכבישים נסדקו, והחלו לפלוט עשן, ובין שכבות הקרקע נוצרו חללים. לתוך חלל כזה, נפער במפתיע בולען לוהט, וילד כמעט נפל לתוכו. לכן רוב התושבים השתכנעו לעזוב את העיירה, תמורת פיצויים מהרשויות. אך שלושים שנה אחרי תחילת השריפה, אחד-עשר תושבים עדיין התעקשו לגור במקום. הרשויות, ששאפו לפנותם, מנעו מהם כל שירות, ושלחו דחפורים להרוס את בתיהם ואת כבישי הגישה לעיירה. אולם נכון לשנת 2020, חמישה אנשים עדיין גרים שם, מעל האש הבוערת.

אומרים ישנה • שיחה 12:27, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

פער המסה

מסתה הכוללת של ערימת עצמים שווה לסכום המסות של כל אחד מן העצמים כשהוא בנפרד. לכן, מסתה של ערימת מטבעות המכילה שישה מטבעות של חמש אגורות (3 גרם כ"א), שישה מטבעות של שקל אחד (3.5 גרם) ושישה מטבעות של עשר אגורות (4 גרם), תהיה 63 גרם. העיקרון הנ"ל, עיקרון שהוא כמעט מובן מאליו, מתקיים אך ורק ברמות שמעל גודלו של האטום. לעומת זאת, כאשר צוללים לרמה התת-אטומית, מתרחשת אנומליה מעניינת: מסתו של אטום איזוטופ פחמן-12 היא 12u בדיוק, אך כשסוכמים את מסותיהם של ששת הפרוטונים (1.00728u כ"א) ששת הנייטרונים (1.00866u) וששת האלקטרונים (0.00054858u) שמהם בנוי האטום, מתקבלת מסה גבוהה יותר – מסה של כ-$(6\cdot 1.00728u)+(6\cdot 1.00866u)+(6\cdot 0.00054858u)=12.0989u$. התופעה הזו נקראת פער המסה והיא מתרחשת מהסיבה הבאה: קשירת הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים ליצירת האטום, משחררת אנרגיה – אנרגיית קשר גרעינית. שחרור האנרגיה הזו מביא גם לצמצום המסה, על פי נוסחתו המפורסמת של איינשטיין לקשר שבין מסתו של עצם לאנרגיה האצורה בו. כך קורה שמסתו של אטום קטנה יותר ממסתם של הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים המרכיבים אותו.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ג' באב ה'תשפ"ד • 18:36, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

הרעיון מצויין. אבל הניסוח דורש ליטוש נוסף. אומרים ישנה • שיחה 12:36, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

הצעת תמצות

סכמת פחמן 12 לפי המודל של נילס בוהר

אם בספר לימוד תופיע השאלה ”יש בכיסי 18 מטבעות. 6 מהן בעלות מסה של 3 גרם, 6 בעלות מסה של 4 גרם ושש בעלות מסה של 5 גרם, מה מסת הכסף שבכיסי?”, דרך חישוב התשובה תהייה 6X3 גרם + 6X4 גרם + 6X5 גרם = 72 גרם. אולם אם תופיע שם השאלה ”באטום פחמן-12 ישנם 6 נייטרונים, שמסת כל אחד מהם 1.00866u, ישנם 6 פרוטונים, שמסת כל אחד מהם 1.00728u ו-6 אלקטרונים, שמסת כל אחד מהם 0.00054858u, מה מסת האטום?”, סכימת מסות 18 החלקיקים, לא תניב את התוצאה הנכונה. היא תניב תוצאה גבוהה ב-0.0989u (כמעט 1%) מהתוצאה הנכונה. תופעה זו נקראת פער המסה. היא מתרחשת משום, שיצירת גרעין האטום מהפרוטונים והנייטרונים, משחררת אנרגיית קשר גרעינית, והדבר מביא גם לצמצום המסה, על פי הנוסחה E=mc², המקשרת בין מסתו של עצם לאנרגיה האצורה בו.

אומרים ישנה • שיחה 13:12, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

חור בדגל

דגל רומניה שהונף לראשונה במהפכת 1848 שינה את עיצובו פעמים רבות. שינויי העיצוב סמלו את התמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, עבר הדגל הרומני שינוי חריג ומעניין: כדי לסמל את התנערותה של רומניה ממשטרו הקומוניסטי והדיקטטורי-דכאני של ניקולאה צ'אושסקו, הניפו מניפי נס המרד דגל שממנו נגזר סמלהּ של רומניה הקומוניסטית, ובדגל נפער חור עגול בולט. לאחר תום המהפכה, לאחר משפטו של צ'אושסקו והוצאתו להורג, ולאחר שהוחלף המשטר הקומוניסטי ברומניה במשטר רפובליקני, שונה שוב דגלה של רומניה. הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר נטול חור ונטול סמל.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 17:21, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד. אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי את הדגל עם החור היה נראה לי מאוד מוזר וסקרן אותי לקרוא על המהפכה הרומנית.

רק הערה טכנית, אולי כדאי להחליף בתמונה בסגנון משמאל, כי זה לא ממש ברור התמונה הנוחכית שזה חור אלא יותר כמו עיגול לבן. Matankic • שיחה 22:08, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

1. אני בעד.
2. אהיה עוד יותר בעד, אם תינתן עוד דוגמה לשינוי בסמל זה, שנעשתה בין 1848 לבין 1989. אפשר אפילו שתיים.
3. תודה.

אומרים ישנה • שיחה 22:40, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד נחמד. חמויישֶה • שיחה 14:22, 5 באוגוסט 2024 (IDT)

בסדר גמור. אנסה להכניס את ההערות שלכם לקטע, מחר. אביתר ג' • שיחה • ב' באב ה'תשפ"ד • 18:46, 5 באוגוסט 2024 (IDT)

דגל רומניה שהונף לראשונה במהפכת 1848, שינה את עיצובו פעמים רבות. שינויי העיצוב סמלו את התמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. במהלך מהפכת 1848 ומיד לאחריה, הכיל הדגל הרומני את הכיתוב "אחווה צדק" ברומנית. ה"אחווה" הייתה הרצון הרומני להגדרה עצמית, ולאיחודן של הנסיכויות הרומניות שנשלטו תחת האימפריה העות'מאנית ותחת האימפריה האוסטרו-הונגרית למדינת לאום אחת, וה"צדק" היה הצורך להתנער מן השלטון העות'מאני המושחת. בתקופת היותה של רומניה ממלכה, הכיל דגלהּ הצבאי של רומניה את הסמל הרומני ואת המונוגרמה המלכותית שהשתנתה משליט לשליט. גם במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, עבר הדגל הרומני שינוי: כדי לסמל את התנערותה של רומניה ממשטרו הקומוניסטי והדיקטטורי-דכאני של ניקולאה צ'אושסקו, הניפו מניפי נס המרד דגל שממנו נגזר בחור עגול, סמלהּ של רומניה הקומוניסטית. לאחר תום המהפכה, לאחר הוצאתו להורג של צ'אושסקו, ולאחר שרומניה הפכה לרפובליקה, שונה שוב הדגל. הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר חלק: נטול חור ונטול סמל.

איך זה עכשיו? האם זה לא ארוך מדי, כעת? אולי אוריד את הקטע שמדבר על ממלכת רומניה? אביתר ג' • שיחה • ב' באב ה'תשפ"ד • 16:51, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

אני גם בעד, סיפור מעניין שלא הכרתי והערך על הדגל מקיף וסוקר את ההיסטוריה בצורה נאה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:17, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

עברה הנאצי של החברה הוגו בוס

הוגו בוס הוא בית אופנה גרמני, שייסד הוגו פרדיננד בוס בשנת 1923. בשל המצב הכלכלי בגרמניה דאז, בוס פשט רגל, אך הותר לו להתחיל בעסקיו מחדש. בשנת 1931 הצטרף בוס כחבר להמפלגה הנאצית, ובין השנים 1932–1945 ייצר את החולצות החומות עבור האס אה ואת מדי האס אס והוורמכט, תוך העסקת עובדי כפייה. כך ייצב בוס את החברה והגדיל את רווחיה במספר סדרי גודל. כיום מותגי בית האופנה נמכרים ביותר מ-5,000 חנויות, ב-103 מדינות, בהן גם בישראל. בשנת 1997 הכירה החברה בשירותים שנתנה לשלטון הנאצי בגרמניה, אך טענה שהייתה אחת מאלפי חברות אשר נתנו שירותים דומים בתקופת גרמניה הנאצית. רק בשנת 2011, התנצלה החברה באופן פומבי על שימוש בעובדי כפייה בתקופת הנאצים.

עריכה מתוך הערך הוגו בוס, בברכה Matankic • שיחה 13:16, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

"עשרות מונים" פירושו פי עשר בחזקת כמה עשרות. ספק אם מישהו מנהל חשבונות עם כל כך הרבה אפסים אחרי כל מספר. אמצא תחליף לביטוי זה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 17:41, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

טעות בידך. "עשרות מונים" פירושו "פי כמה וכמה", "הרבה יותר", "ללא כל השוואה". אין כאן מספר נקוב כלשהו, ואין כל צורך לשנות את הביטוי הקיים והנכון, לביטוי שאינו קיים – "מספר מונים". אביתר ג' • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 13:30, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

תודה Matankic • שיחה 18:41, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

הטעות דווקא שלך. צר לי. אומרים ישנה • שיחה 13:59, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אנחה. קשה לי כשאנשים מתעקשים להתווכח איתי. בייחוד קשה לי כשהמתעקשים להתווכח, טועים. אתה מוזמן להציץ במילוג ובמילון אבניאון (במשמעות שהוא נותן לביטוי "עשרת מונים" בעברית החדשה), וכמו כן אתה מוזמן להציץ בדברי הפרשנים ר' יוסף בכור שור, רד"ק, ראב"ע ורבים רבים אחרים לביטוי "עשרת מונים" בבראשית לא, ז. אפילו פרשנים דווקאיים שפירשו את "עשרת מונים" (לשון יחיד) התנ"כי, כ"פי עשרה" או כ"עשר פעמים" ולא כ"פי כמה וכמה" או "מספר רב של פעמים", לא התייחסו לביטוי שהתגלגל ממנו בעברית החדשה – "עשרות מונים" (לשון רבים). גם לוּ "עשרות מונים" היה מתפרש במשמעות דווקאית, קשה לי להלום את הפרשנות שלך, "הגדלה פי עשרה בחזרת מספר דו ספרתי". אם "עשרת מונים" פירושו "פי עשרה" או "עשר פעמים", "עשרות מונים" פירושו "פי עשרות" או "עשרות פעמים". לא צריך להגיע עד פי $10^{10}$ ומעלה, מספיק פי עשרים, שלושים או ארבעים. אחרון חביב: אין צורך בבי"ת השימוש. "עשרות מונים" ולא "בעשרות מונים". אביתר ג' • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 15:22, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

טוב. אם בדקת את הנושא כל כך לעומק, כנראה שאתה צודק. ויתרתי. אומרים ישנה • שיחה 15:43, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

שניכם צודקים לא צריך לריב :)

לקחתי על רווחי החברה מהערך בוויקיפדיה האנגלית:

After joining these organizations, he received orders for the production of clothing for the Nazi Party and its organizations, which helped Hugo Ferdinand Boss to stabilize the company again and his sales increased from 38,260 ℛ︁ℳ︁ ($26,993 U.S. dollars in 1932) to over 3,300,000 ℛ︁ℳ︁ in 1941.

כלומר בערך פי 100, (לא יודע אם ואיך נלקחת בחשבון אינפלציה בנתון הזה). בכל אופן אין ספק שללא השיתוף פעולה עם הנאצים כנראה החברה הזאת לא הייתה קיימת היום. Matankic • שיחה 15:58, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אגב, אם פעם אדם הרוויח דולר ליום, וכיום הוא מרוויח מאה דולר ליום, ובינתיים הייתה אינפלציה בשיעור לא ידוע, נדמה לי, שקוראים לזה עליה ברווח הנקוב או ברווח הנומנלי. אבל מסובך מדי להכניס את המושגים האלו לקטע הזה. אומרים ישנה • שיחה 12:16, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

@אומרים ישנה אם אביתר צודק אתה מסכים שנשנה לביטוי אחר או ״עשרות מונים״ (לי לא משנה ואני לא חושב שזה מהותי, רק עניין של תקינות תחבירית) Matankic • שיחה 16:05, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

מסכים שתשנו לכל ביטוי שנראה לכם מתאים. תודה. אומרים ישנה • שיחה 22:41, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אפשר פשוט "והגדיל את רווחיה בקרוב לפי מאה". כל אפשרות אחרת, "בכמה סדרי גודל", "בשני סדרי גודל", "עשרות מונים", גם מקובלת עליי. רק את "בכמה מונים" אני לא אוהב, כי לא קיים ביטוי כזה בעברית. אביתר ג' • שיחה • ב' באב ה'תשפ"ד • 18:44, 5 באוגוסט 2024 (IDT)

אכן הרבה מאוד תאגידים גרמניים, שהתקיימו וסגסגו עשרות שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, שירתו את הנאצים. אכן גם ייצור מדים (להבדיל מייצור ציקלון בי) אינו פשע מלחמה, כל זמן שאינך מעסיק עבדים. מה שיכול להפוך את הקטע למעניין יותר הוא בדיקה, אם בזכות אותן עבודות כפייה, היו עובדי כפייה, ששליחתם לאושוויץ התעכבה או בוטלה. אולי העסק הזה הציל אנשים, בטעות.

עסק אולי יותר מעניין, שיש לו גם עבר נאצי, הוא חברת חומרי הדשן של יוזף מנגלה. יש טענות, שה"דוקטור" ניהל אותה מרחוק, מדרום אמריקה, כשהיה עבריין מלחמה נמלט. תודה. אומרים ישנה • שיחה 17:59, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

מי ביקש קטע על חזרה בתשובה, שבת וקריירת משחק?

אורי זוהר בזקנתו, בלבוש חרדי

סרט הקולנוע הישראלי, "הצילו את המציל", זכה להצלחה כלכלית רבה, למרות שבעת צילומו, הבמאי והשחקן הראשי שלו, אורי זוהר (בתמונה), היה בשלבים מתקדמים של חזרה בתשובה, והפגין חוסר חשק לבצע את תפקידו. זוהר היה מתפלל בסוכת המציל, שבתפאורת סרט, ועורך שם שיחות טלפון, כדי לגייס כסף לישיבה. באחת הפעמים בהן זוהר עזב את מערך הצילומים לקראת כניסת השבת, עבודת היום טרם הושלמה, ואת המשך הסצנה ביים המפיק, איציק קול. זוהר סיפר כי מעולם לא צפה בסרט במלואו, בצורתו המוגמרת.

מתוך פורטל הומור. אומרים ישנה • שיחה 17:49, 31 ביולי 2024 (IDT)

חזרה בתשובה - משימה בלתי אפשרית?

סטיבן היל כדן בריגס בסדרה משימה בלתי אפשרית

פרקי סדרת הטלוויזיה משימה בלתי אפשרית נפתחו בדרך כלל בקבלת הודעה סודית ומוקלטת מראש, שהייתה משמידה את עצמה תוך 5 שניות.

מפקד הצוות המקורי, דן בריגס, גולם בידי סטיבן היל, שחקן יהודי שהיה בעיצומו של תהליך חזרה בתשובה והחל לשמור שבת, דבר שהתנגש עם לוחות הזמנים של הצילומים. זמן המסך שלו בסדרה ירד בהדרגה. היל שבחר ביהדות עזב את הסדרה בסוף העונה הראשונה ובריגס הוחלף על ידי סגנו ג'ים פלפס, שגולם בידי פיטר גרייבס.

מקורות: הערך משימה בלתי אפשרית והערך האנגלי על סטיבן היל. ‏עמיחי • שיחה 17:42, 29 ביולי 2024 (IDT)

נגד. אין פה שום הפתעה. לא מתאים גם לפורטלים. אומרים ישנה • שיחה 13:53, 30 ביולי 2024 (IDT)

אני דווקא מוצא את זה מעניין, אבל זה לא משתקף בערך עליו באנגלית. בעצם, למרות היותו אורתודוקס הוא השתתף במשך עשור שלם בחוק וסדר (לא פחות מעניין מהקטע שהוצע), כך שנראה שיהדות אורתודוקסית לא בהכרח מתנגשת עם ימי צילום. כן מתנגשת עם קריירה על במה חיה. חמויישֶה • שיחה 15:51, 30 ביולי 2024 (IDT)

יש לנו קטע יפה על שחקן בייסבול, שהצליח להישאר הרבה מאוד זמן בליגה גבוהה, ולהשיג הישגים מרשימים, למרות הימנעות ממשחקים בשבת. הצלחה גדולה בנושא היא בסיס לקטע מעניין. אבל פרישה מעיסוק כדי לשמור שבת, זה לא מפתיע בכלל.

ולגבי הסדרה "חוק וסדר", האיש בכלל לא זכור לי משם. אומרים ישנה • שיחה 19:00, 30 ביולי 2024 (IDT)

לא מכיר את הקטע שאתה מדבר עליו. אולי אתה מתכוון לסנדי קופקס שנמנע מלשחק ביום כיפור? על כל פנים, המידע על חוק וסדר מופיע בערך על סטיבן היל. חמויישֶה • שיחה 15:12, 31 ביולי 2024 (IDT)

צודק. סליחה. הקטע שחשבתי עליו עוסק באי משחק ביום הכיפורים. לא בשבת. אומרים ישנה • שיחה 17:52, 31 ביולי 2024 (IDT)

כ-310 דציבל במקור הרעש

איור של התפרצות הר הגעש בקרקטואה במאי 1883, התפרצות שהקדימה את ההתפרצות הגדולה באוגוסט אותה שנה

בשנת 1883 התרחשה באתר הרי הגעש, "קרקטואה", שבאינדונזיה, התפרצות געשית בעוצמה VEI-6, אשר יצרה את הפיצוץ החזק ביותר, שתועד בהיסטוריה האנושית. הפיצוץ העיף רסיסי סלעים לגובה של כ-30 קילומטר, והפך כעשרים קילומטרים מעוקבים של סלעים נוספים לאבק באטמוספירה, שהחשיך את קרקטואה למשך כשבוע. צליל ההתפוצצות הגיע למרחק של כ-5,000 קילומטר ונשמע היטב, למשל, בפרת', שבאוסטרליה ובמאוריציוס, שבאפריקה. גל ההדף של הפיצוץ תועד ברשמי לחץ בכל רחבי העולם, בחמשת הימים שלאחר האירוע, כאשר בחלק מהמקרים הופיעו שבעה שיאים של הגל. דהיינו, גל ההדף ביצע שלוש וחצי הקפות של כדור הארץ בכל כיוון, לפני שדעך.

אומרים ישנה • שיחה 14:42, 28 ביולי 2024 (IDT)

בעד, אני חושב שכדאי להוסיף איפושהו את המילים "ככל הנראה". יודע שלא חייבים. חמויישֶה • שיחה 10:21, 29 ביולי 2024 (IDT)

הלכתי לפי הערך, מבחינת ה"ככל הנראה". אומרים ישנה • שיחה 13:54, 30 ביולי 2024 (IDT)

הסרט שחזה את השקל

באחת הסצינות המפורסמות בסרט הקולנוע עטור הפרסים מ-1976, "רשת שידור", נושא יו"ר הרשת, ארתור ג'נסן – המגולם בידי השחקן נד ביטי – נאום חוצב להבות בזכות הקפיטליזם, הכלכלה הגלובלית, ועולם חסר גבולות הנשלט על ידי כסף. בין המטבעות השולטים בעולם מזכיר ג'נסן גם את השקל, אך בעת יציאת הסרט לאקרנים לא היה קיים מטבע כזה: המטבע בישראל היה עדיין הלירה הישראלית. הסרט למעשה חזה את העתיד, משום שרק ב-1978 החליטה ממשלת ישראל להחליף את הלירה הישראלית בשקל, וההחלפה נכנסה לתוקף רק ב-1980.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 23:05, 22 ביולי 2024 (IDT)

מגניב! בעד. חמויישֶה • שיחה 13:25, 23 ביולי 2024 (IDT)

יפה! מה המקור? ‏עמיחי • שיחה 18:59, 23 ביולי 2024 (IDT)

בעדאומרים ישנה • שיחה 21:12, 23 ביולי 2024 (IDT)

עמיחי, אפשר לקרוא את הטקסט כאן ולראות את הסצינה כאן. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 23:04, 23 ביולי 2024 (IDT)

כדי לחסוך לאנשים מאמץ, אציין שבסרטון הYoutube שלעיל, מוזכרים השקלים בין 1:33 ל-1:34, ובסרטון שבאתר MovieSpeeches, הם מופיעים בין 1:02 ל-1:03. אביתר ג' • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 18:58, 24 ביולי 2024 (IDT)

כן, אבל מי אמר שהשקל לא היה בדיונים כבר לפני כן? ‏עמיחי • שיחה 23:08, 23 ביולי 2024 (IDT)

היה חוק מ-1969 להחליף את השם של הלירה הישראלית, אבל הוא היה אות מתה. לא נעשה שימוש בשם ולא היה דיון בנושא עד החלטת הממשלה מ-1978 (זו השנה הנכונה, תיקנתי גם בטקסט) ליצור מטבע חדש שיהיה שווה 10 לירות. זאת ועוד - ההחלטה על ההחלפה נשמרה בסוד עד ביצועה בפועל ב-1980. אתה יכול לראות את הפרטים בערך. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 23:22, 23 ביולי 2024 (IDT)

ונניח שכן הייתה הצעה כזו קודם, בכנסת או בממשלה, למה שצוות הוליוודי, שמכין סרט חסר קשר לישראל, יהיה מודע לכזו הצעה? אומרים ישנה • שיחה 10:34, 24 ביולי 2024 (IDT)

טוב ויפה. אבל צריך מקור לזה, כדי שזה לא יהיה מחקר מקורי, לא? ‏עמיחי • שיחה 11:55, 24 ביולי 2024 (IDT)

יש כאן שני מקורות לטקסט של הסרט שבו מוזכרים השקלים, בערך על הסרט מוזכר התאריך שבו הוא יצא לאקרנים (1976), ובערך על הלירה הישראלית מוזכרת החלטת הממשלה מ-1978 ויישומה ב-1980. לְמה עוד נצרכים מקורות? אביתר ג' • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 18:58, 24 ביולי 2024 (IDT)

קבל. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 22:11, 24 ביולי 2024 (IDT)

אי המגפות והרציחות

תמונת לווין של האי

בשישים אלף השנים האחרונות, תושבי האי צפון סנטינל (בתמונה), שנמצא בשליטת הודו, כמעט ולא פגשו אנשים משאר העולם. כתוצאה מזה, מערכת החיסון של הסנטינלים אינה מורגלת להתגוננות מהמחלות הזיהומיות הנפוצות בעולם, והמפגשים הנדירים עם בני עמים אחרים, מסתיימים במגפות קטלניות באי. אלו מגפות ממחלות ״טריוויאליות״, ששרידי גורמיהן עשויים להימצא במי, שהחלים מהן, או כאלו, שמי שחלה במחלה דומה להן, מקבל אותן באופן קל, ולא מודע למחלתו. המגפות לימדו את תושבי האי לרצוח כל מי, שמנסה לחדור אליו, ואת ממשלת הודו למנוע מכל אדם להתקרב לאי. ההודים בקושי מרשים אפילו לצלם את האי מרחוק. לכן ידוע מעט מאוד על תרבות בני האי, ואיש מחוץ לאי אינו דובר את שפתם.

אומרים ישנה • שיחה 19:28, 18 ביולי 2024 (IDT)

בעד, Matankic • שיחה 11:16, 19 ביולי 2024 (IDT)

מעניין מאד ואני בעד, אבל אני חושב שצריך להחליף את משפט הפתיחה למשהו פחות מתחכם מ-"60 אלף שנים". חמויישֶה • שיחה 09:41, 28 ביולי 2024 (IDT)

מה שכתוב בערך המקור זה "בני השבט שוכנים באי זה לאורך דורות, כנראה יותר מ־60 אלף שנה. במשך שנים רבות, לא רצה שבט הסנטינל קשר עם הציוויליזציה. הם פועלים ברשות עצמם כקהילה עצמאית ברשות אוטונומית שבאיי אנדמן". זו לא הברקה שלי. אומרים ישנה • שיחה 13:42, 28 ביולי 2024 (IDT)

הקור הוא מקור הפרטיות

זקנה ליד אח בערה

באמצע המאה ה-17 השתנה לחלוטין אורח הבנייה המערבי. עד אז, בתי המגורים הכילו חדר עיקרי, רב־תכליתי, שבמרכזו אָח בְּעֵרָה, שחיממה ישירות את אוויר החדר. לכן פתיחת חלון או דלת ציננה מיד את הבית כולו. אולם התמשכות והחרפת עידן הקרח הקטן כפו פתרון לבעיה זו: הבתים חולקו לחדרים קטנים, ואחי הבערה הוצמדו לקירות הפנימיים. כך חשיפה לקור ציננה רק חלק קטן מהבית, וחום האש, שנאגר בקירות קשי הצטננות, חימם מחדש ובמהירות את החדרון, שצונן. אדריכלי המאה ה-20, שכבר חיו בהתחממות העולמית, העזו לאחד מחדש רק את חדר האורחים עם פינת האוכל והמטבח. אך חדרי שינה נשארו, נפרדים כי הצורך בפרטיות השתרש בתרבות.

אומרים ישנה • שיחה 19:28, 18 ביולי 2024 (IDT)

הצבר

צבר מצוי בתוך סמל מקסיקו

הצבר המצוי נחשב כסמלו של היהודי הציוני הישראלי, ועל כן מכונים היהודים ילידי הארץ, צברים. כמו הצבר, גם הישראלי נאחז בעקשות ולמרות כל הקשיים, באדמת הטרשים הקשה, היבשה, החמה והמדברית של ארץ ישראל, וכמו פירות הצבר, גם הישראלי מחוספס וקוצני מבחוץ, אך רך ומתוק מבפנים. גם משוכות הצבר מזוהות זה מכבר עם הנוף הארצישראלי המדברי: כבר בשירו של שאול טשרניחובסקי, "הוי, ארצי! מולדתי!", מתוארת "גדר קו צבר רשע" כחלק מנוף ישראל, ואחד מגדודי חטיבת גבעתי החדשה, חטיבה שיועדה לפעול בפיקוד הדרום המדברי, הוא גדוד צבר. חרף הדברים הללו, מפתיע לדעת כי הצבר בכלל במקורו ממקסיקו, והוא "עלה לארץ" רק לפני כמה מאות שנים.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • י' בתמוז ה'תשפ"ד • 19:01, 15 ביולי 2024 (IDT)

אולי התמונה צריכה להיות סמל מקסיקו? Tzafrir • שיחה 19:05, 15 ביולי 2024 (IDT)

התמונה הוחלפה לפי הערתך. אביתר ג' • שיחה • י' בתמוז ה'תשפ"ד • 11:50, 16 ביולי 2024 (IDT)

הקטע ערוך היטב. אבל אני בספק אם זה מפתיע מספיק בשביל העמוד הראשי. זה מתאים לפורטלים, לדעתי. אומרים ישנה • שיחה 21:44, 15 ביולי 2024 (IDT)

מסכים עם דברי אומרים ישנה. חמויישֶה • שיחה 11:52, 21 ביולי 2024 (IDT)

הריאות הירוקות של כדור הארץ בכלל בים

בעוד שפעילים סביבתיים מביאים לתודעה הציבורית את סוגיית משבר האקלים, ותרומת כריתת יערות הגשם לההתחממות הגלובלית, יערות הגשם אחראיים רק לכ-28% מכלל ייצור החמצן בעולם. למעשה, כ-50% מכלל החמצן באטמוספירה מייוצר על ידי פיטופלנקטון, קבוצת פלנקטון המורכבת מיצורים זעירים המפיקים פוטוסינתזה. אוכלוסיית הפיטופלנקטון אף לוכדת כ-37 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני (בדומה לכ-1.7 מיליארד עצים), כמות שמוערכת בכ-40% מהפליטה בכדור הארץ. בנוסף, לפלנקטון חשיבות אקולוגית רבה, שכן הוא נמצא בבסיס מארג המזון הימי. כך למשל, אוכלוסיית המין הקריל האנטארקטי (בתמונה), אשר מזין לווייתנים, מסתכמת לכדי משקל כולל של כ-500 מיליון טון, המהווה כ-0.66% מהביומסה הכוללת על פני כדור הארץ.

מקורות בערכים המקושרים. בברכה, Matankic • שיחה 02:39, 14 ביולי 2024 (IDT)

הסיפא אינה מוצלחת כי הקריל אינו חלק מהפיטופלנקטון אלא מהזואופלנקטון. כמוכן, גם ההתחלה לא לגמרי מוצלחת, כי התחממות האוקיינוסים כבר פוגעת במקבילה הימית של היערות הטרופיים: הלבנת אלמוגים, ולהבנתי גם פוגעת בפלנקטון עצמם. Tzafrir • שיחה 06:56, 14 ביולי 2024 (IDT)

הרעיון הוא שכל הזמן שומעים על פגיעה ביערות אבל כמעט ואין מדעות לפגיעה בפלנקטון שמבחינה אקולוגית יש לו תפקיד לא פחות (ואולי יותר) חשוב מזה של היערות, ולמעשה כל היצורים בים חיים בזכותו (ואולי גם ביבשה) Matankic • שיחה 10:58, 14 ביולי 2024 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 14:39, 14 ביולי 2024 (IDT)

@אומרים ישנה האם יש לך רעיון איך לנסח את הקטע לפי הדגשים של Tzafrir‏ ? Matankic • שיחה 22:10, 14 ביולי 2024 (IDT)

לגבי התחממות האוקיינוסים, אני לא בטוח, שהיא פוגעת, משמעותית, בייצור החמצן שבהם. אולי כן. אבל צריך למצוא לזה מקור. וגם אם כן, זה לא בגלל כריתת יערות, למיטב ידיעתי. ולגבי הייצור הפלנקטוני הלא רלוונטי, אולי צריך להחליף אותו ביצור פלנקטוני כן רלוונטי. זה הכול, לדעתי. אומרים ישנה • שיחה 12:17, 15 ביולי 2024 (IDT)

ניסיון:

בעוד שפעילים סביבתיים מביאים לתודעה הציבורית את סוגיית כריתת יערות הגשם כתורמת מרכזית להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים, מושם דגש פחוּת על סוגיות התחממות האוקיינוסים, הלבנת אלמוגים והכחדת הדגים בעקבות דיג יתר וזיהום מים, שהשפעתן על משבר האקלים היא גדולה הרבה יותר: בעוד שיערות הגשם מייצרים כ-28% מן החמצן האטמוספירי, כ-50% מכלל החמצן מיוצר על ידי פיטופלנקטון, קבוצת פלנקטון המורכבת מיצורים זעירים המפיקים פוטוסינתזה. אוכלוסיית הפיטופלנקטון אף לוכדת כ-37 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני (בדומה לכ-1.7 מיליארד עצים), כמות שמוערכת בכ-40% מהפליטה בכדור הארץ. בנוסף, לפלנקטון כולו, פיטפלנקטון וזואופלנקטון, חשיבות אקולוגית רבה, שכן הוא נמצא בבסיס מארג המזון הימי. כך למשל, אוכלוסיית המין הקריל האנטארקטי (בתמונה), אשר מזין לווייתנים, מסתכמת לכדי משקל כולל של כ-500 מיליון טון, המהווה כ-0.66% מהביומסה הכוללת על פני כדור הארץ. לכן, הכחדה של מיני פלנקטון עלולה לגרום לערעור של כל המערכת האקולוגית, להכחדה של מינים ימיים נוספים, ולדרדור נוסף במצבה של אטמוספירת כדור הארץ.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ט' בתמוז ה'תשפ"ד • 12:49, 15 ביולי 2024 (IDT)

בעד לדעתי יותר מוצלח, Matankic • שיחה 16:50, 15 ביולי 2024 (IDT)

פחות טוב. הפואנטה הלכה לאיבוד. הקטע לא אמור לדבר על כל מה שרע בעולם, אלא רק על הגורמים לירידת אחוז החמצן באטמוספרה. מהגרסה החדשה משתמע בהתחלה, כאילו, שגם הכחדות דגים מורידה את אחוז החמצן, אך במציאות, מות דגים אולי עושה ההפך. ואם מתחילים לדבר על כל מה שרע בעולם, אז לדעתי, ההתחממות הגלובלית מדגשת דווקא יותר מהמעטת החמצן.

חשוב על זה בפשטות: מדברים על התמעטות החמצן בשל כריתת היערות, אך רוב החמצן מגיע מהאוקיינוסים. לא מהיערות. זהו.

אומרים ישנה • שיחה 18:20, 15 ביולי 2024 (IDT)

ההתחממות הגלובלית לא קשורה ישירות לכמות החמצן באטמוספרה. היא קשורה בעיקר (אבל לא רק) לגזי חממה ואחד העיקריים שבהם הוא פחמן דו חמצני (אבל גם מתאן). לכן אחד המודלים הפשטניים אבל מספיק יעילים להרבה צרכים הוא להסתכל על מה שקורה לפחמן (טביעת רגל פחמנית וכדומה). יערות גשם לא לוכדים הרבה פחמן: בסך הכל, כמות הפחמן ביער נשארת קבועה. אבל אם כורתים יערות, הפחמן מהצמחייה יגיע לאטמוספרה ברובו כפחמן דו חמצני. Tzafrir • שיחה 20:16, 15 ביולי 2024 (IDT)

דגל או בלון?

דגל דנמרק והצלב הנורדי

בדרך כלל, דגלהּ של מדינה מכיל סמלים, צבעים וצורות, המייצגים את תרבותה הייחודית של אותה מדינה. אולם, לעיתים ניתן לזהות בדגלים גם סמל, קבוצת צבעים, צורה, המייצגים תרבות, שפה או דת, המשותפת לקבוצת מדינות ועמים. במקרים כאלו, הסמל, הצבעים או הצורה יחזרו בגרסאות שונות בדגליהן של המדינות החולקות את התרבות המשותפת. בדגליהן של רוב המדינות הנורדיות מופיע צלב נורדי, בדגליהן של חלק ממדינות האסלאם מופיעים כסמלי האסלאם, סהר או כוכב או נוסח השהאדה, בדגליהן של רבות ממדינות אפריקה מופיעים שניים או יותר מן הצבעים הכלל-אפריקאיים, בדגליהן של רבות ממדינות ערב יופיעו ארבעת צבעי הלאומיות הכלל-ערבית, ובדגלים של מדינות סלביות יופיעו צבעי הלאומיות הכלל-סלאבית.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 22:57, 9 ביולי 2024 (IDT)

אני בספק אם מישהו יופתע מהקטע הזה. אומרים ישנה • שיחה 10:31, 10 ביולי 2024 (IDT)

קפקא – סוכן הביטוח שלך?

פרנץ קפקא

בניגוד לאמונה הרווחת, פרנץ קפקא לא היה "רק" סוכן ביטוח. בשיא מעמדו המקצועי, היה קפקא סגנו ויד ימינו של מנכ"ל המוסד הממשלתי לביטוח תאונות עבודה בחבל בוהמיה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. כסמנכ"ל סניף המוסד בבוהמיה, הוביל קפקא שינוי תודעתי גדול בתפיסת נחיצותם של ביטוחי חיים וביטוחים מפני תאונות עבודה לעובדי תעשייה. קפקא יזם, ארגן והוביל מסע הסברה גדול מטעמו של המוסד, שבו הוסברה לתעשיינים אמת שכיום נראית לנו פשוטה ובסיסית: אסון או תאונת עבודה הם חלק מסביבת העבודה של התעשייה הממוכנת. על פי הסטטיסטיקה, במהלך השנה ימותו מספר עובדי מפעל בתאונה, עובד אחד יאבד את ידו במנסרה, ועובד אחד ישאף נסורת וילקה בדלקת ריאות. במקום שהתעשיין ייאלץ לשלם הון על פיצויים כשהאסון יתרחש, יש באפשרותו להפריש סכומים קטנים בכל חודש, סכומים שיממנו מראש את הפיצוי כשהוא יידרש. כך גם התעשיין יחתוך הפסדים, וגם העובד או בני משפחתו לא יעמדו לפני שוקת שבורה כשהנורא מכל יקרה. בעקבות מסע ההסברה עלו רווחי המוסד לביטוח תאונות עבודה, אף שהחובה החוקית על ביטוח עובדי תעשייה במוסד הוסרה.

מבוסס על פרק 52, "קפקא – סוכן הביטוח שלך?", פודקאסט "חיות כיס", כאן 11. תודה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 18:00, 9 ביולי 2024 (IDT)

האמונה הרווחת אינה סתם אמונה, אלא מתבטאת גם בתוכן הערך פרנץ קפקא שמקושר מהקטע. בבקשה לתקן אותו לפי המקורות לפני שהקטע הזה עולה. מעבר לזה, נראה לי שחסר לקטע הזה פלפל: יש אולי דרך לקשר את עבודתו הזו לתוכן ספריו? להזכיר את הצלת כתביו? Tzafrir • שיחה 18:26, 9 ביולי 2024 (IDT)

אז הוא לא היה סתם סוכן ביטוח, אלא סוכן ביטוח בכיר. לא ידעתי את זה, שהוא היה בכיר. אבל זה עדיין לא מצדיק בעיניי קטע "הידעת". אפילו לא באוספים של הפורטלים. אומרים ישנה • שיחה 18:36, 9 ביולי 2024 (IDT)

אם קפקא מילא תפקיד חשוב בהיסטוריה של ביטוח מפני אובדן כושר עבודה או ערך דומה, אז זה צריך להשתקף בערך הזה, שכרגע אין לו היסטוריה. אם בביטוח לאומי: הוא לא מוזכר בסקירה ההיסטורית הקצרה ששם. אגב, „יחתוך הפסדים״ לא מתאים להקשר של תאונות עבודה. כמוכן נראה שהקטע מפרט יותר מדי את תהליך הביטוח. Tzafrir • שיחה 18:51, 9 ביולי 2024 (IDT)

לצערי, קשה לי להטעין לתוך קטע "הידעת?" קצר את כל תוכן הפודקאסט, אבל מה שעולה מתוך הפודקאסט הוא לא פחות ממדהים, ואתם מוזמנים להקשיב לו. קפקא היה ביורקרט בכיר שניהל עשרות ומאות עובדים, במקרים רבים חתם על מסמכים ניהוליים שהשפיעו רבות על הארגון שבו הוא עבד, ולעתים, גם מסמכים שעליהם היה חתום קירשנר המנכ"ל היו בעצם פרי עטו של קפקא. האדם אהב את עבודתו (בניגוד למה שנראה מהערך), והיה אחראי על הצלת המוסד, שאותו הוא כה אהב, מהדרדרות ופשיטת רגל עקב עומס ביורקרטיה, על ידי פישוט וייעול. סוכן ביטוח תפקידו למכור פוליסות, וזה לא מה שקפקא עשה. הוא ניהל וארגן והוביל מוסד ביטוח, וזה שונה לגמרי. כל התפיסה הזו שמדינה אחראית לשלום עובדיה, ולמה שיקרה להם אם ייפגעו בתאונה הייתה תפיסה חדשנית שהשפיעה בהמשך על מדינות רבות נוספות, וקפקא היה אחד מסוכני השינוי. כל התפיסה שיש לעצב את המכונות כך שיימנעו ככל היותר תאונות עבודה הייתה תפיסה חדשנית, וקפקא הוביל אותה (למשל, כשניהל מסע מאורגן היטב כדי להחליף צילינדרים מרובעים במנסרות בצילינדרים עגולים). כל התפיסה שתאונה ואסון אינם עונש מאלהים או חוסר מזל או רשלנות, אלא גם אירוע ידוע מראש שיש להיערך לקראתו, הייתה תפיסה חדשנית, שקפקא הוביל אותה. אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 18:54, 9 ביולי 2024 (IDT)

הקשבתי לו כבר (אם כי לפני כמה שנים). תפקידם של קטעי הידעת אינו לספק מידע (כי אין בהם מקום) אלא להפנות למידע נוסף. לכן עיקרי התוכן של הפודקאסט צריכים להיות משוקפים בערכים שלנו לפני שאפשר לעשות קטע מדהים. אבל בהקשר של פלפל לקטע הידעת: התפישה הזו שאתה מציג נראית דווקא הפוכה במהותה מהקפקאיות. יכול להיות שמזה אפשר לבנות עוקץ לקטע. Tzafrir • שיחה 19:00, 9 ביולי 2024 (IDT)

עם זה אני יכול להסכים. בינתיים עד שעיקרי התוכן של הפודקאסט ישוקפו בערכים, איאלץ לוותר על קטע "הידעת?" הזה. הערה קטנה: למרות שה"קפקאיות" נראית הפוכה מהתפישה שאני מציג, יש להן נקודת מפגש משותפת. בשתיהן האסון הוא בלתי נמנע. בקפקאיות הספרותית נגזרת מכך השקפת עולם פטליסטית, ובקפקאיות הביטוחית נגזרת מכך היערכות כלכלית. אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 20:45, 9 ביולי 2024 (IDT)

כיצד ספרו הקדמונים?

לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60

דוברי שפת יוקי, אחת משפות ילידי אמריקה, מנו עצמים וחישבו בבסיס שמונה. דהיינו, המילה המקבילה בשפתם לאחת עשרה, מבחינת הֶלְחֵם מילים קודמות, מנתה תשעה עצמים, המקבילה ההלחמית לעשרים ואחת מנתה שבעה עשר עצמים, וכן הלאה. לדוברי שפה זו אמנם היו עשר אצבעות ידיים, כמקובל באוכלוסיית האדם, אלא שבעת מנייה, הם ספרו את הרווחים שבין האצבעות, ולא את האצבעות עצמן.

ספירה בבסיס שונה מעשר נדירה בעת החדשה, אולם משוער, כי דוברי השפות הגרמאניות בעת העתיקה ספרו בבסיס לא אחיד – בכפולות עשר של שתיים-עשרה. כמו כן, בכתובים הבבליים יש שיטת ספירה בבסיס 60, שבעטיה עד היום כל מעלה במעגל וכל שעה, מתחלקות לשישים דקות. אם כי התעמקות בעיצוב הספרות (בתמונה) והשוואת שמות המספרים בשפתם לשפות שמיות אחרות[1] מחשידה, שבעל פה, הם ספרו בבסיס עשר.

אומרים ישנה • שיחה 14:16, 9 ביולי 2024 (IDT)

לא להתבלבל בין תחביר לסמנטיקה. בבסיס שמונה ובבסיס עשר יש סמנטיקה זהה. התחביר הוא השוני. צירוף המילה "אחת" למילה "עשר" ליצירת "אחת עשרה" זה תחביר. אומרים ישנה • שיחה 14:44, 9 ביולי 2024 (IDT)

לצערי, עליי לחלוק עליך. משמעותה של המילה "עשר" (או תרגומיה) בשפות שונות זו סמנטיקה. תחביר פירושו תפקידן של מילים במשפט. למילה "זקן" ישנה משמעות זהה בכל אחד מהמשפטים הבאים: "הזקן היכה את הפורץ", "הפורץ היכה את הזקן", "הפורץ הזקן הציץ לתוך הבית", "הפורץ ריחם עליו ןלא היכה אותו משום שהוא כבר זקן", "המלך הוא זקן", אבל בכל אחד מהמשפטים יש למילה תפקיד שונה במשפט. במשפט הראשון הזקן הוא נושא המשפט, בשני הוא המושא, בשלישי הוא לוואי, ברביעי הוא נשוא בפסוקית של תיאור סיבה, ובחמישי הוא נשוא במשפט שמני. סמנטית למילה ישנה אותה משמעות בכל אחד מן המשפטים, אך תחבירית המילה משנה תפקיד. כאן זה הפוך. כשמדברים על משמעות של מילה (או אפילו צירוף מילים) כמו כאן, מדברים על סמנטיקה ולא על תחביר. כדי לדבר על תחביר צריך שהמילה תעמוד בתוך משפט שלם, וכאן אין זה כך. אביתר ג' • שיחה • ג' בתמוז ה'תשפ"ד • 17:50, 9 ביולי 2024 (IDT)

הקטע לא מדבר בכלל על "משמעותה של המילה "עשר" (או תרגומיה) בשפות שונות". קרא אותו מחדש. למילה או לצירוף המילים "עשר" יש בול אותה משמעות בכל השפות. הקטע עוסק בצירופי המילים השונים שיוצרים מושגים זהי משמעות בשפות שונות. לדוגמה: המושג "שלושים ואחת" והמושג thirty one גם זהיי משמעות וגם זהיי תחביר. לעומת זאת, המושגים "אחת-עשרה" ו-eleven הם זהיי משמעות בלבד, אך שוני תחביר. אילו באנגלית היה מושג כמו *oneteen* אז הוא היה גם זהה סמנטית וגם זהה תחבירית ל"אחת-עשרה". אומרים ישנה • שיחה 18:08, 9 ביולי 2024 (IDT)

לא. אתה עצמך אומר בקטע. כשבשפת היוקי היו אומרים "עשר" היו מתכוונים למה שאנחנו קוראים "שמונה", "אחת עשרה" היה "שבע עשרה", ו"עשרים" משמעותו הייתה "שש עשרה", וזו בדיוק סמנטיקה. בשום מקום בקטע אתה לא מדבר על תפקידה השונה של המילה "עשר" בַּמשפט, וזה תחביר. אנשים מבלבלים בין תחביר, שמשמעותו הוא תפקידן של מילים במשפט(!!!), לבין שדות לשוניים אחרים כמו דקדוק, סמנטיקה ומורפולוגיה. משמעותו של מושג, משמעותו של צירוף מילים, משמעותו של ביטוי, וגם משמעותה של מילה, כולם כולם חוסים תחת הסמנטיקה. כל עוד אין כאן משפטים שונים, שבכל אחד מהם יש למילה או לצירוף תפקיד שונה, אין כאן שוני תחבירי. אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 18:37, 9 ביולי 2024 (IDT)

מסכים עם אומרים ישנה. אבל מעבר לכך, אתם בטוחים שבשפה שלהם המספר הוא משהו כמו „עשר ואחד״? באנגלית, לדוגמה, המקור של המספרים 11 ו־12 הוא „1 נשאר״ ו־„2 נשאר״ (אחרי שסופרים עד 10) בהתאמה. אתם בטוחים שבשפת יוקי המשמעות של המספר 9 היא „עשר ואחד״? זה כנראה נכון, אבל לא ראיתי מקור לכך. Tzafrir • שיחה 18:41, 9 ביולי 2024 (IDT)

טוב. עברתי למונח אחר, וכרגע לא צריך יותר להתווכח אם המונח מתחום הסמנטיקה או התחביר. תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:53, 9 ביולי 2024 (IDT)

המקורות מהספרות המקצועית מופיעים בערכים האנגליים, שהפנתי אליהם. אומרים ישנה • שיחה 18:57, 9 ביולי 2024 (IDT)

אז אני ממשיך להיות נודניק: הגרמאנים לא ספרו בבסיס 12 (לפי מה שכתוב שם). הם השתמשו לפעמים בספירה עד 12, אבל ביחד עם בסיס עשר. המספר שלהם ל־12 הוא, כאמור, עשר ועוד 12 (רק הרבה יותר מאוחר האנגלית קיבלה מהצרפתית את המילה dozen). בשפות הגרמאניות יש מילים עבור 10, 100 ו־1000 (אולי) שהגיעו מפרוטו הודו אירופית. מזכירים שם מאה ארוכה של 120 ואולי אלף ארוך של 1200, אבל לא 144 (12×12) או 1728 (12×12×12). כלומר: זה קצת 12 על עיקר של בסיס 10. Tzafrir • שיחה 19:10, 9 ביולי 2024 (IDT)

זו באמת בעיה. אם לא יבוא לאף אחד רעיון טוב יותר, נאלץ להסתפק רק בחלק הקטע, הדן בשפת היוקי. אומרים ישנה • שיחה 21:48, 9 ביולי 2024 (IDT)

מתברר, שיש באנגלית ערך על "מאה ארוך" en:Long hundred. לפי הערך הזה, דוברי השפות הגרמניות העתיקות ספרו בבסיס לא קבוע בין 12 לבן 10. הם ספרו בכפולות עשר של 12. מוזר. אומרים ישנה • שיחה 10:57, 10 ביולי 2024 (IDT)

הנרי כתום האף

מטבע עם דיוקן הנרי השמיני

לפני העת החדשה, כוח הקנייה של מטבע נבע מאיכות ומכמות המתכת שבו. פורטרט המלך, שהוטבע בו, היה מעין תו תקן. בשנת 1544, כשלהנרי השמיני, מלך אנגליה (בתמונה) נגמרו הרעיונות הישרים למימון הוצאותיו, הוא החל להפחית בחשאי את כמות המתכת היקרה במטבעות, שמדינתו שילמה. מטבעות הזהב, שמידת טהרתן הרשמית הייתה 23 קרט, סוגסגו תחילה ל-22 קרט, ובהמשך ל-20. כסף הסטרלינג, שבתקן ללירה שטרלינג הוא 92.5% כסף, סוגסג ל-50%, ל-33%, ובסופו של דבר הוחלף בנחושת עם ציפוי כסף דקיק. הציפוי נשחק אט-אט בחיכוך, כשאזור האף הבולט, שבתבליט המלך, היה הראשון, שנחשף, והפך כתום. כך זכה הנרי בכינוי הגנאי "אף-נחושת הזקן" (Old Coppernose).

מקורות History of the English penny (1485–1603) וגם The Great Debasement

אומרים ישנה • שיחה 11:31, 6 ביולי 2024 (IDT)

מקור בערכים? כל זה קרה בשלוש שנות שלטונו האחרונות? Tzafrir • שיחה 11:13, 9 ביולי 2024 (IDT)

המקורות בערכים האנגליים, שנקבתי בשמם אחרי המסגרת en: History of the English penny (1485–1603) וגם en:The Great Debasement. המדיניות הונהגה בידי הנרי שלוש שנים לפני שמת. אבל בנו הומלך תחתיו בגיל תשע, ועד שבנו התבגר והפסיק את המדיניות הזו, חלפו עוד כמה שנים. שנים שבהן הפקידים שלטו, בפועל. עם הפסקת המדיניות, לקח עוד כמה שנים עד שהמטבעות הקלוקלות יצאו מהמחזור. אומרים ישנה • שיחה 13:17, 9 ביולי 2024 (IDT)

דבורים משתמשות בחשמל בטבע

דבורה מסוגלת לחוש במטען סטטי על הפרח שעבר אליו מגוף הדבורה הקודמת, כך תדע השנייה שאבקת הפרח כבר נוצלה.

דבורים צוברות מטען חשמלי סטטי חיובי בעת תעופתן באוויר. כאשר דבורה מבקרת בפרח, מטענה עובר אל הפרח, וממנו באטיות אל האדמה. דבורה מסוגלת לאתר את השדה החשמלי של פרח ואת תבניתו, ולהסיק אם בפרח ביקרו דבורים לאחרונה. אם אכן ביקרו בו דבורים לאחרונה, סביר שלפרח יהיו פחות אבקה וצוף, והדבורה תעדיף פרחים אחרים.

מקור: הערך אלקטרורצפציה אומרים ישנה • שיחה 20:26, 30 ביוני 2024 (IDT)

בעד Matankic • שיחה 22:02, 14 ביולי 2024 (IDT)

בעד חמויישֶה • שיחה 17:51, 30 ביולי 2024 (IDT)

צבאות מדינות מיניאטוריות

מראה מונקו מראש צוק הטט דה שיאן

ארבע המדינות הזעירות באירופה הן קריית הוותיקן, מונקו, סן מרינו וליכטנשטיין. כוחות הביטחון של הוותיקן, שהיא המדינה הקטנה בעולם (כחצי קמ"ר וכ-510 אזרחים) מונים רק את המשמר השוויצרי, בו משרתים כ-125 שומרים (חסרי אזרחות מקומית). כוחות הביטחון של ליכטנשטיין, הגדולה מבין ארבע המדינות הנ"ל (160 קמ"ר וכ-40,000 אזרחים) מכילים רק כ-125 שוטרים. אולם לשתי האחרות יש שירותי ביטחון מפותחים מאוד. לנסיכות מונקו (2 קמ"ר וכ-36,000 אזרחים, כל שִׁטְחָהּ מופיע בצילום) יש יחידת צבא וכבאות בת 148 חיילים, המופקדת בעיקר על ההגנה האזרחית, חילוץ והענקת שירותי חירום. קיים בה גם כוח קומנדו בשם "כוח משמר הנסיך", המונה כ־100 חיילים מקומיים ושלושה קצינים מושאלים מצבא צרפת. במשטרת מונקו, המונה כ־520 שוטרים, כלולים משמר חופים, משמר גבול, חטיבת פלילים ובה מחלקת חקירות פשיעה, זיהוי פלילי ומשאבי מידע, חטיבת משטרת העיר, הכוללת יחידת התערבות מיוחדת המקבילה לימ"מ, מרכז פיקוד מבצעי וחטיבת "נמל התעופה", המופקדת על מנחת המסוקים. הכוחות המזוינים של סן מרינו (61 קמ"ר וכ-34,000 אזרחים) מונים עשר יחידות צבאיות ומשטרתיות, שאחת מהן היא להקה צבאית בת כ-60 חיילים.

אומרים ישנה • שיחה 11:39, 27 ביוני 2024 (IDT)

הלכתי לאיבוד מרב הנתונים. באותה מידה אפשר לדבר גם על מדינות איים זעירות באוקיינוס השקט. Matankic • שיחה 23:20, 13 ביולי 2024 (IDT)

יש בקטע קישור חיצוני. צריך לשלב את הנתונים הרלוונטיים ממנו בתוך ערכים על מונקו. Tzafrir • שיחה 07:01, 14 ביולי 2024 (IDT)

בוצע. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:48, 14 ביולי 2024 (IDT)

הכוחות הצבאיים של מונקו אכן כה רבים, עד שהנתנונים על אודותם רבים ומבלבלים, ממש כאילו מדובר בצבא של מדינה גדולה. זה הרעיון. אומרים ישנה • שיחה 14:41, 14 ביולי 2024 (IDT)

הצעה חלופית קטע בהשראת הקטע הקודם

סן מרינו, מדינה אירופאית זעירה, מתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם. לפי הטענה, היא הוקמה ב-3 בספטמבר 301 לספירה על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי, מראב (כיום אי בקרואטיה) שנמלט מהקיסר הרומי דיוקלטיאנוס על רקע רדיפה דתית. חוקת המדינה, שנכתבה בשנת 1600, היא החוקה הכתובה העתיקה ביותר בעולם שעדיין בתוקף. סן מרינו היא אף הישות המדינית היחידה בעולם שהמשפט הרומי האזרחי עדיין חל בה, זאת בניגוד לשאר מדינות אירופה בהן היה תקף בעבר, אך תוקפו פג בעקבות חקיקת מערכות חוקים מתקדמות יותר.

בעיקר הפיסקה השניה בערך סן מרינו, Matankic • שיחה 23:57, 13 ביולי 2024 (IDT)

קטע נחמד. אני בעדו. אבל הוא לא יכול לשמש כהצעה חלופית לשום קטע אחר פה. האחרים יתקבלו או ידחו בלי קשר אליו. אומרים ישנה • שיחה 14:51, 14 ביולי 2024 (IDT)

נ.ב. עניין המוצא לים לא רלוונטי. עדיף להשמיט אותו. אומרים ישנה • שיחה 18:29, 15 ביולי 2024 (IDT)

בוצע, Matankic • שיחה 22:34, 17 ביולי 2024 (IDT)

ליכטנשטיין סופרסטאר

גולשת הסקי טינה וייארתר, זוכת מדליית ארד באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)

מדינת ליכטנשטיין דומה בגודל שטחה ובמספר התושביה למועצה האזורית חוף הכרמל. בשל ממדיה הקטנים, נמל התעופה המשמש אותה מצוי בשכנתה, שווייץ, וגם המטבע המקומי שלה הוא הפרנק השוויצרי. הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בליכטנשטיין, וקבוצות הכדורגל שלה משחקות בליגות של שווייץ. קבוצתה הבכירה ביותר, ואדוץ, אומנם משחקת בליגה השווייצרית הראשונה, אך נבחרת ליכטנשטיין בכדורגל נחשבת לאחת החלשות באופ"א, ומעולם לא העפילה לשום טורניר משמעותי. ובכל זאת, במשחקים האולימפיים הגיעה ליכטנשטיין להישגים משמעותיים באולימפיאדות החורף. היא זכתה בעשר מדליות. לכן, ביחס למספר אזרחיה, היא המדינה בעלת מספר המדליות הגבוה ביותר בעולם - יותר ממדליה אולימפית אחת לכל 4,000 תושבים.

אומרים ישנה • שיחה 23:13, 24 ביוני 2024 (IDT)

אחלה. חמויישֶה • שיחה 10:00, 25 ביוני 2024 (IDT)

שבע מתוך עשר המדליות הללו הן של מתאזרחים. נראה לי שזה מאפיין של מדינות קטנות באולימפיאדה (בעקבות התשובה איך להגיע לאולימפיאדה במינימום מאמץ?) Tzafrir • שיחה 19:22, 9 ביולי 2024 (IDT)

ראשית, למדינה עד כדי כך קטנה, גם שלוש מדליות אולימפיות זה הישג בלתי נתפש. שנית, גם בישראל, שגדולה ממנה בהרבה, חלק מהמדליות של מתאזרחים. אומרים ישנה • שיחה 21:49, 9 ביולי 2024 (IDT)

משקפיים לטלסקופ חלל

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל האבל (בתמונה), ששוגר ב-1990, צפה ברבבות מטרות, אשר טווח מיקומן נע בין מערכת השמש שלנו ועד הגלקסיות הרחוקת ביותר. הטלסקופ, אשר נחשב לכלי יעיל ביותר לחקר החלל, קיבל במהלך השנים מספר ביקורי שירות מאסטרונאוטים של נאס"א, במטרה לשפר ולתחזק אותו. הביקור הראשון, בשנת 1993, היה לצורך התקנת אביזר, הדומה במהותו למשקפיים, בכדי להתגבר על עיוות בתמונות, שהתקבלו מהטלסקופ, עקב ליטוש שגוי של המראה הראשית. באופן כללי, טלסקופ החלל האבל עומד במשימות שנקבעו לו, למרות שחלקן נדחו בשל תקלות טכניות. לעומתו טלסקופ החלל ג'יימס וב, שמבנהו מסובך באופן משמעותי משל טלסקופ החלל האבל, ועלותו הכספית רבה משל האבל, ככול הנראה לא יוכל לקבל ביקורי תיקון במקרה של תקלה, משום שהוא מקיף את כדור הארץ במסלול מרוחק בהרבה משל טלסקופ החלל האבל.

מתוך מדור "הידעת" של פורטל מדעי החלל. אומרים ישנה • שיחה 22:07, 15 ביוני 2024 (IDT)

קטע מצוין אבל נדוש מידי. לא מופיע בשום ידעת? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:00, 15 ביוני 2024 (IDT)

לפי ממצאי, הוא מופיע רק בפורטל מדעי החלל. תודה. אומרים ישנה • שיחה 06:55, 16 ביוני 2024 (IDT)

אוקיי, אין לי בעיה שיופיע פשוט מרגיש ששמעתי את הסיפור כבר עשרות פעמים. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה)

הקוטב הצפוני הוא קוטב דרומי

סרטון שמראה את האינטראקציה בין מחט מצפן למגנט

כוח אלקטרומגנטי מתבטא במשיכה של מטענים חשמליים, חיובי ושלילי, זה לזה, ושל קטבי מגנט, צפוני ודרומי, זה לזה. מחט מצפן היא מגנט לכל דבר. אם תקרב מגנט חזק למצפן, הקוטב הצפוני של המחט ימשך לקוטב דרומי של המצפן (ראו סרטון). השדה המגנטי של כדור הארץ מושך מחטי מצפנים, כמו כל מגנט אחר. "הקוטב הצפוני של כדור הארץ" נקרא בשם זה, כי הקצה של מחט המצפן, המצביע עליו, קרוי "הקוטב הצפוני של המחט". לכן, מבחינה מגנטית, הקוטב המגנטי הצפוני של כדור הארץ, הוא קוטב מגנטי דרומי.

אומרים ישנה • שיחה 16:33, 13 ביוני 2024 (IDT)

נגד. המידע מעניין ברמה בינונית, הפאנץ' הוא סמנטיקה. חמויישֶה • שיחה 13:36, 8 ביולי 2024 (IDT)

ארנולד

שוורצנגר ב-1980

ארנולד שוורצנגר הוא אחד ממפתחי הגוף ומשחקני הקולנוע האמריקאי המצליחים והבולטים בעולם, למרות נתוני פתיחה חלשים מאוד. הוא הצליח בספורט פיתוח הגוף למרות מום מולד בלבו. כששוורצנגר פרסם כי מידי פעם הוא נעזר בסטרואידים לשמירה על מסת שריריו (בתקופה בה זה היה חוקי), קבע רופא כי המום בשילוב הסטרואידים יגרמו למותו של שוורצנגר בגיל צעיר (דבר שלא קרה). בתחילת דרכו כמתחרה בפיתוח הגוף, שוורצנגר היה חייל סדיר בצבא אוסטריה, וערק כדי להגיע לתחרות.

שוורצנגר השתלב בתעשיית הקולנוע בהוליווד בתפקידים ראשיים מיד עם הגירתו לשם. זאת למרות שבתחילת שהייתו שם, הוא בקושי דיבר אנגלית, למרות שהמבטא הזר הכבד שלו התעדן רק כעבור מספר עשורים, ולמרות טענות כי כישרון המשחק שלו ירוד. בסרט הראשון בו שיחק, קולו הוחלף בדיבוב של שחקן אחר.

אומרים ישנה • שיחה 15:40, 1 ביוני 2024 (IDT)

מעניין. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:01, 15 ביוני 2024 (IDT)

מר שושני

מר שושני הוא כינויו של חכם יהודי מסתורי, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-20, שזהותו לא נודעה. בין תלמידיו נמנו רבים מגדולי הפילוסופים, האקדמאים והרבנים במאה ה-20, ובהם עמנואל לוינס, אנדרה נהר, אלי ויזל, יהודא ליאון אשכנזי ("מניטו") ועוד. תלמידיו מתארים אותו כאיש אשכולות, בעל זיכרון פנומנלי וידע עצום, ששלט בעשרות שפות, שלט באופן מדהים בכל התלמוד והקבלה כמו גם בפילוסופיה, במדעים מדויקים ובמדעי הרוח, ועוד. עמנואל לוינס אמר עליו: "איני יודע מה הוא יודע, אך כל מה שאני יודע - הוא יודע". שלום רוזנברג כינה אותו "סוקרטס ללא אפלטון" ואמר עליו: "אם אתה שואל אותי איך היה נראה תנא, איך היה נראה הגאון מווילנה, אז אני יודע - הוא!". שושני נדד בעולם כנווד ערירי: בין השאר חי במגרב, בצרפת ובשווייץ בזמן השואה, בישראל, בארצות הברית ובאורוגוואי, שם נפטר בכ"ו טבת תשכ"ח, 27 בינואר 1968. על מצבתו נכתב: "לידתו וחייו סתומים בחידה".

על פי הערך. קלונימוס • שיחה 08:52, 13 במאי 2024 (IDT)

בדף השיחה נטען שהערך מבלבל בין מר שושני לבין הלל פרלמן (לדוגמה: התמונה היא של הלל פרלמן). אם אנחנו לא טוענים שפרלמן הוא שושני, אנחנו צריכים להפריד בין השניים. כמוכן, התמונה היא בשימוש הוגן לשימוש בערך „מר שושני״ בלבד. Tzafrir • שיחה 13:19, 13 במאי 2024 (IDT)

העובדה, שעל אדם מוכשר אנחנו יודעים מעט מדי, לא כל כך מפתיעה. מה שכן מפתיע, זה שעל אדם עם תפקיד מרכזי בחברה אנו יודעים מעט מאוד. צריך למקד את הקטע בעובדה האחרונה. אומרים ישנה • שיחה 20:30, 13 במאי 2024 (IDT)

אכן, לא שמתי לב שזו תמונה בשימוש הוגן, הורדתי אותה. הדיון בדף השיחה הוא על כך שהערך עובר לתאר את הלל פרלמן, אך מחקתי את השורה כדי לא להיכנס לדיון בנושא. קלונימוס • שיחה 22:05, 13 במאי 2024 (IDT)

אומרים ישנה, לא כל כך הבנתי את הערתך. קלונימוס • שיחה 09:07, 20 ביוני 2024 (IDT)

בקטע כתוב, באופן כללי, שהיה אדם, שכמעט איננו מודעים לקיומו, שהיה גם חכם ומלומד מאוד וגם נשא תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות החברה שלנו. הדגשת עניין התפקיד נראת לי קריטית יותר לאיכות הקטע מאשר הדגשת עניין החוכמה וההשכלה. אני חושב שצריך להדגיש קצת יותר את התפקיד. זה הכול. אומרים ישנה • שיחה 11:51, 22 ביוני 2024 (IDT)

may the schwartz be with you

הסרט שיגעון בחלל (Spaceballs) הוא פרודיה על סרטים שונים, ובעיקר על מלחמת הכוכבים. בין השאר הסרט מציג בצורה מובלטת את מסחור הסרט באמצעות מוצרים נלווים, החל בבובות וכלה בנייר טואלט. אולם בפועל החוזה שחתמו מפיקיו עם מפיקי מלחמת הכוכבים אסר עליהם למכור בובות של הסרט, ולכן המוצרים הנלווים נשארו בסרט בלבד.

לפי הערך באנגלית. נדרשת הוספה לערך בעברית, כמובן. Tzafrir • שיחה 18:07, 16 באפריל 2024 (IDT)

זה נחמד, אבל זה לא מספיק מפתיע, לעדתי, עבור העמוד הראשון של ויקיפדיה. אני מציע לשים את זה מדורי "הידעת" של פורטל "קולנוע" ופורטל "חוק ומשפט". אומרים ישנה • שיחה 18:13, 16 באפריל 2024 (IDT)

אסור לישון ביורק

מגדל קליפורד שבטירת יורק, בו בוצע הטבח ביהודי יורק

הטבח ביהודי יורק היה אירוע של מוות על קידוש השם שהתרחש בשנת ד'תתק"ן (1190) בעיר יורק שבאנגליה, כשהמון צר על חלק מיהודי העיר וכפה עליהם להתנצר או למות. בתגובה, העדיפו היהודים למות על קידוש השם מלהתנצר, ורובם התאבדו או הרגו אלו את אלו, כדי לא ליפול בידי ההמון. מעט היהודים שניסו להימלט, נתפסו ונרצחו. בפוגרום נספתה קהילת היהודים בעיר, ובהם כ-150 יהודים שהתבצרו במצודת קליפורד. בעקבות הטבח, קיבלו על עצמם יהודי אנגליה שלא ללון בעיר יורק, ומנהג זה מופיע גם בספרי השאלות והתשובות בני זמננו.

ניתן לשבץ את קטע "הידעת?" הנ"ל, בתאריך העברי או הלועזי שבו חל הטבח ביהודי יורק, דהיינו, ז' בניסן או 16 במרץ. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • 15:20, 15 באפריל 2024 (IDT)

בעד. מעניין. אני לא בטוח שהביטוי "מוות על קידוש השם" הוא אנציקלופדי. כדאי לנסח אחרת. אפשר גם להתחיל את הקטע במילים "בשנת 1190 צר המון על חלק מיהודי העיר יורק וכפה עליהם..." חמויישֶה • שיחה 11:24, 16 באפריל 2024 (IDT)

האם כיום יש יהודים דתיים שחיים וישנים ביורק? אם אין והסיבה היא הלכתית אני בעד. Matankic • שיחה 22:08, 14 ביולי 2024 (IDT)

צפירות בישראל - ליום הזיכרון

מלבד ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, התרחשו מספר אירועים בישראל שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, שכלל גם השמעת צפירת זיכרון: יום לאחר שנגזר למוות דינם של מארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב חברי קבוצת מבצע חתונה בדצמבר 1970, ביום הלווייתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בדצמבר 1973, לפני טקסי הזיכרון לציון שנה למלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1974, לאחר אסון צור הראשון בנובמבר 1982, וביום הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.

מהערך צפירת זיכרון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:55, 12 באפריל 2024 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 18:56, 12 באפריל 2024 (IDT)

גלגוליה של עז

באיטלקית נקראת עז צעירה Capriolo. על שמה של העז הקופצנית והתזזיתית, נקראו בצרפתית כרכרות דו-גלגליות הרתומות לסוס אחד בשם Cabriolet , כיוון שאופיינו בנסיעה קופצנית ולא נוחה. לכרכרות אלו היה גג נפתח, ולכן הן השאילו את שמן למכוניות בעלות גג נפתח, ותצורת מכוניות אלו נקראה קבריולה.

רבה תודה, אביתר ג' • שיחה • 12:44, 27 במרץ 2024 (IST)

בעד. אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:27, 28 במרץ 2024 (IST)

התמונה קובץ:Cabriolet (PSF).jpg מתאימה יותר לקטע, לדעתי. הערך האנגלי מלמד שזה גם המקור למילה האנגלית „cab״, אבל אני לא מכיר נגזרת של המילה הזו בעברית. הערך שלנו על כרכרה לוקה בחסר. המידע מגיע מהערך קבריולה שם אין לו מקור והוא כולל אף איות שגוי של המילה. Tzafrir ⁃ שיחה 18:48, 1 באפריל 2024 (IDT)

קיבלתי את הערתך. אביתר ג' • שיחה • 11:30, 2 באפריל 2024 (IDT)

צריך להוסיף, שגם מכוניות פאר עם גג נפתח קרויות כיום בכינוי זה. אומרים ישנה • שיחה 12:19, 10 באפריל 2024 (IDT)

לא כל כך הבנתי למה צריך להוסיף את זה, אחרי שנכתב בקטע שתצורת כל המכוניות בעלות הגג הנפתח נקראה קבריולה. האם יש סיבה לחשוב שמכוניות פאר יצאו מן הכלל הזה? אביתר ג' • שיחה • 11:56, 11 באפריל 2024 (IDT)

לא חשוב. ארד מרעיון מכוניות הפאר. סליחה. אומרים ישנה • שיחה 23:50, 15 באפריל 2024 (IDT)

לכסף אין ריח

לטרינה

בתי שימוש אינם המצאה מודרנית, וכבר בעת העתיקה נבנו מתקני שירותים הכוללים מושבים ומערכות ניקוז. בלות'אל שבמערב הודו נמצאו בתי השימוש העתיקים ביותר הידועים לנו, והם מתוארכים לאמצע האלף השלישי לפני הספירה, ושייכים לתרבות עמק האינדוס. באימפריה הרומית נבנו שירותים ציבוריים משותפים, שנקראו לטרינות, ומוקמו בבתי מרחץ ובמרכזי הערים. סווטוניוס מספר כי כשיזם אספסיאנוס לראשונה גבייה של אגרה על השימוש בלטרינות ברחבי האימפריה, גינה אותו בנו טיטוס על כך. אספסיאנוס הגיש אל אפו מטבע מן התשלום הראשון ושאל אותו אם הריח בלתי נעים. "לא", השיבו הבן. "ועדיין, הכסף הזה בא משתן" (Atqui, inquit, e lotio est), ענה אביו. מתשובתו זו של אספסיאנוס נגזר הביטוי "לכסף אין ריח" (Pecunia non olet).

יום נעים וכל טוב, אביתר ג' • שיחה • 13:34, 5 במרץ 2024 (IST)

זה נראה לי מעניין, אבל ארוך מדי. Tzafrir ⁃ שיחה 13:54, 5 במרץ 2024 (IST)

קיצרתי. איך זה עכשיו? אביתר ג' • שיחה • 16:59, 5 במרץ 2024 (IST)

אולי אפשר לציין, אם זה נכון, שהשירותים הראשונים במערב היו כנראה שירותים ציבוריים? אומרים ישנה ⁃ שיחה 16:36, 9 במרץ 2024 (IST)

לא בטוח שזה נכון. מלכים ואולי גם אנשים אחרים היו עושים את צרכיהם בעליית הגג. עבדיו של עגלון מלך מואב היו משוכנעים שעליית הגג נעולה כי עגלון עושה שם את צרכיו, ולא הבינו שאהוד בן גרא הרג אותו עד שהיה מאוחר מדי. בת שבע התרחצה בעליית הגג. מניח שגם במקומות אחרים הנכבדים לא הלכו לחפור בורות ולעשות את צרכיהם "בחיק הטבע", ושהיה להם חדר שהיה מיועד לכך. אביתר ג' • שיחה • 09:29, 11 במרץ 2024 (IST)

אני לא אוהב את הקטע. עיקרו הוא סיפור שמישהו סיפר, שאולי קרה ואולי לא, והוא ממילא מעניין במידה בינונית ולא יותר. חמויישֶה ⁃ שיחה 12:01, 21 במרץ 2024 (IST)

אני חולק עליך. עיקרו של הקטע (שמופיע כבר בתחילתו) הוא ההתוודעות לכך שבתי שימוש, ואפילו בתי שימוש בטכנולוגיה יחסית מתקדמת של ניקוז ושטיפה, אינם משהו מודרני, אלא משהו שקיים כבר מן העת העתיקה. גם בתי שימוש ציבוריים אינם המצאה של העת החדשה. הסיפור בסופו של הקטע הוא רק אנקדוטה בלתי מזיקה, וודאי שלא עיקרו של הקטע, ואפילו הוא מלמד אותנו, שמשהו שהיה נראה כקונספט מודרני – גביית אגרה על שימוש בבתי שימוש – היה קיים כבר מאות שנים. אביתר ג' • שיחה • 18:08, 26 במרץ 2024 (IST)

אגוזי, זה לא רק בשק"ם

עיטור המופת

קצין שייטת 13, אילן אגוזי, פדוי שבי ממלחמת ששת הימים, עוטר בעיטור העוז במלחמת ההתשה ובעיטור המופת (בתמונה) במבצע ברדס 54–55. בשני המקרים הוא עוטר כי המשיך להילחם, והמשיך לפקד על כוח לוחם, לאחר שנפצע מרימון יד. במלחמת ההתשה, הרימון התפוצץ על ידו, ובמבצע ברדס, הרימון התפוצץ בתוך ידו, והפך אותו לפצוע קשה, גידם וחצי עיוור. אגוזי המשיך לשרת בצה"ל, ונלחם במלחמת יום הכיפורים ובמבצעים חשאיים.

אומרים ישנה ⁃ שיחה 21:55, 29 בפברואר 2024 (IST)

האיחוד האירופאי?

ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, 1975

מאז שנת 1987 נמצאת טורקיה במגעים עם האיחוד האירופאי, לשם הצטרפות אליו. אך בריאיון עיתונאי בשנת 2002, העריך נשיא ארגון הרשויות המקומיות של האיחוד (ונשיא צרפת לשעבר), ז'יסקר ד'אסטן, שטורקיה לא תצורף אליו, לעולם. לצד הטיעונים המעמיקים נגד הצירוף, ז'יסקר ד'אסטן טבע את סיסמה הקליטה: "בירתה (אנקרה) מחוץ לאירופה, 95 אחוז מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה, זו לא מדינה אירופאית". הבעיה בסיסמה זו היא, שבאיחוד חברה מדינה אחרת, ש-100% מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה; מדינה, שטורקיה חוצצת בינה לבין אירופה; מדינה, שקרובה יותר לסוריה וללבנון מאשר לאירופה. זוהי קפריסין.

אומרים ישנה - שיחה 12:43, 14 בפברואר 2024 (IST)

בירתה לא מחוץ לאירופה אלא על גבול אירופה: ודווקא העיר העתיקה של איסטנבול היא בחלק האירופי. והאם קפריסין היא חלק מאירופה? מתוך פתיח הערך קפריסין: „היא ממוקמת על אי באותו שם. למרות שמבחינה גאוגרפית האי הוא חלק מאסיה, נחשבת קפריסין לחלק מאירופה מבחינות היסטוריות ותרבותיות. קפריסין היא אף חברה באיחוד האירופי מאז 2004, אולם צפון קפריסין הטורקית אינה חלק מהאיחוד. כמו כן, ישנם דוחות רשמיים בהם היא נחשבת כחלק מהמזרח התיכון.״ Tzafrir - שיחה 14:27, 14 בפברואר 2024 (IST)

בירת טורקיה היא אנקרה. לא איסטמבול. אנקרה כן באסיה. כמו קפריסין כולה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 14 בפברואר 2024 (IST)

אני חושב שמדובר באנקדוטה משעשעת ומעניינת, אבל אני לא בטוח שיש מקום לבסס קטע על אמירתו (הלא מאד מוכרת) של אדם כלשהו. אפשר לכתוב אותו קטע, עם אותו מידע בערך, כך שמרכז הקטע הוא לא אמירתו של ד'אסטן. חמויישֶה - שיחה 10:41, 15 בפברואר 2024 (IST)

ואלרי זיסקאר ד'סטאן אינו סתם מישהו. לפני שהוא היה פונקציונר חשוב בפקידות האיחוד האירופי, הוא היה נשיא צרפת. ואני לא רואה איך אפשר לבסס את הקטע הזה על ידע כללי ולא על האימרה המפורסמת שלו. הרי טורקיה, בפועל, נדחית מהאיחוד בגלל שהיא פחות מדי דמוקרטית (האופוזיציה בכלא), בגלל שיש בה עונש מוות, בגלל שהיחס שלה לזכויות מיעוטים מהמם (איסור דיבור בשפה הכורדית למשל), ובסב טאקסט, בגלל שהיא גם דתית וגם מוסלמית, בזמן שאר האיחוד נוצרי ונוטה לחילונות. היא לא ממש נדחית בגלל שהיא פחות מדי ביבשת אירופה. איזכור גבולות היבשת הוא רק תירוץ וגם הוא לא תירוץ רשמי. אומרים ישנה - שיחה 17:41, 15 בפברואר 2024 (IST)

אגב, קסטלוריזו נמצא באירופה, בעוד גקצ'אדה נמצא באסיה. Tzafrir ⁃ שיחה 20:32, 12 במרץ 2024 (IST)

בעייתי מאוד בעיני שאנחנו נקבע בקטע הידעת שקפריסין איננה חלק מאירופה, אם האיחוד האירופי סובר שכן. קפריסין היא גם לא חלק מובהק מאסיה, ומוצא אוכלוסייתה הקדום (בניגוד לאוכלוסיה הטורקית שהגיעה ממרכז אסיה) הוא מיוון שנמצאת ביבשת אירופה ומהווה ערש התרבות האירופית. פעמי-עליון • שיחה 22:42, 9 באפריל 2024 (IDT)

תראה, מבחינה גיאוגרפית קפריסין נחשבת חלק מאסיה. העניין הוא שהגבול בין אסיה לאירופה הוא תרבותי הרבה יותר משהוא גיאוגרפי, ולכן תמיד יהיה מעורפל במידה כלשהי. קפריסין וטורקיה הן לא הדוגמאות היחידות לעובדה הזאת: רוסיה נמצאת ברובה באסיה, מדינות הקווקז טכנית לא באירופה אבל לקרוא לגיאורגיה מדינה אסייתית מרגיש מוזר, ואפילו קזחסטן משתתפת בתחרויות אירופאיות מדי פעם כי הגבול בין היבשות עובר דרכה. חוץ מזה, בנוסף לשבע המדינות האירופאיות/אסייתיות, יש חברה נוספת באיחוד האירופי, מלטה, שטכנית נמצאת על הלוח האפריקאי מבחינה גיאולוגית, ויש מדינה אירופאית נוספת, איסלנד, שנמצאת על שני לוחות טקטוניים: זה של אירואסיה וזה של צפון אמריקה... יש כל כך הרבה מקרי קצה.

נ.ב. טכנית רוב השטח של דנמרק נמצא בצפון אמריקה בגלל גרינלנד. זה גם דבר שכדאי לדבר עליו נראה לי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 13:35, 10 באפריל 2024 (IDT)

קראתי איפשהו, ואולי זה גם נכון, שבמקור רוסיה נכללה באסיה (לפי ההגדרה שמה שממזרח לבוספורוס הוא אסיה) אבל בסביבות ימי פטר הגדול טרחו והצליחו לשנות את ההגדרה המקובלת של הגבול בין אירופה לאסיה. אם זה באמת נכון, זה יכול להיות גם קטע הידעת. Tzafrir • שיחה 15:44, 10 באפריל 2024 (IDT)

הגלידה הדנית שלא באה מדנמרק

האגן דאז הוא מותג גלידה המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs, וגם לא הצירוף aa (אף ש-a בודדת עם אומלאוט קיימת בשוודית ובפינית, והצירוף aa, ללא אומלאוט, מקובל בפינית). לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה, אם כי המילה הראשונה קרובה לשם Hagen, שהוא שם משפחה מוכר בדנמרק, בנורווגיה ובגרמניה, וכן שם פרטי גרמני ושם עיירה בגרמניה. הצירוף zs במילה השנייה מקובל אך ורק בשפה ההונגרית אך אין בשפה זו כל משמעות למילה Dazs. בנוסף, אף על פי שלהאגן דאז סניפים במדינות רבות, אין לה אף סניף בסקנדינביה.

מקור: הערכים האגן דאז ומיתוג זר. קלונימוס - שיחה 12:42, 13 בפברואר 2024 (IST)

1. נושא הקטע ורוב הצגתו, מצויינים.
2. אבל מאמצע הקטע אתה נכנס לפירוט יתר טפל, שמטשטש את הפואנטה. קטע "הידעת", כמו בדיחה, צריך לדעת לספר.
3. קבל גרסה בלי כניסה לטפל:

"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה.

אומרים ישנה - שיחה 19:18, 13 בפברואר 2024 (IST)

ואפרופו מיתוג זר, בארץ נמכרה בעבר סדרת ספרי בלשים, שהוצגה כאילו היא מתורגמת באנגלית, וכאילו היא נכתבה בארצות הברית, אבל הכותבים ישבו בארץ וכתבו אותה בעברית. תכננתי כבר לפני כמה שנים לכתוב על זה קטע, אבל שכחתי את שם הסדרה, ואני לא מצליח למצוא יותר את המידע על אודותה. אומרים ישנה - שיחה 19:23, 13 בפברואר 2024 (IST)

אחלה קיצור. אני איתך. קלונימוס - שיחה 22:53, 13 בפברואר 2024 (IST)

פטריק קים? (וכן, הקטע החדש נראה לי טוב) Tzafrir - שיחה 23:08, 13 בפברואר 2024 (IST)

בעד. קטע מצוין. בניסוח החדש הושמט המידע על כך שאין להאגן דאז אין אף סניף בסקנדינביה. זה אחלה פאנץ'. 10:48, 15 בפברואר 2024 (IST)חמויישֶה - שיחה

הצעתי:

"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה. להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה.

חמויישֶה - שיחה 12:26, 19 בפברואר 2024 (IST)

אם כבר מוסיפים את המשפט "להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה," עדיף להוסיף לו עוד כמה מילים. הנה כך:

להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה. אולי זה משום, שהמיתוג הזה אכן קריטי למכירת הגלידה הזו. אומרים ישנה - שיחה 22:26, 19 בפברואר 2024 (IST)

אני לא חושב שכדאי להוסיף השערה לקטע הידעת. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:03, 7 במרץ 2024 (IST)

אני בעד הקטע אבל אני נגד המשפט על סקנדינביה - לדעתי הוא משפט סיום לא כזה טוב שמטשטש את הפאנצ' של הקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 14:01, 24 במרץ 2024 (IST)

דווקא אני חושב שהוא פאנץ' בפני עצמו, שמתעלה על הפאנץ' של שאר הקטע: לגליה הלכאורה סקנדינבית, אין סניפים בסקנדינביה. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:46, 25 במרץ 2024 (IST)

הבריחות מאלקטרז

תמונה של האי מהאוויר. ניתן לראות את מבנה הכלא, את ביתני השמירה ואת מגורי העובדים ובני משפחותיהם.

בכל 29 שנות פעילות אלקטרז ככלא פדרלי שמור, ספק אם הייתה ולו בריחה מוצלחת אחת ממנו. המרחק בין האי אלקטרז לחוף סאן פרנסיסקו הוא כשני קילומטר, ובתנאים מיטביים של מזג אוויר, שפל וזרמי-ים, גם ילדים צלחו מסלול זה. אלא שקשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים. 36 אסירים השתתפו ב-14 נסיונות מילוט מכלא פדרלי זה. רק אחד הבורחים הצליח בוודאות להגיע חי, בשחייה, לחוף סאן פרנסיסקו. אך הוא לא הצליח להתקדם מעבר לחוף זה בשל תשישות ומכת קור, ונתפס. עוד חמישה, שאלתרו כלי שייט, ככל הנראה טבעו. אולם לא כל השאר נהרגו או נתפסו במהלך ניסיון הבריחה. היו גם כאלו, שנואשו במהלכו, כמו אלן ווסט, שלא הצליח להצטרף לנסיון הבריחה המתואר בספר "הבריחה מאלקטרז", וחזר לישון בתאו.

אומרים ישנה - שיחה 22:31, 10 בפברואר 2024 (IST)

מקורות המידע הם הערכים העבריים והאנגליים העוסקים בכלא זה, למשל הערך האנגלי עם רשימת ניסיונות הבריחה משם. אומרים ישנה - שיחה 22:36, 10 בפברואר 2024 (IST)

הניסוח, בעיקר של החצי הראשון, לא ברור ("קשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים"? כלומר כשקל לשחות השומרים מבחינים וכשהשומרים לא מבחינים קשה לשחות? ולא ברור הקשר בין המשפט הראשון על כמה שהכלא שמור למשפט השני על כמה קל לצלוח את הים המפריד בינו לבין היבשת). פעמי-עליון • שיחה 22:46, 9 באפריל 2024 (IDT)

הבנת מצויין. בים שקט, ביום בהיר, גם ילד יכול לשחות את המרחק הזה. אלא שאסיר שישחה אותו בתנאים האלו יקבל כדור בראש. בים סוער ובלילה, קשה להבחין באסירים הבורחים. אומרים ישנה • שיחה 12:21, 10 באפריל 2024 (IDT)

כל המציל נפש אחת

באי היווני זקינתוס, הנמצא ממערב לחצי האי הפלופונסי, שכנה קהילה יהודית החל מהמאה ה-12. לאחר כיבוש יוון על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נותר האי בשליטת איטליה, ויהודי האי ניצלו בשלב זה מהגורל המר שפקד את יהודי יוון. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-275 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך זאת דרש ליט מראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר, את רשימת היהודים באי. ראש העיר התייעץ במיטרופוליט של האי כריסוסטומוס דימיטריו ויחד החליטו למסור למפקד האי דף שהיו רשומים בו שני שמות: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם".
בהנחיית הארכיבישוף עזבו היהודים את בתיהם וברחו לכפרים. תושבי הכפרים נתנו להם מחסה, ולמרות הרעב ששרר באי, הם סייעו ליהודים במאבק ההישרדות. מפקד האי השהה את גירוש היהודים, אבל לאחר שקהילת יהודי קורפו נשלחה להשמדה באושוויץ, ננקטו צעדים מחודשים לשילוח קהילת יהודי זקינתוס למחנות המוות. שלוש ספינות הגיעו לשם כך לזקינתוס, אולם מפקד הפרטיזנים באי, דימיטרי קטבאטיס, איים לפגוע בחיילים הגרמנים אם יגורשו היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי ב-12 בספטמבר 1944. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה.
לאחר המלחמה עלו רוב אנשי הקהילה לישראל. כהוקרה לתושבי האי שסייעו בהצלת היהודים, התקינו היהודים שנותרו באי את הוויטראז'ים בכנסיית סינט ד'יואניסיאוס. באוגוסט 1953 נהרס הרובע היהודי של האי בעקבות רעידת אדמה קשה שהחריבה את העיר זקינתוס. חיל הים הישראלי ששייט באזור נחלץ במהירות לסייע לתושבי האיים זקינתוס וקפלוניה שנפגעו מרעידת האדמה.
ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

על פי הערך קהילת יהודי זקינתוס. קלונימוס - שיחה 14:22, 24 בינואר 2024 (IST)

עוד לפני שהתחלתי לקרוא, אני חייב לידע אותך, שקטע בכזה אורך לא נכנס לרובריקה של "הידעת" בדף הראשי. תמצת ונמשיך משם. בהצלחה! אומרים ישנה - שיחה 14:53, 24 בינואר 2024 (IST)

מנסה לקצר:

קהילת יהודי האי זקינתוס ניצלה משואת יהודי יוון. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-275 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך זאת דרש ליט מראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר, את רשימת היהודים. ראש העיר והמיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו למפקד האי דף שהיו רשומים בו שני שמות בלבד: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם".
בהנחיית הארכיבישוף עזבו היהודים את בתיהם וברחו לכפרים. תושבי הכפרים נתנו להם מחסה, ולמרות הרעב ששרר באי, הם סייעו ליהודים במאבק ההישרדות. מפקד האי השהה את גירוש היהודים, אך ביוני 1944 ננקטו צעדים מחודשים לשילוח היהודים למחנות המוות. שלוש ספינות הגיעו לשם כך לזקינתוס, אולם מפקד הפרטיזנים באי, דימיטרי קטבאטיס, איים לפגוע בחיילים הגרמנים אם יגורשו היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי ב-12 בספטמבר 1944. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה.
ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

תמצתתי עבורך

כך יהודי האי זקינתוס ניצלו משואת יהודי יוון: לאיטלקים, ששלטו באי עד 1943, לא הייתה מוטיבציה להתעסק עם היהודים. עם פרישת איטליה מהמלחמה, המפקד הגרמני, הקולונל ליט, דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי מהעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר והארכיבישוף המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו לו דף, עם שני שמות בלבד – השמות של עצמם. השניים טענו: "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". בינתיים, תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי, וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. רק בספטמבר 1944 הגיעו לאי שלוש ספינות עם כוח צבאי מספיק כדי לחפש את היהודים. אך בשל סיום המלחמה, כוח זה סייע בפינוי הגרמנים.

אומרים ישנה - שיחה 17:44, 24 בינואר 2024 (IST) בעד הנוסח המתומצת, שהצעתי לקטע. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 24 בינואר 2024 (IST)

לדעתי התמצות שלך קצת לא מדויק, מנסה שוב:

יהודי האי זקינתוס ניצלו משואת יהודי יוון, בניגוד לקהילות הגדולות במדינה. ב1943, עם פרישת איטליה מהמלחמה, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר והארכיבישוף המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו לו דף, עם שני שמות בלבד – השמות של עצמם. השניים טענו: "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". בינתיים, תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי, וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 הגיעו לאי שלוש אוניות שנועדו להעביר את היהודים למחנות, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

שוב שכחת לחתום. בכל מקרה, הגרסה האחרונה שלך די בסדר, טיפה מתעכבת על עניינים מובנים מאליהם, אבל די בסדר. רק חבל שהיא לא מסבירה למה האיטלקים לא שלחו כל כך הרבה זמן את היהודים לאושוויץ. אומרים ישנה - שיחה 17:32, 25 בינואר 2024 (IST)

לגבי החתימה, צודק. לגבי האיטלקים אפשר להוסיף, אבל זה רק יאריך ולא קשור לעצם העניין. קלונימוס - שיחה 20:47, 27 בינואר 2024 (IST)

הרעיון שלך מצוין. אבל צריך עדיין לקצר. בדוק מה כתבת פעמיים, למשל את העובדה, שהקהילה ניצלה. ובדוק מה לא הכרחי לקטע, כמו קבלת אותות חסידי אומות העולם. אומרים ישנה - שיחה 22:14, 27 בינואר 2024 (IST)

אוקיי, מנסה שוב...

ב-1943, עם פרישת איטליה מהמלחמה, השתלטו הגרמנים על האי היווני זקינתוס. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס והארכיבישוף המיטרופוליט של האי מסרו לו דף ובו שני שמות בלבד – שמותיהם שלהם, באמרם: "אנו היהודים הראשונים באי. אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 נעשה ניסיון נוסף לאתר את היהודים כדי להעביר אותם להשמדה, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שהושמדו בשואה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטריו ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

קצת קצר יותר. קלונימוס - שיחה 21:49, 30 בינואר 2024 (IST)

בעד, למרות שאפשר לקצר עוד. הגרסה הנוכחית כבר טובה. רק מחק בבקשה בקו אמצעי את כל הגרסאות שכבר לא רלוונטיות. חבל שהן יקראו סתם. אומרים ישנה - שיחה 11:34, 31 בינואר 2024 (IST)

כל אחד הוא אור קטן, וכולנו מאיר לנסקי

מאיר לנסקי בשנת 1958

אחד היהודים היחידים, שנדחתה בקשתם לאזרחות ישראלית, הוא המפיונר האמריקני, מאיר לנסקי. זאת למרות, שעם הכרזת העצמאות, לנסקי ואנשיו העבירו לידי גולדה מאיר תרומה של מיליון דולר (סכום שווה ערך ל-12.7 מיליון דולר של שנת 2023), עבור המדינה הענייה והשברירית, ששיוועה לכל פרוטה. גם למרות שלנסקי וארגונו סייעו לארגון ההגנה לרכוש ולהבריח נשק ליישוב העברי בארץ ישראל, תוך סיכון עצמי, בשל האמברגו, שהטילה ארצות הברית, רק על צד אחד בסכסוך. בנוסף הפעיל לנסקי את קשריו במאפיה הסיציליאנית, ששלטה באיגוד עובדי הנמל. לכן משלוחי נשק, שרכשו מדינות ערב, נפלו ואבדו במים "בטעות", או שהפליגו "בטעות" ליעדים מרוחקים מאוד מהמזרח התיכון.

אומרים ישנה - שיחה 19:06, 22 בינואר 2024 (IST)

אני בעד. אפשר גם להשתמש בעוד מידע על "הרכש", שמופיע בין היתר בערך על סבא שלי דוד רפאל בנעט. ‏עמיחי • שיחה 00:27, 25 בינואר 2024 (IST)

הוא באמת אחד היהודים היחידים שבקשתם לאזרחות נדחתה? כמוכן: האמברגו לא היה טכנית רק על צד אחד בסכסוך אלא על כל אנשי הארץ, יהודים וערבים כאחד (גם הערבים שהתחמשו נאלצו להבריח לארץ נשק). אבל לצידם של הערבים פעלו גם צבאות שיכלו לקנות נשק בחו״ל (בתחילה צבא ההצלה ובהמשך צבאות ערב השונים). אני מציע להשמיט את „רק על צד אחד בסכסוך״. Tzafrir - שיחה 10:35, 25 בינואר 2024 (IST)

1. כן, הוא בהחלט אחד היהודים הבודדים שבקשת האזחרות שלהם נדחתה. באופן כללי ישראל נותנת אזרחות לכל יהודי שמבקש. כולל עבריינים. כולל נרקומנים. כולל פעילים אוטואנטישמים (אלו שלדעת כולם הם כאלו. לא רק אלו, שלדעת חצי עם הם כאלו).

2. לפי מה שאתה מתאר, דווקא כן היה אמברגו נשק רק על צד אחד בסכסוך.

תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:37, 25 בינואר 2024 (IST)

נו? ולמה הוא נדחה? צריך לדעתי לענות על כך במפורש, לא רק ברמז. פעמי-עליון • שיחה 22:49, 9 באפריל 2024 (IDT)

השאלה אם נתנו על הסיבה הכרזה רשמית. אומרים ישנה • שיחה 12:23, 10 באפריל 2024 (IDT)

הסיבה שבקשתו נדחתה היא החשש להיותו "מסכן את שלום הציבור". אפשר להבין את זה מהתאור שלו בקטע "המאפיונר מאיר לנסקי". למרות שלמדתי על זה בשיעור אזרחות בכיתה ח', כנראה שלא כולם מכירים. אני בעד. חמויישֶה • שיחה 12:12, 21 ביולי 2024 (IDT)

אחד העם והשבת

אברהם ושרה

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם (בתמונה), הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה. למרות שמחבר הביטוי הוא חילוני והוא מדבר על שמירת שבת במובן סוציולוגי-היסטורי של גיבוש החברה ושימור הלאומיות, רבים שומרי תורה ומצוות ציטטו את המשפט כהמלצה לשמירת שבת כערך הלכתי-תאולוגי, ביניהם הרב משה פיינשטיין ח"כ שלמה לורינץ ורבים אחרים, יתירה מכך היו שהגדילו וייחסו את הביטוי להוגים יהודים בולטים דוגמת רס"ג, ריה"ל ואפילו חז"ל...

אייל • שיחה 02:27, 21 בינואר 2024 (IST)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 09:40, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד. ואהייה עוד יותר בעד אם הקטע יסתיים בנקודה אחת, ולא בשלוש. אומרים ישנה - שיחה 12:16, 21 בינואר 2024 (IST)

עוד מישהו תומך? קשה לי לקבל עם שני תומכים בלבד, וזה נראה לי אחלה קטע. חמויישֶה • שיחה 17:57, 30 ביולי 2024 (IDT)

סונאטת סלסולי השטן

ג'וזפה טרטיני

יצירתו הידועה ביותר של המלחין והכנר האיטלקי ג'וזפה טרטיני היא סונאטת סלסולי השטן בסול מינור. הרקע לכתיבת היצירה לדברי המלחין, היא חלום בו חלם כי הוא פוגש את השטן שכורת אתו ברית בתמורה לנשמתו. בחלום השטן מילא את חלקו בהסכם וביצע כל משאלה של המלחין. משהגיש טרטיני את כינורו לשטן, ניגן השטן סונאטה נפלאה. טרטיני מספר שכשהתעורר חטף את כינורו וניסה לשחזר את המנגינה שניגן השטן בחלום, וכך נכתבה סונאטת סלסולי השטן. עם זאת לדעתו של טרטיני מה שכתב היה כה נחות ביחס למנגינה ששמע בחלום, כך שלו היה מסוגל למנוע מעצמו את העונג שבמוזיקה היה מנתץ את כינורו ונוטש את המוזיקה לעד.

בברכה, ‏ישרון • שיחה 19:58, 20 בינואר 2024 (IST)

לא הבנתי מה מפתיע פה. אומרים ישנה - שיחה 21:43, 20 בינואר 2024 (IST)

זה חביב ומעניין לא יודע עד כמה מפתיע. אייל • שיחה 21:58, 20 בינואר 2024 (IST)

הרבה רעיונות טובים בהרבה תחומים, השגו בהשראת חלומות, או שנטען שהושגו כך. אומרים ישנה - שיחה 12:21, 21 בינואר 2024 (IST)

לדעתי מה שלא שגרתי כאן זה התוכן של החלום המדובר. ‏ישרון • שיחה 16:05, 21 בינואר 2024 (IST)

זה מרתק ובהחלט לא שגרתי. סיפור רקע כזה ליצירה מאותה תקופה הוא יוצא דופן. בעד פעמי-עליון • שיחה 22:52, 9 באפריל 2024 (IDT)

סרט גרוזיני

הפסלון הניתן לזוכי פרס אופיר.

בגיל 52, שיחקה לילי קוסאשווילי בפעם היחידה בחייה בסרט קולנוע, וזכתה על כך בפרס אופיר. ברחבי העולם, סרט זה, "חתונה מאוחרת", היה להיט בקופות, בפסטיבלים, וגם בביקורת האמנות. קוסאשווילי, טבחית במקצועה, לוהקה בידי בנה, במאי הסרט, דובר קוסאשווילי, בטיעון, "... לא הצלחתי ללהק שחקנית... לתפקיד הזה. הדמות... ממילא מבוססת עליה, והייתי צריך מישהי שתדבר גרוזינית".

סיום אפשרי ראשון:

והוסיף, "אמרתי לה: או שאת באה או שאין לי סרט".

סיום אפשרי שני:

זאת למרות, שבסרטו הקודם של דובר קוסאשווילי, רבקה מיכאלי דיברה גרוזינית.

אומרים ישנה - שיחה 16:36, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד, סיום ראשון עדיף. אייל • שיחה 21:54, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד מסכים שהסיום הראשון עדיף. אולי כדאי להרחיב קצת על דמותה של קוסאשווילי בסרט. ארז האורז • שיחה 22:22, 20 בינואר 2024 (IST)

מרוקו והמוסד

סמליל הסוכנות

בין ישראל למרוקו מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים רק בעקבות הסכם ישראל–מרוקו, משנת 2020. אולם סוכנות ביון החוץ של מרוקו ("המינהל הכללי למחקר ותיעוד"), שהוקמה הרבה קודם לכן, הוקמה בסיוע המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל. איש המוסד אהרון שרף ייסד וניהל ב-1970 את הקורס הראשון להכשרת עובדי הסוכנות, שהייתה אז בתכנון. היחסים החשאיים בין בכירי קהילת המודיעין הישראלית ומקביליהם במרוקו החלו עוד ב-1963, ומעורבות המוסד בפרשת בן ברכה ב-1965 גרמה לסערה פוליטית בישראל.

מקור: ארל'ה שרף, גלויות מהמוסד, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2022 (עמ' 73 - 78). רדיומן - שיחה 17:59, 7 בינואר 2024 (IST)

אם הדברים נככונים, אני בעד הקטע. אבל בשביל זה יש להוסיף את המידע, קודם כול, לערכים הרלוונטיים. בהמשך צריך לראות איך המידע הזה מתיישב עם מידע מנומק אחר באותם ערכים. רק אחרי שזה יקרה, יהיה אפשרי להשתמש בקטע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:07, 7 בינואר 2024 (IST)

הדברים מפורסמים, ולא נראה לי מפתיע לעמוד הראשי. אפשר במדורי הידעת בפורטלים. איש עיטי - הבה נשיחה 22:25, 20 בינואר 2024 (IST)

הילד שניצל מטבח

מרדכי מקלף

במאורעות תרפ"ט התנפלו תושבי קאלוניה הערבים על בית משפחת מקלף היהודיה, ביישוב מוצא, ורצחו את ההורים, חלק מהילדים והאורחים. מרדכי מקלף בן התשע ניצל מהטֶבח, כי קפץ עם אחותו מהקומה השנייה, בעת שאחיו נלחם בפורעים. לאחר שהתייתם, מקלף גדל אצל קרובי משפחה, וסיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים, תוך כדי פעילות בארגון ההגנה. כעבור שנת לימודים בטכניון, תוך פעילות בפלוגות של וינגייט, פרצה מלחמת העולם השנייה. הוא התגייס לצבא הבריטי, ועבר בו קורס קצינים. מכאן המשיך מקלף לשורה ארוכה של תפקידים ביטחוניים מסוכנים ומסובכים, שביצע בהצלחה רבה, עד שבשנת 1953 שוחרר מתפקיד הרמטכ"ל השלישי של צה"ל. כרמטכ"ל הורה מקלף לרב-סרן אריאל שרון להקים יחידת הקומנדו 101, כדי שזו תפגע בבסיסי הפידאיון, ותמגר את תופעת טבח אזרחי ישראל. בכך מקלף סגר מעגל.

אומרים ישנה - שיחה 23:07, 31 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה לא הבנתי מה מפתיע פה במיוחד, וגם לא הבנתי כיצד מקלף "סגר מעגל" עם הקמת יחידה 101. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:47, 1 בינואר 2024 (IST)

האמת, די התלבטתי לגבי מידת ההפתעה בקטע הזה. שקלתי אם לשלוח אותו רק לפורטל צה"ל ולפורטל אישים, או אם להציג אותו גם פה. בסוף קיוויתי, שלכם תהייה דעה יותר חיובית משלי על מידת ההפתעה שבקטע.

איפה שהוא זה כן מפתיע, שאדם, שבגיל תשע משפחתו נרצחה לנגד עיניו, מצליח לא רק להשתקם, אלא גם לתרום לחברה כל כך הרבה. וטיפול בטרור נראה לי גם סגירת מעגל עבור מי שכל כך סבל מטרור בעצמו.... אומרים ישנה - שיחה 11:19, 1 בינואר 2024 (IST)

@אומרים ישנה לדעתי זה אכן יותר מתאים לפורטל צה"ל ונראה לי שאפילו אוסיף זאת לפורטל הנ"ל. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:24, 1 בינואר 2024 (IST)

היו עוד כמה מפקדים מאותו דור שהושפעו בצורה דומה: ישראל טל חווה את הטבח בצפת. יוחאי בן נון היה בירושלים בשכונת בית הכרם. רחבעם זאבי נהג לספר סיפור על ילדותו בימי המאורעות, אבל הוא לא נכח בהם ממש. שלושתם אמנם לא רבי אלופים, אבל מהמפורסמים שבאלופים. Tzafrir - שיחה 21:29, 7 בינואר 2024 (IST)

אפשר להוסיף זאת לקטע. אומרים ישנה - שיחה 11:34, 8 בינואר 2024 (IST)

טוב. הקטע הזה לא יגיע לדף הראשי. אפשר לארכב. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 2A00:A041:E07F:CDB4:C90A:71F6:CBA4:8CA8‏ 15:37, 19 בינואר 2024 (IST)

חיל ורעדה

ארמון הקיץ של הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, ביריחו, אחרי רעידת האדמה של 1927.

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. תנועת הלוחות זה כלפי זה צוברת אט-אט אנרגיה אלסטית, עד לרגע בו היא מומרת בפתאומיות לאנרגיה אקוסטית, בצורת גלים סייסמיים. גלים אלו מרעידים את הקרקע, ועשויים אף להרוס מבנים עליה (בתמונה) או לקרוע אותה. גם בירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 29 בדצמבר 2023 (IST)

הצעת קיצור

איור גבולות הלוחות הטקטוניים העיקריים

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. גם בירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

2A00:A041:E07F:CDB4:2072:E7BF:FDCF:CC8A‏ 11:38, 30 בדצמבר 2023 (IST)

הוואי על סרט נע

מפת איי הוואי

האי הגדול באיי הוואי נוצר מחמישה הרי הגעש. שלושה מתוכם, הנמצאים בקצה הצפון-מערבי של האי, כבר כבויים. שאר איי הוואי מסודרים כשורה די ישרה של איים הולכים וקטנים, מצפון-מערב לאי זה (ראו במפה). הם נוצרו מהרי געש, שכבר כבו, והם קטנים עם הזמן בשל כרסום מי האוקינוס. למעשה, שורת הרי הגעש הכבויים, ההולכים וקטנים, ממשיכה באותו כיוון גם מתחת לפני המים. היא ממשיכה בניגוד לכיוון התנועה של הלוח הטקטוני, שעליו מצוי הארכיפלג (הלוח הפסיפי). הרי הגעש, שיצרו את הארכיפלג, נוצרו מנקודה חמה אחת, שהיא מעין "ארובה געשית", שמנקבת את הלוח הטקטוני בפליטת לבה, בעת נדידתו.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 27 בדצמבר 2023 (IST)

בערך האנגלי w:Hawaii hotspot יש כמה תמונות שממחישות אולי טוב יותר את הנדידה. כל מדובר על יותר מהאיים שהם חלק ממדינת הוואי (וקשה להגיע אליהם מהערך הנוכחי על הוואי). Tzafrir - שיחה 14:07, 27 בדצמבר 2023 (IST)

עד כמה ששמתי לב, שם זה מעמיק יותר ממה שאפשר לפרט פה. 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A2‏ 18:00, 27 בדצמבר 2023 (IST)

השלכת הרימון בכנסת

בית פרומין, בו הושלך הרימון.

ב-29 באוקטובר 1957, בעת דיון במליאת הכנסת בבית פרומין, השליך צעיר בשם משה דואק רימון יד לתוך אולם המליאה. כתוצאה מפיצוץ הרימון נפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושלושה משרי ממשלתו (משה כרמל, גולדה מאיר ומשה שפירא). עוד לפני האירוע היו כמה התקפות על אולם המליאה: בספטמבר 1949 חדר עולה חדש מאיראן למליאת הכנסת בבניין קולנוע קסם וניסה לפתוח באש, אך נעצר והתגלה כמעורער בנפשו. שנתיים אחר כך, בשנת 1951, ניסתה מחתרת דתית קיצונית בשם "ברית הקנאים" לפגוע בכנסת כמחאה על גיוס נשים לצה"ל. אך אירוע השלכת הרימון בכנסת היה הגורם להקמת משמר הכנסת. דואק נידון ל-15 שנות מאסר, ולאחר שחרורו הקים את מפלגת תרשיש, שהתמודדה בבחירות לכנסת השתים עשרה אך לא עברה את אחוז החסימה.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:01, 15 בדצמבר 2023 (IST)

לא הבנתי מה מפתיע פה. אם מפתיע, שדואק ניסה להתמודד לכנסת, אחרי שתקף אותה ברימון, למה מופיעה הסקירה על אלימות בכנסת. לעומת זאת, אם הסקירה היא החשובה, למה דואק חוזר בסוף הקטע. אם הסקירה חשובה, צריך לסיים אותה בזה, שאחרי הקמת משמר הכנסת ההתקפות האלימות שכן הצליחו להתחולל בה, היו מתונות בהרבה, כמו המקרה בו מבקרת בכנסת תקעה לשר התקשורת דאז, רובי ריבלין, עוגה בפרצוף.

סקירה כזו, כשלעצמה, לא תפתיע מספיק, אלא אם הקטע יפתח בידיעה על תרגיל בו רשות ביטחון אחרת הביסה את משמר הכנסת באיזה שהוא תרגיל פריצה לכנסת או משהו כזה. אומרים ישנה - שיחה 15:42, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אפשר גם כך: רצח רבין הכה את הציבור הישראלי בתדהמה, למרות שהוא לא היה המקרה הראשון בו אזרחים ישראליים, יהודים, ניסו לרצוח שרים וחברי כנסת. .... כאן שמים את כל הסקירה... מספרים גם על כך שהשר פינקס נפטר מהתקפת לב אחרי שפעמיים הניחו לו מטעני חבלה בדירה... מסיימים בזה שראש השב"כ דאז אמר עוד לפני רצח רבין, שיש סיכוי שהוא ירצח. אומרים ישנה - שיחה 15:47, 15 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה בכוונה ציינתי שתי התקפות קודמות על המליאה, משום שאחריהן לא הוסקו לקחים ורק אחרי האירוע של השלכת הרימון הוקם משמר הכנסת. אני מתנגד להשוואה להשלכת העוגה על רובי ריבלין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:17, 15 בדצמבר 2023 (IST)

הלוואי שהייתי מופתע מזה שמדינת ישראל לא תמיד מפיקה לקחים. אומרים ישנה - שיחה 17:48, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אגב, שניים מיושבי ראשה של הכנסת היו טרוריסטים: יצחק שמיר (לפני קום המדינה) ודב שילנסקי (גם אחרי קום המדינה). Tzafrir - שיחה 16:09, 17 בדצמבר 2023 (IST)

בלי קשר להצעה שאנו דנים בה, אפשר לתת רשימה של אנשים, שקודם כיהנו בכנסת, ואז נשלחו למאסר, ולסכם ביוצא הדופן: דב שילנסקי קודם היה אסיר ואז כיהן בכנסת. 2.53.165.144‏ 10:27, 20 בדצמבר 2023 (IST)

נתן שרנסקי תמיד מתבדח שגם אצלו ואצל יולי אדלשטיין זה היה הפוך - קודם היו הכלא (הסובייטי, במקרה שלהם) ורק אח"כ נבחרו לכנסת. ‏עמיחי • שיחה 10:39, 21 בדצמבר 2023 (IST)

והגדיל לעשות אריה דרעי שהיה חבר כנסת, נשלח למאסר, ושב לכהן בכנסת. Tzafrir - שיחה 11:15, 20 בדצמבר 2023 (IST)

לא רק זה, הוא אף כיהן שוב כשר. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:13, 20 בדצמבר 2023 (IST)

נגד. אני מתקשה לזהות כאן סיפור ברור ומגובש. אומרים ישנה - שיחה 13:13, 27 בדצמבר 2023 (IST)

כוכב הצפון לא תמיד מראה את הצפון

העגלה הקטנה והעגלה הגדולה כאמצעים לזהות את כוכב הצפון

לפני כ-5000 שנה המצרים בנו פירמידות, שצד אחד שלהן כוון בדיוק לצפון. הם מצאו את הצפון למרות, שטרם התגלה המצפן, טרם נבנו שעונים מדויקים דיים, המורים מתי חצות היום - הזמן בו הצללים מצביעים צפונה, ולמרות שהם לא נעזרו בכוכב הצפון. למצרים אמנם הייתה התמצאות מרשימה באסטרונומיה, אך הם לא יכלו להשתמש בכוכב הצפון למציאת הצפון, כי בזמנם הוא טרם הראה את הצפון בדיוק מספק. כיוונו של כוכב זה משתנה מעט משנה לשנה, ושיא דיוק היעזרות בו למציאת הצפון יגיע בשנת 2100. המצרים מצאו את הצפון במדויק בעזרת מעקב אחרי כוכב-שבת כל שהוא, לילה שלם, מזריחתו ועד שקיעתו. הקו בין נקודת התצפית לאמצע דרכו של הכוכב מצביע צפונה.

אומרים ישנה - שיחה 12:28, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אולי תמונת ההמחשה יכולה להיות תמונת חשיפה ארוכה של כוכבים בלילה שמראה מסלולים קשתיים שלהם? Tzafrir - שיחה 14:44, 27 בדצמבר 2023 (IST)

יש הצעה ספציפית, אולי? 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A2‏ 17:45, 27 בדצמבר 2023 (IST)

הצעות דומות (מדעיות יותר, ובלי המצרים הקדמונים) נדחו כאן, וכאן. חמויישֶה - שיחה 11:58, 28 בדצמבר 2023 (IST)

אולי הן נדחו דווקא בגלל שהן ניסו להסביר יותר מדי חומר, בפחות מדי מילים? בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:526:B7C5:618D:4E1E:F33E:8E96‏ 16:18, 28 בדצמבר 2023 (IST)

המצפן איבד את הצפון

Modern binnacle with compass.

במאה ה-13, כאשר הומצא המצפן המגנטי הפשוט - קופסא בה מחט מגנטית מורה אל הצפון - הוא היה יעיל יותר לניווט ימי, מאשר בימנו. זאת משום שהספינות נבנו אז מעץ, ולא מברזל. הברזל, נושא את כיוון המגנטיות של האזור בכדור הארץ, שבו הוא ניצוק, וחלקים ממנו הופכים עוד יותר מגנטיים, כתוצאה ממכות פטיש. המצאות בספינת ברזל ענקית פוגמת בדייקנות המצפן. בנוסף לזאת, על ספינות בנות ימנו יש גם מכשור חשמלי רב, שיוצר שדות אלקטרומגנטיים, שמפריעים לדייקנות המצפן גם הם. לכן בספינות בנות ימנו, המצפן יושב בתוך תושבת מסורבלת, הנקראת "בית מצפן" (בתמונה), ומכילה מערכת מגנטים, שמנטרלת את ההפרעות המגנטיות והאלקטרומגנטיות של הספינה.

אומרים ישנה - שיחה 13:52, 13 בדצמבר 2023 (IST)

עניין טכני: בהידעת שמופיעים בעמוד הראשי לא מומלץ לשלב קישור לערך שלא קיים, במיוחד אם זהו הערך הראשי שעליו מבוסס הקטע. הערך האנגלי די קצרצר אם בא לך להכחיל אותו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:03, 13 בדצמבר 2023 (IST)

הכחלתי את בית מצפן בינתיים. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 15:44, 17 בדצמבר 2023 (IST)

תודה! אומרים ישנה - שיחה 20:21, 17 בדצמבר 2023 (IST)

הערה: קשה לי להאמין שספינות, כלי תחבורה שאמורים לשייט בתוך כמות אדירה של מי ים, עשויות מברזל טהור. ברזל הוא בין המתכות שמגיבות בצורה הגרועה ביותר לנוכחות של מים, בעיקר מים מלוחים, וההחלדה שלו פשוט מפרקת אותו לגמרי. כנראה שחומר הגלם שממנו בונים את חלקי האוניות הוא-

1. פלדת אל-חלד – סגסוגת של ברזל עם כרום, ולעיתים גם עם פחמן וניקל
2. ברזל צבוע בצבע עמיד למים
3. ברזל מצופה במתכת עמידה לחלודה כגון אבץ

אם בניית רכיבי הספינות היא מפלדת אל-חלד, הרי שבעיית המגנטיות פחות מורגשת, בייחוד אם משולב ניקל בפלדת האל-חלד.

יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 11:25, 16 בינואר 2024 (IST)

לא נראה לי, שבעיית המגנטיות נפתרת, כשמצפים / צובעים את הברזל, או כשמוסיפים לו טיפונת קובלט. 2A00:A041:E07F:CDB4:4D61:D643:6B19:E36D‏ 21:37, 16 בינואר 2024 (IST)

אין צבען כחול בעיניים כחולות

הצבעים הזוהרים המבריקים של נוצות הזנב של הטווס הזכר נוצרים על ידי צבעוניות מבנית, כפי שצוינו לראשונה על ידי אייזק ניוטון ורוברט הוק.

פיגמנטים הם מולקולות צבע, כמו ההמוגלובין, שצובע את הדם באדום, הכלורופיל, שצובע את העלים בירוק, והמלנין, שצובע את השיער והעור. מולקולות אלו מחזירות אור רק באורכי גל (צבעים) מסוימים, ואת שאר האור הן בולעות לתוכן, והופכות אותו לאנרגיה אחרת, כגון לְחֹם. ביצורים חיים יש הרבה פיגמנטים, אך יש מעט צבע כחול ביחס לצבעים אחרים. זאת משום שבגופם של יצורים חיים (כמו גם במעבדה כימית) קשה לייצר מולקולות, שבולעות כל אורך גל מלבד כחול. מעט הצבע הכחול שכן קיים ביצורים חיים, לרוב לא מושג בבליעת אור אלא בצבעוניות מבנית. דהיינו, סדרה של נפיצות אור (הפרדה לצבעים כמו במנסרה), שבירות אור, והתאבכויות אור (ביטול גל על ידי גל נגדי לו). צבעוניות מבנית אפשרית, למשל, בעזרת גביש מחורץ. גבישים כאלו קיימים בנוצות כחולות וכנפי פרפר כחולות. לכן הן משנות את הגוון שלהן בהתאם לזווית האור, וחדלות להיות כחולות כשהן נרטבות בנוזל, שנכנס אל חריצי גבישי הצבע שבהן.

אומרים ישנה - שיחה 10:44, 8 בדצמבר 2023 (IST)

לא הבנתי, אז למה עיניים כחולות נראות כחולות? גופיקו (שיחה) 12:59, 8 בדצמבר 2023 (IST)

לא בגלל שאור כל שהוא נבלע, אלא בגלל שאור לא כחול מוסט הצידה שוב ושוב ומתאבך עם עצמו. 2.53.174.70‏ 15:28, 8 בדצמבר 2023 (IST)

נחמד ומעניין אבל הטקסט "מדעי" מידי וכדאי לפשט אותו קצת. שנית, המידע כאן לא מופיע בערך הדל צבע עיניים שדורש הרחבה לפני שמקשרים אליו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:02, 9 בדצמבר 2023 (IST)

פישטתי. הסרתי את עניין העיניים, למשל. אומרים ישנה - שיחה 14:23, 9 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. מעניין. SigTif - שיחה 18:00, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעיה פתוחה במתמטיקה בסיסית

למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת. לדוגמא, בַּחֲרוּ מספר טבעי כל שהוא. אם המספר שבחרתם זוגי, חלקו אותו ב-2. אך אם הוא אי-זוגי, הכפילו אותו פי 3, ולמכפלה זו הוסיפו את המספר 1. כעת חזרו על פעולות אלו עם תוצאת חישובכם הקודם שוב ושוב. השערת קולץ, שהיא בעיה פתוחה בתורת המספרים, גורסת שתמיד תגיעו בסופו של דבר למספר 1. הניסיון מראה שאכן כך הדבר, אולם איש אינו יודע להוכיח את ההשערה. פול ארדש סבר שהמתמטיקה "עדיין אינה מוכנה" לבעיה כזו.

אומרים ישנה - שיחה 16:44, 6 בדצמבר 2023 (IST)

הכותרת מוזרה, וכך גם משפט הפתיחה. השאר נכון (אבל אפשר לוותר על 4 ו-2). עוזי ו. - שיחה 19:04, 7 בדצמבר 2023 (IST)

כיצד היית אתה מנסח את הכותרת והמשפט הראשון? 2A00:A041:E07F:CCF3:A04D:824:7BC7:5384‏ 21:04, 7 בדצמבר 2023 (IST)

בעיה פתוחה במתמטיקה אלמנטרית. "למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת". ערכתי גם את הפסקה עצמה. אגב, (1) הוכחו תוצאות חלקיות לרוב, כגון [2]. (2) אפשר, בלב שקט, לקשר את הנושא גם לטרחנות מתמטית (הם מוכיחים את הבעיה הזו שוב ושוב). עוזי ו. - שיחה 12:26, 8 בדצמבר 2023 (IST)

ככה בסדר? אומרים ישנה - שיחה 16:25, 8 בדצמבר 2023 (IST)

הבונה בימי הביניים

ציור של בונה מתוך ה-Livre des simples médecines, שנת 1480 לערך

בתקופת ימי הביניים האמינו כי הבונה הוא דג. זאת בשל העובדה שלא ידעו היכן הוא שוכן, וחשבו כי הוא חי במים. מסיבה זו, הבונה נחשב כחיה שאפשר לאכלה בימי התענית, בהם אסור לאכול בשר.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:17, 9 בנובמבר 2023 (IST)

יש לך מקור לזה? זה לא מופיע בערך וזה נשמע לי חשוד. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:42, 10 בנובמבר 2023 (IST)

קבל תיקון - בדקתי בערך על התענית ושם זה כן מוזכר. אני לא בטוח.ה מה דעתי על הקטע בכל זאת, כי הוא די קצר ואולי לא מספיק מרגש. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:45, 10 בנובמבר 2023 (IST)

@שוקו מוקה אני לא יודע באיזה ערך בדקת, אבל למען הסר ספק, המידע נלקח מהערך תזונת ימי הביניים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:50, 10 בנובמבר 2023 (IST)

מי האמין? התענית של מי? האם מדובר ביהודי אירופה? במישהו אחר? אומרים ישנה - שיחה 16:28, 12 בנובמבר 2023 (IST)

הכוונה למנהג הנוצרי של הימנעות מאכילת בשר ביום שישי (צריך להבהיר את הניסוח בקטע) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:06, 12 בנובמבר 2023 (IST)

@איש עיטי אני מנסה לחשוב איך לשלב את מה שציינת עכשיו בקטע, יש לך אולי רעיון? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:57, 14 בנובמבר 2023 (IST)

עכשיו אני מפקפק בנתונים שלי, כי למרות שאי-אכילת בשר בימי שישי הייתה קיימת - ראה צום יום שישי ו-, ומסתבר שזה נכון גם להתענית, אבל אין לדעת. בכל מקרה מעיון קל ב- נראה שבפועל הסיפור של הביבר הוא מפופק מעט, והוא נטען על ידי אחד (Gerald of Wales) מויילס, שמדבר על זנב הביבר הדומה בטעמו ובצבעו לדג. היינו, וולשי מעיד על גרמנים ומסיבה אחרת. (יש קישור לספר שלו בגוטנברג, אבל לך תמצא אותו בתוכו) בערך התענית יש רשימה שלמה של טענות: ”בגרמניה נהגו לאכול זנב של בונה, כי הוא נראה כמו דג. במהלך ימי הביניים והעת החדשה מספר חיות אחרות הותרו למאכל בזמן הצום, על בסיס היתר דתי: ברנטות לבנות-לחי הותרו באירלנד עד המאה ה-11, על בסיס אגדת עם כי הברנטות נולדות משיירי עצים הצפים במים, ולפיכך מוצאן מהעץ ודינן כפרי וירק; הקפיבארה, יונק מכרסם המבלה זמן ניכר מחייו במים, הוכשר על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-15 כדג לכל דבר ועניין, ולפיכך הותר בתענית.” אבל צריך לזה מקור איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:52, 14 בנובמבר 2023 (IST)

אם כך, אני מציע שנשאל את בעלי הידע בנצרותאמרי אביטן Yoelpiccolo31 Shaun The Sheep, קפקא, biegel, נרשמתי כמה פעמים!!‏, בעלי הידע בימי הבינייםIjon, האלקושי, Shaun The Sheep, biegel, פיטר פן, Adieu, צורייה בן הראש, נרשמתי כמה פעמים!! ‏ ובעלי הידע במזוןLaliv g, Darsheni, עמית אבידן ‏. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)

איש עיטי, יודוקוליס, זה קצר מדי. רוצים להרחיב או פשוט להציע ניסוח משופר מתישהו בעתיד? פעמי-עליון - שיחה 21:39, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון אני לא חושב שזה קצר מדי. כן יש מקום להרחבה אבל לא נראה לי שיש לי עוד מה להוסיף. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:40, 16 בנובמבר 2023 (IST)

לפחות להבהיר קצת לקורא מה היא תענית ובמה היא קשורה לאכילת בשר? פעמי-עליון - שיחה 21:50, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון בוצע. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:51, 16 בנובמבר 2023 (IST)

פעמי, אני מפקפק בנכונות המידע, שנראה שיש לו ביסוס מפוקפק למדי. אם יש מקור טוב יותר או למשהו דומה, אפשר יהא לשוב לדון בו. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 11:04, 22 בנובמבר 2023 (IST)

בהנחה שיש מקורות מספיק חזקים, זה מצוין. תומר - שיחה 11:51, 12 בדצמבר 2023 (IST)

מספר חברי מחלקת הל"ה

חברי מחלקת הל"ה שהשתתפו במסלול ובקרב בגוש עציון

במחלקת הל"ה היו במקור 40 לוחמים, אולם במסלול המחלקה בגוש עציון שהסתיים בקרב בו נהרגו כל חברי המחלקה, השתתפו רק 35 לוחמים. בתחילת המסע השתתפו כל 40 הלוחמים, אך בהמשך נאלצה המחלקה להשאיר 5 לוחמים מאחור. שני לוחמים (יעקב זרחי ויגאל בוטרימוביץ) נותרו ללא נשק והושארו מאחור. לוחם נוסף (ישראל גפני) נקע את רגלו, ובשל העובדה שהתקשה ללכת, הורה מפקד המחלקה דני מס לשני לוחמים נוספים (אורי גביש ומשה חזן) לחזור עם גפני להר-טוב, המקום אליו הגיעו הל"ה מסמינר בית הכרם.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:09, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

אני לא חושב שזה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשון. אפשר לשלב את זה במדור הידעת של פורטל צהל. זו דעתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:06, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה עבורי זה דווקא כן מפתיע. כי הדעה הרווחת היא שכל חברי המחלקה נהרגו, הקטע מוכיח אחרת. אמנם מרביתם נהרגו בקרב, אך חמישה לא. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:38, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

נב: לפי הצעתך הוספתי את הקטע לפורטל היישוב. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:40, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

ברור, שלדעתך זה דווקא כן מפתיע. אחרת לא היית מציע את הקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:16, 28 באוקטובר 2023 (IDT)

לגבי ”נותרו ללא נשק והושארו מאחור”, נותרו לאחר מה? הם התחילו את המסע עם או בלי נשק? דג קטן - שיחה 03:04, 16 בנובמבר 2023 (IST)

במהלך ההכנות למסע התברר כי לשניים לא נמצא נשק אישי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:02, 16 בנובמבר 2023 (IST)

זה נושא די ידוע, לא יודע אם מצדיק ערך "הידעת". מה שכן, יש עובדה אחרת לגבי הל"ה שכבר מזמן אני חושב איך להכניס אותה לכאן: אחרי הקרב נמצאו ליד גופות הלוחמים פתקים שנכתבו על ידם במהלך הקרב. הפתקים נמצאו על ידי מםקד המשטרה הבריטית שאסף את הגופות, היימיש דוגן. הוא אסף את הפתקים והעביר אותם לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו, לא התגלו מעולם, ולא נודע מה נכתב בהם. קלונימוס - שיחה 11:43, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הפאנץ׳ לא הכי ברור. לא חושב שמתאים. תומר - שיחה 11:48, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אם היה מתגלה שכתוב בהם משהו מפתיע, או שהפתקים היו מתגלים לאחר זמן רב, אז זה היה מספיק מעניין לדף הראשי של ויקיפדיה. אומרים ישנה - שיחה 11:50, 12 בדצמבר 2023 (IST)

@Utzli לדעתי זה דווקא כן, משום שאם כל חברי המחלקה היו משתתפים במסע, המחלקה לא אמורה להיקרא מחלקת הל"ה, אלא מחלקת המ'. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:41, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אז הם היו נקראים ל״ו הצדיקים. אבל אם כבר, מה לגבי כ"ג יורדי הסירה? שם המספר באמת שגוי. Tzafrir - שיחה 17:52, 28 בדצמבר 2023 (IST)

@Tzafrir לא, הוא לא שגוי. היורד הנוסף היה קצין בריטי, שלא היה חבר ההגנה. המונח כ"ג יורדי הסירה מתייחס לאלו שהיו חברי ההגנה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:52, 1 בינואר 2024 (IST)

האלוף שנידון למאסר של יום וקיבל חנינה

איסר בארי

איסר בארי היה ראש מחלקת המודיעין (ראש אמ"ן) בצה"ל וראש ש"י בהגנה. בנובמבר 1949 הוא הורשע במעורבות בשפיטה המרושלת וההוצאה להורג של מאיר טוביאנסקי, ששמו טוהר לאחר מכן. בארי נידון למאסר של יום אחד ולקנס של לירה ארץ-ישראלית אחת (סכום עם כוח קנייה של בערך 23 שקלים חדשים משנת 2023). כבר באותו הלילה, נשיא מדינת ישראל חיים ויצמן החליט להעניק חנינה לבארי.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 09:37, 5 באוקטובר 2023 (IDT)

האם החנינה הייתה רק מהמאסר או גם מהקנס? מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו? כמה שנים מאוחר יותר טוהר שם הקורבן? ועל מה מעמד מי שהוציא להורג את מי, שטרם טוהר שמו? על רצח? 2A00:A041:E07F:DCE9:785B:B8D5:4121:A1EC 06:39, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

אינני יודע בדיוק, אני חושב שגם וגם. לא הצלחתי למצוא מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו וזה כנראה גם לא רלוונטי. שמו של טוביאנסקי טוהר ביולי 1949, ארבעה חודשים טרם מתן גזר הדין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:44, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

איסר בארי היה ראש קהילת המודיעין הישראלית בפועל מעבר לכהונתו כראש אמ״ן. הערך עליו מספר שכבר כמה חודשים קודם לכן הוא הודח בגלל שהתברר שהוא זייף מסמכים בניסיון להוכיח שיתוף פעולה של אבא חושי עם הבריטים. הייתה נגדו עוד חקירה עומדת באותו השלב. לכן באותו השלב היה ברור שיש לו מוסר מפוקפק אבל נראה שרצו לסגור את הדברים בשקט: הוא הואשם, קיבל מכה קטנה על היד, וזהו. הנשיא חיים השני העניק חנינה קצת יותר מדהימה מהחנינה הזו. Tzafrir - שיחה 14:36, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

צריך לחשוב איך כותבים את כל זה. יש פה גרעין לקטע "הידעת" מוצלח. אומרים ישנה - שיחה 18:09, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

מה בדיוק היה סעיף האישום? רצח? הריגה ברשלנות? 2A00:A041:E07F:DCE9:E5BE:4BF0:230B:A41D 08:06, 7 באוקטובר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה), הריגה וחריגה מסמכות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:16, 7 באוקטובר 2023 (IDT)

@Tzafrir @אומרים ישנה מה דעתכם על הקטע כעת? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:14, 27 בדצמבר 2023 (IST)

אומרים ישנה מחוץ לחשבון: הקטע מאוד השתפר. בהחלט מוזר שעל מעורבות ברצח מקבלים עונש כה קל. צריך רק להסביר שליקה אחת הייתה מעט (או הרבה) כסף אז. אגב, יתכן שמדובר בלירה ארץ-ישראלית ולא בלירה ישראלית. 2A10:8012:7:D666:C581:CD12:53D5:2951‏ 22:46, 27 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה תיקנתי, יש עוד הערות? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:48, 1 בינואר 2024 (IST)

יכול להיות שזה דווקא כן לירה ישראלית. הקטע לא ברור. יש לבדוק לעומק. זה שלב המעבר בין המטבעות. בכל מקרה, האם ב1949 לירה הייתה הרבה או מעט כסף? זו הנקודה החשובה. אומרים ישנה - שיחה 12:33, 1 בינואר 2024 (IST)

טוב. לפי הערך "לירה ארץ ישראלית", בספטמבר 1948 1.8 לירות היו דולר אחד. ולפי הדף https://tools.carboncollective.co/inflation/us/1948/1/ דולר של 1948 הוא 11.48 דולר של 2024. 1/1.8 = 0.555 = 5/9. 5/9 של 11.48 דולר זה 6.38 דולר בימנו או 23 שקל של ימנו. זה בערך כרטיס אוטובוס בין עירוני דו כיווני. אומרים ישנה - שיחה 12:48, 1 בינואר 2024 (IST)

@אומרים ישנה בראבו על החישוב והמהירות. אז הקטע עדיין בסדר לדעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:47, 2 בינואר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בינואר 2024 (IST)

סילבסטר, על שום מה?

האפיפיור סילבסטר הראשון

בישראל ובמדינות רבות, בעיקר במרכז אירופה, ראש השנה האזרחית מכונה סילבסטר, על שם האפיפיור ה-33 למניין, סילבסטר הראשון, שנפטר ב-31 בדצמבר. זאת למרות, שבעת שסילבסטר הראשון כיהן כאפיפיור, הכנסייה הקתולית התנגדה נחרצות לחגיגות לציון ראש השנה הגרגוריאנית או יוליאנית.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 01:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. וצריך לשקול להוסיף את המידע, לפיו זה שם החג במדינות רבות במרכז אירופה. זאת משום, שלהרבה ישראלים נדמה, שרק ישראלים קוראים לו כך. 2A00:A041:E07F:DCE9:D581:6C59:18A5:60BA 06:53, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

ביצעתי את בקשתי שלי. אומרים ישנה - שיחה 08:12, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:16, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:12, 7 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. SigTif - שיחה 18:06, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אני חושב שצריך למחוק את המילים האחרונות בקטע (אחרי "ראש השנה"). סילבסטר חי יותר מאלף שנה לפני שהיה לוח גריגוריאני, כך שהכנסיה לא באמת "התנגדה לציון ראש השנה הגרגוריאני". אולי כדאי לסיים במילים "התנגדה נחרצות לחגיגות לציון השנה החדשה". חמויישֶה - שיחה 14:28, 19 בפברואר 2024 (IST)

בלי קשר למבטא המזויף של יוסף שילוח

זאב רווח יהודה ברקן ומשה איש כסית במהלך צילומי הסרט (צילם יוני המנחם)

צ'רלי וחצי הוא מהבולטים בסוגת סרטי הבורקס, הייחודית לקולנוע הישראלי. כמו כן, הבמאי שלו, בועז דוידזון, וגם הכוכבים, יהודה ברקן, זאב רווח ומשה איש כסית (בתמונה), הם מהבולטים בסוגה. אולם מקור ההשראה העיקר של צ'רלי וחצי הוא בקולנוע האיראני. הרעיון לסרט מבוסס על סוגת סרטי הלוטי, שהייתה בזמנו בשיא הצלחתה באיראן. בסוגת הלוטי, גיבור העלילה הוא עבריין שכונתי קשוח, מן המעמד הנמוך, המייצג סתירה לבני המעמד הגבוה, העשירים, וסגנונם המערבי, אשר בתם מתאהבת בו. הגדרת סוגה זו לא סותרת את זו של סוגת הבורקס, שגם היא בנויה סביב קונפליקט מעמדות. את הסרט צ'רלי וחצי הפיק שמחה זבולוני, בישראל, אחרי שהפיק מספר סרטי לוטי באיראן. גם לסרט חגיגה בסנוקר, סרט הבורקס הבא, שיצרו זבולוני, דוידזון, ברקן ורווח, היה מקור השראה מהקולנוע האיראני.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הערך חגיגה בסנוקר מציין שמקור השראתו הוא סרט איראני אבל לא מציין את שמו. אני מרגיש לא נוח להמשיך להפיץ מידע לא ממש בדוק. Tzafrir - שיחה 19:12, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע וגם הערך בהחלט ישתפרו אם יימצא שמו של הסרט האיראני המקורי. אני לא יודע אם זה קריטי. אבל זה יעזור. השביל זה צריך למצוא, אולי, את הכתבה המקורית, שמראה המקום שלה מופיע בערך בתור מקור. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:22, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

למה בקטע לא מופיע שמו של התסריטאי אלי תבור? למיטב זכרוני הוא עצמו התראיין עשרות פעמים לגבי האנקדוטה הזו ולא אזכר מעולם את שם הסרט כך שהדבר נשמע לי די אבוד. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 09:49, 5 ביולי 2024 (IDT)

הקטע לא יכול להזכיר הכול... אומרים ישנה • שיחה 17:02, 5 ביולי 2024 (IDT)

הנקבות שאוכלות את הראש

גמל שלמה בעל צבעי הסוואה

בחלק מהמקרים, במהלך הזדווגות של גמל השלמה הירוק, טורפת הנקבה את הזכר. דבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים המפקחים על פעולה זו מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה, הגדולה הרבה מהזכר, מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. מוחו של הזכר מעכב את פעולת שחרור הזרע. לכן, הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב, ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת.

אומרים ישנה - שיחה 16:32, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

מעניין מאוד. האם יש סיבה לכך שהנקבה טורפת את הזכר? אם כן, חובה לציין זאת. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:17, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

כמו שכתוב בקטע עצמו וגם בערך, יש השערה שזה קשור להגדלת הסיכוי להפריה מוצלחת. עם זאת, הערך האנגלי על גמל השלמה (ערך מומלץ) מפורט הרבה יותר בהקשר הזה ומציג עוד דעות. שווה להיעזר בו ולהרחיב גם את הערך שלנו לפני שהקטע הזה מאושר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:04, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הסיבה כתובה. זה מונע מהזכר להסתלק באמצע המשגל. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 18:35, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הערים התאומות הסיאמיות

Double yellow line on State Street, separating Virginia from Tennessee with a bronze marker embedded in pavement. קו הפרדה באמצע רחוב, שמעיד על הפרדה בין שתי מדינות משנה, כפי שמורה הלוחית שבמרכזו.

"בריסטול" הוא שם נפוץ לערים ולעיירות במדינות דוברות אנגלית. בארצות הברית לבדה יש כעשרים יישובים בשם זה, אם כי שניים מהם, בריסטול שבמדינת טנסי, ובריסטול שבווירג'יניה, היו, למעשה, עיר אחת. הן נוסדו ונבנו מלכתחילה בזמן אחד ובמקום אחד. כל אחד מן הבניינים הראשונים של שתיהן היה שייך לשתי הערים, ובנוסף, שתי הערים מוכרות כעיר הולדתה של מוזיקת הקאנטרי. אף שהייתה זו עיר אחת, כבר מאז הקמתה היו לה שני ראשי עיריות ושתי עיריות. יותר מאוחר נתפצלה העיר לשתי ערים גם במיקום, והגבול ביניהן, שהוא גם הגבול בין המדינות טנסי וּוירג'יניה, עובר במרכזו של הרחוב הראשי המשותף להן, רחוב סטייט (State). כיוון ששתי הערים שייכות לשתי מדינות משנה שונות, המצב החוקי אינו זהה בשתיהן. לדוגמה, נכון לשנת 2024, בווירג'יניה מותר לצרוך קנביס רפואי[3] אך בטנסי – אסור. לכן, אדם יכול להיעצר על מדרכה אחת של רחוב סטייט, כי לא סיים לצרוך את תרופתו במדרכה שממול.

אומרים ישנה - שיחה 09:10, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע מצוין, אבל יש בו קישור לדף פירושונים, שני קישורים אדומים, וקישור חיצוני. מה התוכניות לגביהם? ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 12:53, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

הקישורים האדומים לנושאים חשובים מאוד לקטע, יגרמו לזה, שגם אם הקטע יאושר, הוא ימתין עד שהערכים האלו יכתבו. הקישורית לדף הפירושונים זקוקה למחשבה. עקרונית, זו הדרך להראות שיש הרבה ערים בשם "בריסטול" בעולם. אלא שדף הפירושונים העברי דווקא לא מראה את זה. והקישורית למקור חיצוני דרושה פה כדי שאסביר את מקור המידע. אבל בסופו של דבר היא תישאר בדף הדיון ולא תעבור איתו לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:57, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. אם כך, אולי כדאי לכתוב את הערכים על הערים בהקדם (כמובן שהם חשובים מאוד לקטע, רק שצריך להכחיל אותם לפני הפרסום שלו בעמוד הראשי). ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 13:08, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד הקטע. עד שייכתבו הערכים הנדרשים, יצרתי הפניות מתאימות. אביתר ג' • שיחה • 14:33, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד בתנאי שיתבו הערכים המרכזיים. חמויישֶה - שיחה 14:35, 19 בפברואר 2024 (IST)

לי כל גל נושא עגבת

חוף בניואה

במשך מאות רבות של שנים הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. גם כאשר קפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, הילידים סיכלו את ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. מאז ועד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים נגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. אולם גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. כמחצית מהאנשים שגויסו מהאי למלחמת העולם הראשונה, נפטרו בה בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה.

אומרים ישנה - שיחה 22:17, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:14, 7 בדצמבר 2023 (IST)

רשות מקומית עם תושבת אחת

במדינת נברסקה בארצות הברית ישנו כפר בשם מונווי. על אף שבתחילת המאה ה-20 התגוררו בכפר 150 איש, בשנת 2000 התגוררו בכפר שני אנשים בלבד: אלזי ורודי איילר. כעבור ארבע שנים נפטר רודי, ואלזי המשיכה להתגורר בכפר לבדה. בנוסף, אלזי מתפקדת גם כראש הכפר.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:39, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

מדובר בתופעה מוכרת מכל העולם ובכל התקופות. יש ישובים שמתפתחים. אחרים מתנוונים וננטשים. בארצות הברית יש הרבה כפרים ועיירות רפאים. גם בישראל. גן לאומי בית גוברין וגן לאומי תל באר שבע הם יישובים נטושים, לדוגמה. 2A0D:6FC7:50E:555D:95D1:FAC:6030:FD5E 20:07, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

גנים לאומיים לא רלוונטים למקרה הנ"ל. בנוסף, אם תראה בכתבה באתר ynet תראה את המשפט הבא: "במפקד האוכלוסין האמריקני החדש לשנת 2010 עלה כי המקרה של איילר הוא ייחודי במינו בארה"ב. זאת לאחר שהתברר כי מונווי היא העיר היחידה בארה"ב שלה תושב אחד בלבד - איילר." יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:42, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

סבבה. בית אשל יישוב עברי נטוש. (אגב, אני והאלמוני אותו אדם) אומרים ישנה - שיחה 21:02, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה בית אשל זה יישוב נטוש, מונווי לא, יש הבדל. אם יש לך עוד מקרים של מקומות בהן מתגורר רק אדם אחד, אשמח. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:59, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

בכפר הדחלילים ביפן נשארו 27 איש. וזה בכלל לא נדיר ליפן, שכפרים שלה מתרוקנים. מה שמיוחד בכפר הזה, הוא שהתושבים מילאו את הכפר בדחלילים, במקום האנשים שנטשו, ובמקום הדור הצעיר, שלא נולד, כדי למשוך תיירים. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5496491,00.html . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:34, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בערך מחוז רקוב ומחוז כיס מוזכרת עיר שוקקת, שהפכה לעיר עם שלושה בתים שמישים ושבעה תושבים בעלי זכות הצבעה. אומרים ישנה - שיחה 07:36, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בעיירה Wittenoom, Western Australia, גרו כמעט 900 איש. אבל בעשור האחרון גרו בה פחות מעשרה, עד שממשלת אוסטרליה פינתה משם ביוזמתה את התושב האחרון, לפני שנה. אומרים ישנה - שיחה 07:46, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

Ballarat קליפורניה - עיירה עם תושב אחד: https://alaxon.co.il/video/%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d/ . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:53, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בשכונת חליסה העליונה של חיפה יש תושב בודד https://1075.fm/item/90114/ . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:56, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה בקשר למקרה האחרון בחיפה, זה לא מדויק, התושב שאתה מדבר עליו מתגורר בשכונה יחד עם אשתו וארבעת ילדיו. במקרה הנ"ל התושבת היחידה מתגוררת בכפר לבדה, ללא ילדיה וללא בעלה. ובקשר למקרה בקליפורניה, קראתי בערך באנגלית שהתושב שאתה מדבר עליו עבר לשכונה אחרת בקליפורניה, אז גם זה לא רלוונטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:19, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

גם התושבת היחידה של מונווי יום אחד או תעזוב או תמות. 2A00:A040:1A4:8F3D:68BC:BA18:83E9:DF95 14:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה) ברגע שזה יקרה ניתן יהיה לשקול להסיר זאת, כרגע אני חושב שזה יכול להיות טוב לפורטל. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

גם עבור פורטל, צריך קצת לעבות את הקטע. צריך לכתוב שבמשך כ-20 שנה יש בכפר תושבת בודדת. צריך לכתוב שכדי להמשיך לקבל תקציבים מהרשויות היא נאלצת ליסד רחוב חדש כל שנה. צריך לכתוב שהיא מתעקשת לתחזק ספריה עירונית... מצא עוד פרטים בערך האנגלי. אומרים ישנה - שיחה 17:56, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה העובדה הראשונה היא הרלוונטית ביותר, שאר הדברים, לטעמי פחות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:01, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

רגע! מה שהחמצנו פה, זה שגם מונווי וגם Ballarat הם רשות מקומית של אדם אחד. יישוב של אדם אחד, יש מידי פעם. ככה זה כשיישוב מתרוקן. אבל שני היישובים האלו הצליחו לשמור על מעמד של רשות מקומית, למרות שיש בהם תושב בודד. זה כן מספיק טוב לדף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 18:05, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה השאלה היא איך נשלב את שני המקרים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:41, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

נכון לשנת 2023, הרשות המקומית הישראלית בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר היא מעלה אפרים. מתגוררים בה 1,415 תושבים, המרוכזים כולם ביישוב אחד. לעומת זאת, בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות קטנות בהרבה. אפילו לרשויות מקומיות בעלות תושבים בודדים. במדינת נברסקה, למשל, ישנו כפר בשם מונווי, המוכר כרשות מקומית עצמאית. בשיא שגשוגו של הכפר, בשנות ה-30 של המאה ה-20, התגוררו בו 150 איש. אולם בשנת 2000 נותרו בכפר שני אנשים בלבד: אלזי ורודי איילר. כעבור ארבע שנים נפטר רודי. נכון ל-2023, אלזי ממשיכה להתגורר בכפר לבדה, כשהיא מוגדרת כראש הרשות המקומית. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית, היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה.

אומרים ישנה - שיחה 21:33, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

ניטפוק: יש שתי רשויות בארץ עם פחות אוכלוסיה: מגדל תפן ונאות חובב, ללא תושבים. Tzafrir - שיחה 02:36, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

נכון. צריך לחשוב מה המשמעות של זה מבחינת הקטע. בתודה אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A00:A040:1A4:8F3D:4171:79A8:3D13:63D0 07:29, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

אגב, המועצות שהזכרת עתירות מפעלים, ואם הבנתי נכון, ברשות שהקטע דן בה, יש עסק בודד. אכסניה אחת. אבל עדיין צריך לחשוב. 2A00:A040:1A4:8F3D:4171:79A8:3D13:63D0 07:34, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

מועצה מקומית של תושבת אחת, נוסח חדש בהתאם לביקורת

הספרייה העירונית על שם רודי איילר

בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום שמעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות מקומיות.

אומרים ישנה - שיחה 10:59, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:13, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד, רק שלדעתי כדאי להוריד את המילה "אגב" ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 14:29, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. מחקתי מילה זו. 2A00:A040:1A4:8F3D:9500:A286:23F6:D26E 18:09, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 01:46, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. עשיתי קצת הגהה ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:52, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:17, 7 בדצמבר 2023 (IST)

יש לי בעיה עם הקטע: הוא מציג (בצדק) את הגברת האמריקאית כמי ש"עוקצת" את המערכת. היא עושה פעולות על מנת להחשב ראש רשות ולקבל משכורת. ואז הקטע אומר שבישראל יש מקרים קיצוניים יותר, ומביא דוגמא לרשויות מקומיות בלי תושבים כלל. ההשוואה אינה נכונה. המועצות האלה תוכננו להיות אזורי תעשייה. אין כאן מצב קיצון ובטח שלא מתאים להשוות אותו לאותה אופורטוניסטית. מי שממלא את תפקיד ראש הרשות הוא אדם שמונה לכך. חמויישֶה - שיחה 01:37, 12 בדצמבר 2023 (IST)

לדעתי, הקטע לא מביע דעה על אותה גברת. מי אמר שמשתלם לה, למשל, לנקות במקום רק את הבית והעסק שלה, גם עוד מוסדות מיותרים וארבעה רחובות? אומרים ישנה - שיחה 17:41, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בכל מקרה, אינה דומה מועצה שנועדה לאזור תעשייה למועצה שבהגדרתה היא בגלל מגורים שכמעט לא מתקימים בה. לא רואה הזק בהסרת השורה האחרונה. איש עיטי - הבה נשיחה 17:56, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. SigTif - שיחה 18:09, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בית עגנון

לאחר שהסופר שמואל יוסף עגנון התלונן כי רעשי המכוניות הנוסעות ברחובו מפריעים לו להתמקד בכתיבה, הפכה עיריית ירושלים את הרחוב בו נמצא ביתו לרחוב חד-סטרי, בו תנועת המכוניות מותרת רק בכיוון אחד.

העירייה הציבה גם שלט ברחוב שעליו נכתב: "נא לשמור על השקט, סופר במלאכתו!"

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:20, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני כמעט בטוח שכבר יש קטע כזה. אומרים ישנה - שיחה 12:30, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

טוב, מתברר שכבר הציעו פעם את ההצעה הזו, והיא נדחתה. כדאי לעיין בנימוקי הדחיה. אולי הפעם יש בשורה חדשה בנושא. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 12:43, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אז נטען כי על השלט נכתב שאין תנועה לכלי רכב, בהצעה הנ"ל מוזכר כי השלט דרש לשמור על שקט. מלבד זאת, עברו 14 שנה, כדאי לתת לעובדה המעניינת הזאת עוד צ'אנס. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:40, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

מה מקור המידע? (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון) 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 15:57, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה ציינתי בתקציר העריכה, אבל למען הסר ספק הנה מקור אינטרנטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:57, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

עקרונית, אני בעד הקטע. אבל צריך לבדוק מקורות באופן מעמיק יותר. פיסקת פתיחה של מאמר דעה, עשרות שנים אחרי ההתרחשות, לא נראית לי מקור מספיק. צריך גם להבין למה בדיוק דחו את הקטע בעבר. בתודה, אומרים ישנה. 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 17:05, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה הנה מאמר משנת 2007. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:10, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

לפני 14 שנה המתדיינים גילו, שעל השלט היה כתוב רק ״שמרו על השקט״ ותו לא. האם זה כל כך נדיר, שבעקבות תלונות על רעש, העירייה מציבה שלט או תמרון שמזכיר, שאסור לצפור או משהו כזה? האם זה נדיר שבעקבות תלונות על רעש משנים הסדרי תנועה? נניח מציבים רמזור או כיכר? 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 17:14, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אני חושב שזה יחסית נדיר שהופכים רחוב לחד סטרי בגלל אדם אחד שמתלונן על רעש. לא זכור לי שהיו מקרים דומים לזה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:29, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

ועדיין, אם צריך להוריד מהקטע את המילים ״סופר במלאכתו״, הקטע כבר יורד מרמת דף הפתיחה של ויקיפדיה לרמת הפורטלים בלבד. בתודה אומרים ישנה. 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 18:15, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אנסה לנסח את עצמי אחרת: אתה יכול לדמיין סיטואציה כיום בו עירייה תהפוך רחוב לחד סטרי בגלל שסופר רוצה להתרכז בכתיבה? אני לא חושב. ובנוסף, אני שוקל לשלוח מייל לבית עגנון בנושא, מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:45, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

כדאי להוסיף אסמכתא (אולי מארכיון העיריה או מבית עגנון וכיו"ב) כדי למצב את הסיפור כאמת (המציאות עולה על כל דמיון) או כאגדה אורבנית חביבה shoshie8 • שיחה • י' באלול ה'תשפ"ג • 09:04, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

בירור עם בית עגנון זה רעיון מעולה. אומרים ישנה - שיחה 11:48, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה שלחתי מייל לבית עגנון, אעדכן. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:14, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

עדיין לא קיבלתי תשובה בעניין. אז לסיכום, האם הקטע טוב בעיניכם @אומרים ישנה ו-@Shoshie8? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:03, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

אולי הם בחופשה. כדאי לטלפן ולשאול גם בארכיון העיריה. לדעתי לא נכון לפרסם אגדה אורבנית (עד שיתברר אחרת) כאילו היא אמת shoshie8 • שיחה • ט"ז באלול ה'תשפ"ג • 17:31, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

למיטב זכרוני לא העירייה שמה את השלט אלא עגנון עצמו או מי מבני ביתו. מתוך שעגנון היה דמות נערצת, אנשים היו גונבים את השלט למזכרת ולכן כל שבוע הניחו שלט חדש. זאת המסורת הירושלמית, בכל אופן :) סיון ל - שיחה 16:05, 1 ביוני 2024 (IDT)

גנבת זרע

תא זרע מנסה לחדור לביצית, צילום במיקרוסקופ אלקטרוני.

גישת בתי המשפט בישראל, בתביעות למזונות, בעת טיעון לגנבת זרע, היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם בנסיבות אלה. בשנת 2013 התנתה אישה עקרה מתן גט, בקיום יחסי מין. האישה אספה את נוזל הזרע בהיחבא, שלחה אותו לרופא, וזייפה את חתימת הגרוש, לאישור שימושו להפריית ביצית מתורמת זרה. למרות הכרת בית המשפט בהונאה, חויב האב לשלם מזונות לילדה, שנולדה. אולם בנוסף קבע בית המשפט פיצויים דחויים לאב, שהאישה תשלם, לאחר שימלאו 18 לילדה.

אומרים ישנה - שיחה 09:40, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

מקרה מפתיע, אבל לא נראה לי שזה מתאים ל"הידעת?" @חמויישה מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:36, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני בעד. חמויישֶה - שיחה 01:41, 12 בדצמבר 2023 (IST)

מראה מראה שעל הקיר, מי מושך תיירים לעיר?

תמונה מהסרט של דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים".

בעיר לור אם מיין (Lohr am Main) שבבוואריה, גרמניה, יש טירה עתיקה, שפירוש שמה הוא "בחורת שלג". במאה ה-16 התגוררה בה אצילה צעירה, בשם מרגריתה פון וילדיק, שלא הסתדרה עם אמה החורגת. במאה ה-17 וה-18 פרחה באזור תעשיית הזכוכית, והעיר נחשבה ליצרנית חשובה ביותר של מראות. אוסף נאה של מראות שמור עדיין בטירה, וביניהן אחת, הנחשבת למראה מדברת, הודות לכיתוב עליה, הטוען כך. באזור זה פעלו גם מכרות, בהם הועסקו בעיקר ילדים או אנשים נמוכים, בתנאים קשים, שגרו בבקתות עלובות. ייתכן שחלקם סבלו מגמדות. חלק מהבקתות הקטנות היו אולי מעבר לרכס גבעות שפס, הקרוב. יתרה מזאת, גם תפוחים היו מזון מקובל באזור מזה מאות שנים. מפתה לחשוב, שפרטים אלו הם מקור ההשראה למעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, שנכללה בלקט של האחים גרים (1812). אולם החוקרים סוברים, שמעשיות עם מאפיינים דומים התקיימו בהרבה מקומות וזמנים, עוד מיון העתיקה, ושפרנסי העיר לור אם מיין מנסים למשוך תיירים, בהצגת "הבית של שלגייה".

מתוך הערך האנגלי על מקורות הסיפור שלגיה והערך העברי והאנגלי שלגיה ושבעת הגמדים. אומרים ישנה - שיחה

לדעתי, הקטע ארוך מאוד, צריך לקצרו. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:19, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

נגד. אם מדובר בספקולציה לא מוכחת שאפילו חוקרים נתנו עליה את הדעת ולא התלהבו, אז למה לנו הקטע הארוך והמלא קישורים אדומים הזה? חמויישֶה - שיחה 01:45, 12 בדצמבר 2023 (IST)

ריתוך ספונטני

סכמה של מערכת ריתוך קר

ריתוך קר הוא חיבור של שתי פיסות מתכת (ריתוך), המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, ונוצר ביניהן ואקום. האטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו". בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים, במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל.

אומרים ישנה - שיחה 20:19, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד מעניין. אולי יהיה יותר מעניין אם נהפוך את הסדר בין שני חלקי הקטע? חמויישֶה - שיחה 13:42, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד הקטע ובעד היפוך הסדר. הקישורים ל"מידע" במלה "לדעת" ול"תגלית" במלה "התגלה" מיותרים. פעמי-עליון • שיחה 00:32, 10 באפריל 2024 (IDT)

ונהפוכהו:

סכמה של מערכת ריתוך קר

בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל. דהיינו (ריתוך) חיבור של שתי פיסות מתכת, המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, והאטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו".

אומרים ישנה - שיחה 21:58, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

אני חושב שככה עדיף, אבל אשמח לשמוע עוד תגובות. חמויישֶה - שיחה 08:54, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

באמת עדיף כך. אבל מבחינתי גם הגרסה הקודמת בסדר. אומרים ישנה - שיחה 09:39, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

אוסטריה ואוסטרליה, שמות דומים, משמעות שונה

אני עוד צריך לסגנן ולנסח את זה: בשפות גרמאניות רבות וגם בגרמנית ואנגלית, המילה אוסטָר לגלגוליה השונים פירושה "מזרח" או "למזרח" (east, est, ēast, aus-to, austra, ōstar). בכל השפות הללו ובעוד הרבה שפות (כולל עברית וארמית), שמו של הכיוון "מזרח", פירושו "המקום שבו השמש זורחת" או "לכיוון השמש". לכן, שמה הקדום של אוסטריה, אוסטריכי (Ostarrîchi), פירושו הממלכה המזרחית: אוסטר = מזרחית, ריכי (כמו רייך בגרמנית, ורקס בלטינית) = ממלכה. מספר שפות שמקורן בלטינית, "ליטנו" את השם אוסטריכי (Österreich), לשם בעל צליל יותר לטיני, וכינו אותה "אוסטריה" (או שמות דומים). אבל, בלטינית אוסטֶר (auster) פירושו בכלל "דרום", מה שיצר את שמה של אוסטרליה, מתוך הביטוי "טרה אוסטרליס אינקוגניטו" = הארץ הדרומית הבלתי מוכרת. יוצא שקיימות שתי מדינות ששמן מכיל את התחילית אוסטר (Austr-), אבל באחת פירוש התחילית הוא מזרח, ובאחת – דרום. אביתר ג' • שיחה • 15:50, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

המקור לכל זה נובע משאלה שלי ב"הכה את המומחה", וכן מהערכים בויקי' האנגלית, East, Name of Austria, Terra Australis, ומהערך טרה אוסטרליס. אביתר ג' • שיחה • 15:51, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

ומישהו הפנה לכך שגם הדרום הלטיני הוא מילה שמקורה הקדום הוא ככל הנראה באותה מילה עתיקה שמשמעותה היא „זריחה״. אבל אין לי מושג איך לנסח את זה. Tzafrir - שיחה 16:19, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

אם תצליח לנסח את זה בתור פואנטה של קטע, זה יחזק את הקטע. כללית, זה חומר טוב. צריך רק לראות את הנוסח הסופי כדי להחילט עד כמה זה טוב. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

ואו, זה סופר מעניין ונושא מצוין לקטע הידעת! ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 01:36, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

שאלה: באיזו שפה זה "Ostarrîchi"? ובאיזו "Österreich"? דג קטן - שיחה 06:27, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

גרמנית עילית עתיקה וגרמנית מודרנית, בהתאמה. 21:52, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

ניסיון:

שושנת הרוחות

בשפות רבות, המזרח נקרא על שם הזריחה: בשפה הפרוטו-הודו-אירופית aus פירושו "לזרוח", "שחר" או "זריחה". מן הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית התגלגלו התחיליות הפרוטו-גרמאניות austra או aus-to, שפירושן "לכיוון הזריחה" או בפשטות "מזרחה". גם east של האנגלית המודרנית, ומקורותיה של המילה באנגלית העתיקה ובאנגלית התיכונה, שאלו את הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית. אחת הממלכות הגרמאניות, נקראה בשלהי המאה העשירית "הממלכה המזרחית", Ostarrîchi (גרמנית עילית עתיקה, ostar = מזרחית, rîchi = ממלכה) או Österreich (גרמנית מודרנית). בשפות האנגליות שמה של הממלכה עבר ליטון, והיא נקראה Austria. זריחתה של השמש מגיעה לשיאה בצהריים, כאשר השמש בדרום, ולכן, בניב מסוים של הלטינית, הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית התגלגלה דווקא לדרום. austra הוא דרום, australis הוא דרומי, ויבשת דרומית שנתגלתה במאות ה-17 וה-18 נקראה terra australis ("הארץ הדרומית"), או בפשטות Australia. כך קרה ששתי מדינות בעלות שמות דומים, נקראות על שמם של כיוונים שונים.

1. עוד לא מצאתי מקור לקשר בין המילה "זריחה" לבין הדרום הלטיני.
2. משום מה, לא מצליח לעטוף את הטקסט במסגרת.

אביתר ג' • שיחה • 12:48, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

למדור הידעת של פורטל בלשנות, זה מספיק טוב. לדף הראשי, לא נראה לי. יש הרבה מילים, שבשפות דמות, יש להן משמעות לא לגמרי זהה. בעברית "לחם" זה בשר בערבית. גם למילים "כורסא" ו"חורף" יש משמעות לא לגמרי זהה בשתי השפות. בצרפתית, רשיון עסק נקרא "פטנט". וכולי וכולי. אומרים ישנה - שיחה 14:25, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

מה שנראה לי מעניין: יש כאן שני שמות של מדינות שמאוד דומים ואפילו מבלבלים [כידוע, ליכטנשטיין היא המדינה שנמצאת בין שבדיה לאוסטרליה]. אבל יש להם משמעות שונה לחלוטין. הדרום הלטיני והמזרח הגרמני [בצירוף תוספות שונות שלא מהשורש]. אבל רגע, בעצם יכול להיות [לא הבנתי בדיוק עד כמה זה מוסכם על החוקרים] שיש מקור משותף לאותו דרום לטיני ומזרח גרמני?

הקטע הנוכחי הוא אולי בלשני מדי? Tzafrir - שיחה 10:20, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

אם הוא רק "בלשני מדי", אפשר לשים אותו במדור "הידעת" של פורטל בלשנות. לדעתי הוא גם לא מספר על שום דבר מיוחד. בשפות דומות, למילים דומות יש משמעויות דומות אך לא תמיד זהות. מה מיוחד פה? מה מפתיע פה? אומרים ישנה - שיחה 22:08, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

הקרצייה המדביקה באלרגיה

קרציית הכוכב הבודד

ככל הקרציות, גם קרציית הכוכב הבודד יכולה להעביר מחלות זיהומיות מפונדקאי לפונדקאי, שהיא נטפלת אליהם, ומוצצת את דמם. היא עושה זו בהעברת טפילים מיקרוסקופיים ברוק שלה. אולם, המיוחד בקרצייה זו, הוא שהיא יכולה גם לגרום לבני אדם לאלרגיה (דהיינו, תגובה חיסונית מיותרת) לבשר ולתרופות ביולוגיות נגד מחלת הסרטן. קרצייה זו יכולה להעביר ברוק שלה גם מולקולה מסוימת, המצויה בבשר מרבית היונקים, אך לא בבני אדם. כתוצאה מזה, המערכת החיסונית של האדם הפונדקאי מפתחת נוגדנים מסוג IgE למולקולה זו. נוגדנים אלו מזהים בשר יונקים, הנאכל, כמו גם תרופות, המיוצרות בגופם של יונקים, כחלק מטפיל, שיש לייצר נגדו תגובה חיסונית.

אומרים ישנה - שיחה 22:07, 30 ביולי 2023 (IDT)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:28, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. מעניין, אבל נראה לי שצריך קצת לפשט את הטקסט, שיהיה קל יותר לקריאה. SigTif - שיחה 18:14, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הנשק הכי קטלני של ימי הביניים

כתוב ב"הידעת" באנגלית, לפי קטגוריית התמונה. חיפשתי בארכיון בעברית ולא מצאתי.

צי ביזנטי שורף את צי האויב, 821

אש יוונית לא הייתה יוונית בכלל, אלא הומצאה על ידי הפליט היהודי קאליניקוס מהליופוליס שנמלט מצבאות עומר בן אל-ח'טאב. כשהגיע לביזנטיון, המציא את האש כדי להגן על ביתו מהצבאות שברח מהם. באש זו, גירשו הביזנטים את הצי הערבי והסירו את המצור מעל קונסטנטינופול. האש הייתה קולנית, עם להבות ירוקות, ואי אפשר היה לכבותה ללא תערובת נכונה של שתן, חול וחומץ. האש נוצרה מנפט שעורבב עם חומרים נוספים, נורתה מצינורות בחרטומים של ספינות אש שתוכננו במיוחד לשם כך, בערה במים, ופעלה כמו פצצות נפאלם. רק משפחת הקיסר ומשפחה בשם למפרוס הכירו את הנוסחה לאש, ומרכיביה נותרו סודיים עד היום. גם ידיעת הנוסחה לא הספיקה כדי לשחזר את השפעות האש ההרסניות, כי צריך לדעת להפעיל אותה, לבנות את הציוד לשאוב אותה, לאחסן אותה בבטחה, ועוד הרבה סודות. אף אחד לא ידע את כל הסודות, משום שהביזנטים מידרו את הידע על המערכת שלהם, כך שלא יהיה אף אחד שייפול בשבי האויב ויידע יותר משבריר מהסוד. מידור זה גרם לנפילת האימפריה הביזנטית, בגלל שהידע היה מפוצל כל כך, עד שזה היה רק עניין של זמן עד שכל הטכנולוגיה אבדה.

מאי – שיחה 14:10, 29 ביולי 2023 (IDT)

נושא הקטע מעניין מאוד. אבל על העובדה שהנשק הזה הומצא בידי יהודי מסוריה, כתוב בערך, שכך מקובל לחשוב. זה לא מוצג שם בוודאות. לדעתי, במקרה הזה, של ערך קצר העוסק בנושא, שבכלל מפתיע שהוא קיים, קטע "הידעת" יכול להיות סיכום פשוט של הערך. לקטעים אחרים זה לא נכון. אבל לזה אני חושב, שזה כן נכון. אומרים ישנה - שיחה 19:02, 29 ביולי 2023 (IDT)

מעניין מאוד. גופיקו (שיחה) 08:05, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

ניצול השואה ששרף ספרים

מסוכם מתוך הערך על האיש:

יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961.

הסופר הישראלי ניצול מחנות ההשמדה יחיאל די-נור, שנודע בשם העט "ק. צטניק" שפירושו "אסיר במחנה ריכוז", שימש כעד במשפט אייכמן (בתמונה). הוא שאף לרכז את כתיבתו בנושא השואה. לכן הוא ראה צורך להשמיד כל זכר לספרות שכתב לפני השואה. הוא טס לספריית הקונגרס, והשמיד עותק של ספר שירה שכתב לפני פרוץ המלחמה. כמו כן גנב ושרף את העותק האחרון של ספר זה שנשאר, בספרייה הלאומית בירושלים.

אומרים ישנה - שיחה 08:35, 28 ביולי 2023 (IDT)

בעד. רק שאלה אחת לי: מה מוסיף משפט אייכמן לנקודה המרכזית של קטע ההידעת הזה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:58, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

אם זה לא מספיק מוסיף, אפשר להסיר את זה. מה שזה מוסיף, זה הוכחת מודעות לשואה. יש בקטע שני ניגוד בין מודעות לשואה לבין שריפת ספרים. בתודה, משתמש אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 91.199.94.96 09:22, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

מצטרף לשאלתו של שמזן. אבל באופן כללי הקטע בהחלט מעניין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:29, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

מודעות לשואה מוכיחה כל אישיותו :) הספרים שכתב וכל הפרסונה הציבורית שלו זועקים "שואה". אולי שווה לנסח את הניגוד בצורה ברורה יותר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:31, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

מה היה בסוף? הספרים הוכחדו? אייל • שיחה 17:53, 12 בדצמבר 2023 (IST)

לא יודע. המקורות לא פרטו זאת. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 19:03, 12 בדצמבר 2023 (IST)

גם בירושלים יש שער ניצחון

הקשת המרכזית, קשת אקה הומו, כיום מעל רחוב ויה דולורוזה

כמהנדס העיר ירושלים בימי המנדט הבריטי ומהנדס העיר מזרח ירושלים מטעם ממלכת ירדן, הנרי קנדל דאג להרוס כל מבנה הצמוד לצידה החיצוני של חומת ירושלים. אלמלא מדיניותו זו, ייתכן שהחומה, שהיא אחד מסמלי העיר, הייתה נסתרת ולא מוכרת כמו חלקו הצפוני של הכותל המערבי וכמו שער הניצחון של ירושלים. בירושלים יש שער ניצחון כמו שער טיטוס ושער הניצחון בפריז - קשת אקה הומו, שמשמשת כגשר מעל רחוב דרך היסורים שבעיר העתיקה, היא החלק האמצעי של שער זה. קשת נוספת של אותו שער נמצאת בתוך המנזר הסמוך. זה לא שער הניצחון היחידי בירושלים. שרידי שער ניצחון נוסף נמצאים למרגלות שער שכם, ושני חלקי כתובת, שכנראה השתייכה לשער ניצחון שלישי, התגלו כ-400 מטר צפונה משם.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 5 ביולי 2023 (IDT)

בעד ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 19:52, 15 ביולי 2023 (IDT)

נחמד. ביצעתי קצת הגהה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:23, 18 ביולי 2023 (IDT)

זהו לא שער הניצחון היחיד בישראל, בתל שלם ישנו שער ניצחון לכבוד אדריאנוס, קיסר רומא. המקור לכך הוא מהערך שער ניצחון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:23, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

השאלה היא אם ואיך לצרף ידיעה זו לקטע. אני חושב שזה בגדר ״תפסת מרובה״. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 19:43, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

אם אין לך הצעה לנוסח חלופי, אין ברירה אלא פשוט לוותר על הקטע. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:10, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לוותר על הקטע בגלל מה? בגלל שאי אפשר לדחוף לתוכו מחסן של עובדות לא הכרחיות? לאף קטע אי אפשר לדחוף עוד ועוד ועוד. אומרים ישנה - שיחה 21:17, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

אפשר פשוט לציין שבישראל יש שני שערי ניצחון ולצרף את המידע שציינתי. אני חושש שזה אולי עלול ליצור דעה מוטעה לפיה הקשת הזאת היא שער הניצחון היחיד בישראל, ולפיכך אני מציע להוסיף את המידע שציינתי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:47, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לא רק שזה לא שער הניצחון היחיד בארץ, זה אפילו לא שער הניצחון היחידי בירושלים. שרידי שער נוסף ניתן לראות עד היום למרגלות שער שכם, ושני חלקי כתובת שכנראה השתייכה לעוד שער ניצחון (אם כי יש דעות חלוקות בנושא) התגלו כ400 מ' צפונה משם.

Weksler-Bdolah, S. (2019). Aelia Capitolina – Jerusalem in the Roman Period. Leiden, The Netherlands: Brill, pp. 56-62

דניאל צבי • שיחה 13:36, י' באדר א' ה'תשפ"ד (19.02.24) 13:36, 19 בפברואר 2024 (IST)

שער הניצחון בתל שלם מפורק לגמרי, לעומת זאת, ההוא משעל דרך הייסורים הוא שני שליש שלם. חוץ מזה, תל שלם זה בית שאן, לא בירושלים. הקטע לא יכול לעסוק בכל שערי הניצחון בארץ. הוספתי את המידע הרלוונטי לירושלים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 22:36, 19 בפברואר 2024 (IST)

נוע ברלינה!

סמל העיר בון

בעקבות מלחמת העולם השנייה גרמניה פוצלה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות, שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מכזו בירה לברלין, וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.

אומרים ישנה - שיחה 11:53, 10 ביוני 2023 (IDT)

בסך הכל בעד, אבל אני חושבת שהפואנטה לא מובנת למי שלא בקיא בהתנהלות הצבעות בגרמניה. לא ברור למה זה שהם נחלקו לפי אזורי מגוריהם קשור לזה שהיה טוב שבון היא עיר בירה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 12:51, 10 ביוני 2023 (IDT)

ועכשיו? אומרים ישנה - שיחה 13:03, 10 ביוני 2023 (IDT)

ברור יותר :) ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 13:22, 10 ביוני 2023 (IDT)

תודה! אומרים ישנה - שיחה 14:46, 10 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב שצריך לתקן את הערך על בון: היא נבחרה כבירת גרמניה בשנת 1949, בעוד שקהילת הפחם והפלדה האירופית הוקמה כמה שנים לאחר מכן. Tzafrir - שיחה 15:29, 11 ביוני 2023 (IDT)

עושה רושם שאתה צודק. כנראה שקלקלתי את הערך, בעקבות מה שקראתי בערכים המקבילים, באנגלית. אולי לא הבנתי נכון מה שכתוב בערכים האנגליים? אומרים ישנה - שיחה 15:50, 11 ביוני 2023 (IDT)

אתה צודק במאה אחוז. הכול נבע מאי הבנה שלי. הקרבה של בון לבריסל הייתה הסיבה לכך, שחלק קטן ממוסדות השלטון נשאר בבון, אחרי שרובם חזרו לברלין. סליחה. אומרים ישנה - שיחה 16:03, 11 ביוני 2023 (IDT)

בעד. ביצעתי הגהה קטנה. דג קטן - שיחה 12:56, 14 ביוני 2023 (IDT)

נתק אמריקאי

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

הכביש הפאן-אמריקאי הוא מערכת כבישים המשתרעת לאורכם של 48,000 קילומטרים, ועוברת ב-14 מדינות, מצפון אלסקה ועד לדרום ארגנטינה. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. בחלקה הדרום-מזרחי של פנמה ישנו אזור שנקרא נתק דריין שבו הכביש נקטע, וממשיך רק לאחר מעבר הגבול עם קולומביה. על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים להשלמת המקטע, הוא נותר לא סלול עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. הקיטוע בכביש גורם לכך שלמעשה לא קיימת אפשרות לנסוע ברכב מאמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית.

‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:38, 3 ביוני 2023 (IDT)

אני קצת מתקשה עם הניסוח של הפאנצ' כדי שיהיה יותר פאנצ'י, ובאופן כללי עם הניסוח של כל הקטע כדי שיהיה יותר "הידעת?י". אשמח לעזרה מהמומחים כאן (אומרים ישנה). ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:38, 3 ביוני 2023 (IDT)

האם ואיך הכביש חוצה את תעלת פנמה? אומרים ישנה - שיחה 19:48, 3 ביוני 2023 (IDT)

תשובה מהערך באנגלית:
In Panama, it crosses the Panama Canal via the Centennial Bridge, and ends at Yaviza, at the edge of the Darién Gap. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 19:55, 3 ביוני 2023 (IDT)

אז קצת לפני הפואנטה יש לכתוב, שאפילו את תעלת פנמה, וסביבתה הקשה, הכביש מצליח לחצות. אותה סביבה, שבגללה היה כל כך קשה לחצוב את תעלת פנמה, עד שחברת תעלת פנמה, שהוקמה בידי חוצבי תעלת סואץ, פשטה את הרגל. אומרים ישנה - שיחה 20:14, 3 ביוני 2023 (IDT)

אני מתקשה: הקטע מספר לנו שישנו כביש שחוצה את כל צפון ודרום אמריקה, אבל אומר לנו שהוא קצת קטוע, אז הוא לא באמת חוצה את כל צפון ודרום אמריקה. אם זה הקטע שקיבלנו אני נגד. חמויישֶה - שיחה 11:41, 4 ביוני 2023 (IDT)

מה אורכו של הקטע החסר? קילומטר אחד? מאה קילומטר? כי אם חסר קטע קצרצר, יש ערך לפיסקה.

ולגבי אלסקה וצ׳ילה, עד כמה הוא רחוק בהן מקצות היבשות הצפונית והדרומית, בהתאמה? אולי אפשר להציג את המצב כאחוז המרחק בין הקוטב הצפוני לדרומי, שאפשר ליסוע המכונית? 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:37, 4 ביוני 2023 (IDT)

אני רואה שהקטע החסר בן 106 קילומטר. לא בן קילומטרים ספורים. בעיה. 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:39, 4 ביוני 2023 (IDT)

אנונימי, המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16000 קילומטרים. אורך הכביש הוא 48000 קילומטרים. ביחס לאורך הזה, 100 קילומטרים זה מספר מאוד זניח.
חמויישה, הפואנטה של הקטע היא שיש כביש ארוך שחוצה את כל אמריקה, אבל בדיוק בנקודת החיתוך בין אמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית הוא קטוע, ולכן נוצר מצב אבסורדי שאי אפשר לעבוד ברכב מאמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית, על אף שיש ביניהן חיבור יבשתי. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 14:22, 4 ביוני 2023 (IDT)

1. גילוי נאות: האנונימי זה אני. פשוט שם המשתמש שלי מותקן רק בלפטופ.

2. אולי באמת הקטע צריך להיפתח במילים "המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר ליסוע בכביש נוח, שאורכו 48000 קילומטרים..." אומרים ישנה - שיחה 17:23, 4 ביוני 2023 (IDT)

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. הקיטוע בכביש, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור את הגבול ביניהן במכונית.

תודה רבה לכולם על המשוב, אני מנסה ניסוח מחודש עם ההצעות של אומרים ישנה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:52, 5 ביוני 2023 (IDT)

ניטפוק: לפי הערך המקושר אפשר לנסוע את הקטע הזה בכלי רכב מתאים אבל לא במכונית רגילה. „בלתי אפשרי לעבור את הגבול שביניהם במכונית רגילה״? לא מספיק טוב. Tzafrir - שיחה 18:32, 5 ביוני 2023 (IDT)

שיניתי ל״מכונית״. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 18:47, 5 ביוני 2023 (IDT)

אני עדיין חושב, שצריך לציין את אורך הנתק (106 ק"מ), אבל אני כבר בעד הקטע. אגב, אולי אפשר לציין איזה רכב קרקעי בדיוק כן יכול לעבור את הקטע. האם מדובר בזחל"ם? במה בדיוק? אומרים ישנה - שיחה 23:57, 5 ביוני 2023 (IDT)

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.

אומרים ישנה הוספתי את שני אלו ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 00:51, 6 ביוני 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 02:34, 8 ביוני 2023 (IDT)

אולי כך:

בין העיירה יוויזה, שבפנמה, לבין עיר הנמל, טורבו, שבמדינה השכנה, קולומביה, מפרידים 106 קילומטר בקו אווירי. על הקרקע, אין שום דרך סלולה ביניהן, ומי שבכל זאת רוצה לנסוע ביניהן, צריך להצטייד בכלי רכב של ספורט אתגרי. במכונית קל יותר לנסוע מיווזה לערי צפון אלסקה, דהיינו לחצות את כל מרכז אמריקה וצפון אמריקה לאורך, או לנסוע מטורבו לערי דרום צ'ילה, דהיינו, לחצות לאורך את כל דרום אמריקה. בשני המסעות האלו, הנסיעה תערך על כביש בעל שם זהה, הכביש הפאן-אמריקאי. לבד מהקושי הטכני המקומי בסלילת את 106 הקילומטרים החסרים (הרים, ביצות, יער גשם, חול טובעני, יתושים וכנופיות עבריינים מקומיות) ניסיונות השלמת הסלילה נתקלו גם בלחצים בין לאומיים מגוונים (גופי שמירת טבע, בריאות הציבור ומלחמה בסחר בסמים משכרים). לאזור זה יש היסטוריה של קשיים טכניים ופוליטיים חמורים בביצוע מיזמי תחבורה. גם חציבת תעלת פנמה נתקלה בקשיים כאלו. למעשה, פנמה וקולומביה נפרדו לשתי מדינות על רקע זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 6 ביוני 2023 (IDT)

תודה על ההצעה, אני לא רוצה להיות טרחה, אם הקטע שהצעתי לא מתאים אז אפשר לארכב את הדיון. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 22:09, 6 ביוני 2023 (IDT)

אני בעד ההצעה השנייה של Saifunny. אני חושב.ת שזה קטע ממש טוב ומעניין. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:18, 7 ביוני 2023 (IDT)

גם אני חושב שמדובר בהצעה טובה. לא לארכב, רק לחשוב איזו הכי טובה. ‏עמיחי • שיחה 10:18, 7 ביוני 2023 (IDT)

אין פה שום הטרחה. יש קטעים שגורלם נחרץ אחרי דיון קצרצר, ויש כאלו, שקודם מחפשים להם כל מני וריאציות. אם הקטע היה אבוד, לא היינו מתאמצים. אומרים ישנה - שיחה 10:58, 7 ביוני 2023 (IDT)

לעולם בעקבות השמש?!

אנימציית סיבוך בעיית שלושת הגופים

לבד מהשמש, יש עוד גרמי שמיים, שלולי הם התקיימו, ספק אם אנו יכולנו להתקיים על כדור הארץ. בלא כוכב הלכת צדק, למשל, שמושך הרבה שביטים ואסטרואידים (כגון שומייקר-לוי 9), על כדור הארץ היו הרבה יותר אירועים כמו הכחדת קרטיקון-פלאוגן (הכחדת הדינוזאורים), שנגרמה מפגיעת שביט. גם לירח שלנו אנו חבים את קיומנו. הירח של כדור הארץ הוא הגדול בירחי מערכת השמש, וכדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת זו, שיש לו בדיוק ירח אחד. גודלו ויחידותו של הירח מקבעים את נטיית ציר סיבוב כדור הארץ ביחס למישור המלקה, ובכך מייצבים את אזורי האקלים ואת תזמון עונות השנה. יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות. בלא שום ירח, או עם ירח בגודל זניח, אין קיבוע כזה. ומאידך, שני ירחים ומעלה גורמים לכאוס "בעיית שלושת הגופים", המוכר ממדע המכניקה (ראו אנימציה), שיביא לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים, וקשים מאוד לחיזוי.

אומרים ישנה - שיחה 14:48, 3 ביוני 2023 (IDT)

שתי הסתייגויות: הקטע לא מסביר למה כאוס שלושת הגופים היה מונע קיום חיים בכדוה"א. בנוסף, לשם הסימטריה בקטע, נדרשת התייחסות לאפשרות של ירח אחד אבל גדול מדי. חמויישֶה - שיחה 11:46, 4 ביוני 2023 (IDT)

חשבתי שדי ברור, שכאוס זה ההפך מיציבות. ולגבי ירח גדול מדי, לא כתוב על זה כלום, במקורות, שאני מצאתי. אבל לפי מה שאני מבין, אם היה מצב בו כדור הארץ והירח היו עוד יותר דומים בגודלם, כמו פלוטו וירחו, כארון, שניהם היו מקיפים נקודה, הנמצאת בין שניהם, כך שמסלול הארץ סביב השמש היה מסולסל. זה היה גורם להבדלי חום וקור בין תחילת חודש עברי לאמצעו. 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:30, 4 ביוני 2023 (IDT)

טוב, הוספתי חצי משפט, שמסביר שמסלול כהוטי של פלנטה גורם לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים וקשים לחיזוי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:04, 7 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב שהמשפט "יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות" שגוי אבולוציונית. צורות החיים מתאימות ליציבות כי הן התפתחו באותה יציבות, אם לא היתה יציבות היו מתפתחות צורות חיים שמתאימות לחוסר יציבות. מש:איתמראשפר, מש:Asaf M, אני צודק? (תרגישו חופשי לתייג עוד בעלי ידע בנושא). פעמי-עליון • שיחה 00:41, 10 באפריל 2024 (IDT)

אתה צודק, יש כאן היפוך בין סיבה ותוצאה. החיים על כדור הארץ התפתחו בהתאם לתנאים שקיימים על כדור הארץ - ואגב, דווקא לחוסר יציבות (גאות ושפל, שינויי עונות, אסונות טבע קולוסליים וכו') היה תפקיד מרכזי בהתפתחות החיים. גם הטענה שבעיית שלושת הגופים עלולה ליצור בעיית יציבות אינה מדוייקת: לדוגמה, האם מישהו יטען שדימוס ופובוס גורמים לחוסר יציבות אקלימי על מאדים? אין בעיה לכתוב על חוסר יציבות ועל מסלולים כאוטיים, אבל הפרשנות לגבי השפעתם על החיים - מיותרת, וצריכה להימחק. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 08:53, 10 באפריל 2024 (IDT)

אגב, זה קצת מצחיק להגיד שצדק מאפשר את קיומנו כי הוא מושך שביטים דוגמת זה שהכחיד את הדינוזאורים - כי הרי אלמלא השביט המבורך ההוא הדינוזאורים לא היו נכחדים, היונקים לא היו מקבלים הזדמנות להתפתח, ואנחנו לא היינו קיימים... כלומר: אנחנו חייבים את קיומנו דווקא לכך שצדק לא משך את אותו שביט! אם נרצה, נוכל להגיד שכל הדברים שאירעו עד היום הם טובים ומבורכים, כי בלעדיהם לא היינו מתקיימים (כולל השואה, שבלעדיה זוגתי לא היתה באה לעולם) - אבל זוהי חשיבה אמונית ולא רציונלית. אם היו קורים דברים אחרים היו מתקיימים דברים אחרים, זה הכל. יתכן שאילו צדק היה שואב את השביט שהכחיד את הדינוזאורים, הם היו מתפתחים בסוף לזוחלים תבוניים בעלי אגודלים מנוגדים, והם היו כותבים ב"זוחלופדיה" שלהם כמה טוב שצדק מושך שביטים כי זה מאפשר את קיום החיים בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 09:01, 10 באפריל 2024 (IDT)

הכוונה היא, שבלא הפלנטה, צדק, קצב נפילת המטאורים על כדור הארץ היה כה גדול, עד ששום צורת חיים רב תאית מוכרת לנו לא הייתה מצליחה להתקיים. אומרים ישנה • שיחה 12:28, 10 באפריל 2024 (IDT)

הבנתי, אבל זאת אמירה קצת פשטנית, שאינה בהכרח נכונה. אנחנו לא יודעים בוודאות כמה מהמטאורים שצדק הסיט היו פוגעים בנו, לא יודעים בוודאות כמה מטאורים פגעו בנו בגלל שצדק הסיט אותם ממסלולם המקורי, ולא יודעים בוודאות אם החיים היו מתפתחים בכלל ללא פגיעת מטאורים שהכילו חומרים שהם אבני הבניין של החיים. מה שאנחנו כן יודעים בוודאות זה שכאשר מטאור אחד כן פגע בנו, הוא הכחיד רק כ-65% מהחיים, שהמשיכו גם אחריו. לכן הטענה שלך היא ספקולציה פראית ובלתי אנציקלופדית, שמתאימה לסרטוני short ביוטיוב ולא לויקיפדיה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 12:59, 10 באפריל 2024 (IDT)

חוק האפונימים של סטיגלר

חוק האפונימים של סטיגלר – הטענה (המוגזמת) שאף תגלית מדעית לא נקראת על שם המגלה המקורי שלה. יש כמה דוגמאות בערך והמון דוגמאות אחרות, חלקן די מפתיעות. באופן כללי, אפשר למצוא דוגמאות בכל תחום ומה שחשוב זה למצוא את הדוגמאות שיהיו מספיק מוכרות. שיטת ניוטון-רפסון היא דוגמה טובה (אבל לא מספיק מוכרת) – ניוטון ורפסון היו חלק מתהליך הפיתוח שלה אבל לא היו הראשונים ולא היו מי שגיבשו את הנוסח הסופי. Tzafrir - שיחה 10:37, 30 במאי 2023 (IDT)

רשימת דוגמאות. בין השאר חגורת קויפר שנקראת על שם מי שטען שהיא לא קיימת. Tzafrir - שיחה 12:05, 30 במאי 2023 (IDT)

צריך לנסח את זה בקרשנדו, בערך כך:

פסטור הוא תהליך שימור מזון, שקרוי על שם לואי פסטר, שגילה או המציא אותו. בניגוד לפיסטור, שיטת ניוטון-רפסון (אלגוריתם באנליזה נומרית) קצת פחות ראויה לשמה. אייזיק ניוטון וג'וזף רפסון אמנם השתתפו בתהליך הפיתוח שלה, אבל לא היו הראשונים לעסוק בה, וגם לא היו מי שגיבשו את הנוסח הסופי שלה. יקיר אהרונוב ודייוויד בוהם לא גילו את אפקט אהרונוב-בוהם (אפקט בפיזיקה קוונטית) הקרוי על שמם. הם רק גילו מחדש תוצאים מסוימים שלו. כלל לופיטל (בחשבון אינפיניטסימלי) התגלה על ידי יוהאן ברנולי. אולם תלמידו, המרקיז דה לופיטל, היה הראשון שפרסם אותו בספר. הברון מינכהאוזן לא יכול היה לתרום מאומה לחקר התסמונת, הקרויה על שמו, כי הוא דמות בדיונית. אבל השיא הוא שמה של קבוצת האסטרואידים, חגורת קויפר, שנקראת על שם אסטרונום, שהתכחש לקיומה. בעקבות חוסר ההתאמה בין תגליות לאדם על שמן הן קרויות, נוסח חוק האפונימים של סטיגלר, שטוען בהגזמה, שתגליות תמיד נקראות על שם מי שלא גילה אותן, אלא רק היה מזוהה איתן, איך שהוא. את החוק הזה, כמובן, סטיגלר טוען, שלא הוא ניסח.

אומרים ישנה - שיחה 13:12, 2 ביוני 2023 (IDT)

בעיה: גם מהערך העברי על חגורת קויפר וגם מהערך העברי על מי שהיא קרויה על שמו, עולה שהוא כן גילה אותה. אולי גילה אותה שני. אבל בטח לא להתכחש לה. צריך דוגמה אחרת. אומרים ישנה - שיחה 16:52, 2 ביוני 2023 (IDT)

תודה על ניסוח הקטע. הוא נראה מוצלח. אני הייתי מעדיף להסיר משם את הדוגמה של תסמונת מינכהאוזן (ואם כבר: הברון היה דמות היסטורית. הסיפורים עליו מוגזמים לחלוטין). כמוכן הגופים בחגורת קויפר אינם רק אסטרואידם. בהחלט נכון להגיד שקויפר טען שהחגורה לא קיימת (הוא טען שהיא התקיימה רק סמוך לראשית מערכת השמש). הוא גם לא הראשון שהעלה את ההשערה על קיומה. Tzafrir - שיחה 16:54, 2 ביוני 2023 (IDT)

לפי הערכים על קויפר ועל חגורת קויפר, הוא זה שגילה אותה. אם זה לא נכון, אנא תקן, קודם כול, את הערכים.

ולגבי הדוגמה של מינכהוזן, אפשר למצוא במקומה דוגמה אחרת של מישהו, שאין לו שום קשר למהשהו שקרוי על שמו. אפשר לחפש תגלית, שנקראה על שם מישהו, שכבר נפטר לפני הגילוי.

בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 18:38, 2 ביוני 2023 (IDT)

הרבה אסטרואידים קרויים, לשם כבוד, על שם מדענים דגולים, שלא היו קשורים בגילויים, כמו קמילו גולג'י, שבכלל היה ביולוג. נדמה לי שגם יש יסוד כימי, שקרוי לשם כבוד על שם אלברט איינשטיין, שלא היה קשור כלל בגילויו. 2A00:A040:199:62EB:A82A:1A9E:F186:FCD0 20:25, 2 ביוני 2023 (IDT)

נ.ב. לטענתך, זה לא שקויפר טען, שחגורת קויפר מעולם לא התקיימה ולא תתקיים. הוא רק טען, לטענתך, שבשלב הנוכחי בהתפתחות מערכת השמש, החגורה כבר לא קיימת. אם רוצים קטע חזק מספיק לעמוד הראשי, צריך למצוא תגלית, שקרוייה על שם אדם, שתען בתוקף, שהיא מעולם לא התקיימה, לא תתקיים ואולי אפילו לא גם תיאורטית אין לה אפשרות קיום. מיד אשאל במדור "הכה את המומחה" מי מודע לכזה דבר. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 7 ביוני 2023 (IDT)

מהערך פנחס אמתי משתמע, כאילו החיות, שכן קרויות על שמו, הן דווקא החיות, שלא הוא גילה ולא הוא בחר את שמן:

״ בשנת 1960 יצא לאדיס אבבה שבאתיופיה ביחד עם ד"ר יז'י פּרוּשינסקי, כדי לחקור שם את המחלה שושנת יריחו (לישמניאזיס) המופצת שם על ידי עכברים. ב-2019 עסק אמיתי בכתיבת ספר על המחלה.

בשנת 1998 הגדיר הארכנולוג הפולני ד"ר יז'י פּרוּשינסקי (צר') עכביש חדש למדע מבני משפחת הקפצניים וקרא לו על שמו של אמיתי, 'פלגרה אמיתי' (Phlegra amitaii)[2]. ב-2021 נקרא על שמו מין של עקרב: עקרבחול אמיתי Buthacus amitaii. שמות שונים של חרקים ועכבישים נקראים בעברית בשמות שהעניק להם אמיתי, כגון: עב-יד כושי, נבו יריחו, קטלן דו-גוני, שרקן וגמל שלמה עצבני.״

2A00:A040:199:62EB:9957:2A33:EF31:CA40 13:21, 18 ביוני 2023 (IDT)

עיתונאי שנידון למוות על הסתה אנטישמית

לוגו העיתון.

בין הנשפטים על רצח העם ברואנדה, היו גם שדרני רדיו מסיתים. למעשה, לא היה בדבר חידוש. אחד מ-22 נאשמי המשפט הראשי, שבמשפטי נירנברג, היה יוליוס שטרייכר – המקים, הבעלים והעורך של עיתון התעמולה הנאצי, "דר שטירמר". מבין עשרת הנידונים למוות במשפט זה, הוא היה היחיד, שנענש רק בשל רדיפת יהודים (לקראת ותוך כדי השואה). לקראת הוצאתם להורג, שטרייכר השווה את עצמו וחבריו לעשרת בני המן. אולם פסק הדין הכריז על שטרייכר, ולא על היטלר, כ"אויב היהודים מספר אחת".

אומרים ישנה - שיחה 11:40, 2 ביוני 2023 (IDT)

בעד. אפשר לוותר על משפט הפתיחה שעוסק ברואנדה, ולהתחיל את הקטע במילים "אחד מ-22...". חמויישֶה - שיחה 14:41, 4 ביוני 2023 (IDT)

הוספתי את הפתיחה כדי להדגיש את הקשר בין הסתה לבין אלימות. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 4 ביוני 2023 (IDT)

"למעשה, לא היה בדבר חידוש." אייל • שיחה 17:55, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הולדת ישו?!

דיוניסיוס אקסיגואוס

בשנת 270 לספירה הנוצרית, הפכה דת ה"סול אינוויקטוס" – הערצת אל השמש, לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. בהתאם לדת זו, הרומאים ציינו את "לידתה של השמש" ולידת אל השמש, מעט אחרי מועד ההיפוך החורפי, ב-25 בדצמבר. בשנת 337 האימפריה התנצרה, והוחלט לחגוג את לידת ישו – חג המולד, בתאריך זה. גם השנה בה נולד ישו אינה וודאית. את שיטת מספור השנים לפי שנת הולדתו, דהיינו "ספירת הנוצרים", המציא דיוניסיוס אקסיגואוס (בתמונה), בשנה, שבזכות המצאתו, אנו מכנים "525".

אומרים ישנה - שיחה 22:16, 25 במאי 2023 (IDT)

בעד חזק, אני חושבת שזה אחד הקטעים הטובים שעלו פה לאחרונה. מאוד קריא, מאוד קולח, ומאוד אינפורמטיבי ומעניין. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 23:57, 25 במאי 2023 (IDT)

לפי הבשורה על פי לוקאס, היו בעת הולדתו של ישו רועים בשדות סמוכים לבית לחם שישנו בחוץ בשדה עם צאנם. האם דבר כזה סביר בהרי יהודה בחורף, או שבלילות הקרים מכניסים את הצאן למכלאות? Tzafrir - שיחה 12:20, 28 במאי 2023 (IDT)

על פניו, זה לא סביר. אבל אולי החורף ההוא היה מיוחד? ואולי האקלים אז לא היה כמו האקלים כיום? לא יודע אם כדאי להיכנס לזה. אומרים ישנה - שיחה 13:30, 28 במאי 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 22:12, 28 במאי 2023 (IDT)

יש כאן נקודה קטנה ולא ברורה (שגם פותחת פתח להרחבה אפשרית) – מועד ההיפוך החורפי הוא ה־21 בדצמבר ולא ה־25 בדצמבר. Tzafrir - שיחה 10:27, 30 במאי 2023 (IDT)

אתה צודק, נראה שצריך לתקן בקטע. בערך סול אינוויקטוס כתוב "קיימות דעות שחג המולד נחגג ב-25 בדצמבר בהשפעתו של חג סול אינוויקטוס שהיה ביום ההיפוך החורפי - שחל בסביבות ה-21 בדצמבר". חמויישֶה - שיחה 11:18, 30 במאי 2023 (IDT)

ההיפוך עצמו ב21 לחודש. "מולד השמש" הוא מעט אחרי. נראה לי, שאנשים צריכים לראות שהימים מתחילים להתארך מחדש, כדי לדעת שהיה ההיפוך. אומרים ישנה - שיחה 18:44, 30 במאי 2023 (IDT)

מלחמת הפולישוקים

מלי פולישוק-בלוך

סדרת הדרמה קומית הסאטירית הישראלית פולישוק עלתה לשידור בשידורי קשת בשנת 2009. הסדרה עוקבת אחר חבר כנסת בדיוני בשם רובי פולישוק (בגילומו של ששון גבאי), שמתמנה באופן פתאומי לתפקיד השר לקידום חברתי (תפקיד שלא היה קיים בזמן שידור הסדרה, אבל הפך לאמיתי 11 שנים מאוחר יותר). מספר ימים לפני עליית הסדרה לאוויר, חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק-בלוך (בתמונה) דרשה מערוץ 2 לבטל את שידור הסדרה, מכיוון שלפיה היה מדובר בהשמצה של דמותה, בשל שם המשפחה הזהה ופרטים אחרים בדמות שהיא תפסה כשליליים. במאי הסדרה, שמואל הספרי, טען בתגובה שהשם פולישוק לא מבוסס עליה כלל, אלא מדובר בהלחם של המילים "פוליטיקה" ו"שוק". מלי פולישוק לא נשארה חייבת, והופיעה מאוחר יותר בפרק של מנדלבאום בלש פרטי (בכיכוב אחיינה יניב פולישוק), שבו דמותו של גרי מנדלבאום צריכה לגלות מי מדליף את חוקיה של מלי לסגן שר בשם הספרי.

‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 18:24, 14 במאי 2023 (IDT)

חביב. Tzafrir - שיחה 18:40, 14 במאי 2023 (IDT)

• בעד אדיר. ארז האורז • שיחה 18:44, 14 במאי 2023 (IDT)

נגד אנקדוטה שולית. ארוע צדדי, לא חשוב ולא אנציקלופדי. חמויישֶה - שיחה 10:36, 15 במאי 2023 (IDT)

• בעד חלש. ואם זכרוני אינו מטעה אותי, מלי גם הפסידה במשפט בעניין. אם לא יהיו לקטע מספיק תומכים עבור הדף הראשי, אפשר לשים אותו במדור "הידעת" של פורטל הומור ופורטלים אחדים נוספים. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 15 במאי 2023 (IDT)

  היא לפחות איימה במשפט ראו פה. ודרך אגב, רצוי שמשהו מהעניין הזה יופיע בערך על מלי, לפחות בהערת שוליים, כדי שנוכל לבסס על העניין קטע "הידעת" עבור הדף הראשי. עבור הפורטילים עוד אפשר להכניס מקורות לקטע עצמו, אם לא מתאפשר לערך. אבל זה פחות מוצלח מהשענות על הערך עצמו. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:49, 15 במאי 2023 (IDT)

  אומרים ישנה המידע הופיע בערך פולישוק, וראיתי גם שהוספת אותו לערך על מלי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 17:59, 15 במאי 2023 (IDT)

הקולנוען שלא ידע קולנוע

יהודה ג'אד נאמן

חוקר הקולנוע יהודה ג'אד נאמן היה במאי ומפיק קולנוע ישראלי רב הישגים, חתן פרס ישראל לקולנוע ופרופסור בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. כמקובל לפרופסורים, לנאמן היו שנות השכלה רבות מאוד. אלא שבתחום בו הוא היה פרופסור, לא הייתה לו שום השכלה פורמלית. הייתה לו הכשרת לוחם צנחנים, שכללה הצטיינות בקורס קצינים, הוא סיים תואר דוקטור לרפואה, כולל סטאז' וכולל השלמה חילית לקציני רפואה, ומלבד זאת הוא התחיל אך לא סיים שלוש תכניות לימודים אוניברסיטאיים אחרות: תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, התמחות בכירורגיה ותואר שני בפילוסופיה ובתיאטרון.

קטע שכתבתי על סמך הערך של נאמן ומופיע בפורטל קולנוע. ארז האורז • שיחה 16:08, 14 במאי 2023 (IDT)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 19:37, 14 במאי 2023 (IDT)

אני בעד, אבל חושב שנדרש ניסוח אחר, אולי אפילו לגמרי. בתור התחלה, יש להשמיט את המשפט "כמקובל לפרופסורים, לנאמן היו שנות השכלה רבות מאוד". יש להשמיט את הכשרתו הצבאית, שאינה רלוונטית לקטע. חמויישֶה - שיחה 10:40, 15 במאי 2023 (IDT)

לא בטוח שצריך להשמיט את "כמקובל לפרופסורים". נראה לי שזה חלק אינטגרלי מהעניין. לעומת זאת, גבי ההכשרה הצבאית, צריך לבדוק איך הקטע זורם יותר טוב. בלי קשר, עבור הפורטלים, הקטע בסדר גמור. אבל אני לא יודע אם הוא מספיק מפתיע עבור הדף הראשי. נמנע. אומרים ישנה - שיחה 11:40, 15 במאי 2023 (IDT)

ניסוח שני

יהודה ג'אד נאמן

חוקר הקולנוע יהודה ג'אד נאמן היה במאי ומפיק קולנוע ישראלי רב הישגים, חתן פרס ישראל לקולנוע ופרופסור בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. חרף העובדה שחקר והרצה בתחום זה, לנאמן לא הייתה שום השכלה פורמלית בקולנוע. הוא סיים תואר דוקטור לרפואה, כולל סטאז' וכולל השלמה חילית לקציני רפואה, ומלבד זאת הוא התחיל אך לא סיים שלוש תכניות לימודים אוניברסיטאיים אחרות: תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, התמחות בכירורגיה ותואר שני בפילוסופיה ובתיאטרון.

לקחתי את הערותיכם ושיפרתי את הקטע. מה דעתכם? ארז האורז • שיחה 00:12, 19 במאי 2023 (IDT)

נמנע לא יודע אם זה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשי. בשביל הפורטלים (הרלוונטיים), לעומת זאת, אני כן בטוח שזה מספיק חזק. וכן. התמצות כן שיפר את הקטע. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 19 במאי 2023 (IDT)

בעד הניסוח הזה. חמויישֶה - שיחה 10:24, 21 במאי 2023 (IDT)

נגד אדם בן ימינו, וזה נראה כמו ביקורת. אייל • שיחה 17:56, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אני לא רואה פה שום דבר שעשוי להתפרש כביקורת. חמויישֶה - שיחה 13:22, 13 בדצמבר 2023 (IST)

פרופסור ללא השכלה, התחיל ולא סיים. אייל • שיחה 13:23, 13 בדצמבר 2023 (IST)

אני ממש לא תפסתי את זה בתור ביקורת. ברור שבתחומים אומנותיים לא בהכרח צריך השכלה פורמלית, ולא לסיים תואר זה לא דבר שיש לו סטיגמה יותר מדי. זה לא ביקורתי בכלל, זה פשוט ציון של המציאות, שהיא גם בנוסף לא שלילית. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:47, 14 במרץ 2024 (IST)

מי שנכווה מוועדת אגרנט, נזהר מביקור סאדאת

שיחה בין ראש הממשלה מנחם בגין לסגנו השר יגאל ידין בעת הדיון על חוק ירושלים, במליאת הכנסת בירושלים.

ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים קבעה, כי היו בידי אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) ידיעות מתריעות רבות אודות המלחמה הקרבה, אולם האגף לא העריך אותן נכונה, ולא התריע מספיק בפני הממונים עליו. בעקבות הקביעה המסעירה, הרמטכ"ל, דוד אלעזר, התפטר מתפקידו, ותחתיו מונה מרדכי גור. יומיים לפני ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל, בשנת 1977, הזהיר גור את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, כי חטיבת המחקר מעריכה, כי הביקור הוא תרמית, שנועדה לכסות על התקפה מצרית חדשה. בעקבות אזהרתו זו, הוא ספג נזיפה רועמת ופומבית משר הביטחון דאז, סגן הרמטכ"ל לשעבר, עזר ויצמן. יום לפני הביקור איתר המודיעין הישראלי תנועת צבא מצרית בגדה המזרחית של תעלת סואץ. לכן המליץ סגן ראש הממשלה, רב אלוף (מיל) יגאל ידין, שלא לקחת סיכון, ולגייס את כוחות המילואים. צעד כזה היה, כנראה, מוביל למתיחות רבה ולביטול הביקור, אך בגין דחה את ההמלצה.

אומרים ישנה - שיחה 19:59, 29 באפריל 2023 (IDT)

• בעד ארז האורז • שיחה 12:46, 4 במאי 2023 (IDT)

  הקריאה לא זרמה לי, השגיאה בכותרת מכוונת? אייל • שיחה 17:57, 12 בדצמבר 2023 (IST)

  השגיאה תוקנה. תודה. איך אתה מציע לשפר את הקטע? אומרים ישנה - שיחה 19:08, 12 בדצמבר 2023 (IST)

זה כן סיפור אמתי. זה בדוק.

דגל לגיון הזרים הצרפתי

אליהו איצקוביץ' היה רק בן תשע בעת פרעות בוקרשט, בהן הדייר בשכירות של הוריו ניצל את קשריו במפלגה הנאצית, גזל את נכסי משפחתו, ושלח אותה למחנה הריכוז, בו הדייר הגזלן, עצמו, שימש כשומר. המשפחה ניסתה לברוח מהמחנה, אך הדייר הגזלן תפס אותה, ורצח את האב לעיני כול. כשהצבא האדום שחרר את המחנה, איצקוביץ׳ בן ה-12 היה הניצול היחיד ממשפחתו. הוא ניסה לחזור לביתו הנגזל, אך במריבה עם משפחת המנשל, הוא הרג את בן המנשל. לאחר שהשתחרר ממוסד לעבריינים צעירים ברומניה, הוא עלה לישראל והתגייס לצנחנים. אך כשקיבל מידע על מיקום רוצח אביו, הוא עבר לחיל הים, ערק ממנו ללגיון הזרים הצרפתי, ושירת שם לצד רוצח אביו, שלא זיהה אותו. ובהזמנות הראשונה בה האויב ירה בהם, איצקוביץ' השיב אש לעבר רוצח אביו, ונקם את דמו.

אומרים ישנה - שיחה 19:42, 21 באפריל 2023 (IDT)

לגיון הזרים וניצול השואה, גרסה שנייה

דגל לגיון הזרים הצרפתי

לגיון הזרים הוא יחידה מיוחדת וותיקה בצבא הצרפתי, אליה מותר להתגייס בלא אזרחות צרפתית, ואפילו בשם ונתינות בדויים. זאת כדי לאפשר למתגייסים לטשטש את עברם, ולפתוח דף חדש בחייהם. ללגיון יצא מוניטין של מוקד משיכה לעבריינים נמלטים. יש טענות, שבשנות ה-50, הלגיון שימש מקלט לנאצים ולעוזריהם. אליהו איצקוביץ', עריק מצה"ל, שישב במוסד לעבריינים צעירים בעוון הריגה, התגייס ללגיון כדי למצוא בו נאצי כזה - הנאצי, שבילדותו של איצקוביץ', בשואה, רצח וגם ירש את משפחתו. איצקוביץ' מצא אותו, שירת לצידו בליגיון, ומצא גם הזדמנות לירות בו למוות, מבלי להיתפס.

2A00:A040:1A4:9657:79E5:5619:4CA:AA8 13:29, 25 באפריל 2023 (IDT)

רומניה לא הייתה תחת כיבוש נאצי. יהודים מבוקרשט נשלחו למחנה ריכוז? ר’ שואת יהודי רומניה. Tzafrir - שיחה 13:45, 25 באפריל 2023 (IDT)

כתוב שם, שחלקים מרומניה כן היו תחת כיבוש נאצי, וחלק מיהודי רומניה כן נשלח למחנות. (חוץ מזה, בגרסה השנייה, במקרה, רומניה כלל לא מוזכרת). 2A00:A040:1A4:9657:79E5:5619:4CA:AA8 13:54, 25 באפריל 2023 (IDT)

חלק אחד: טרנסילבניה, הועבד להונגריה ונכבש ע״י הנאצים בשנת 1944. בוקרשט לא נמצאת שם. לא ברור לי שאותו אחד היה נאצי. כל החלק הזה בערך תמוה. Tzafrir - שיחה 14:04, 25 באפריל 2023 (IDT)

לפי הראיון עם הבן של איצקוביץ', שמופיע במקורות הערך "אליהו איצקוביץ'", הדייר בשכירות, בבוקרשט, ניצל את קשריו במפלגה הנאצית ובתנועה הפאשיסטית המקומית, השתלט על כל רכוש המשפחה, שכלל מספר דירות ובית קולנוע, בעזרת הפאשיסטים המקומיים שהביא איתו, הגלה את המשפחה לטרנסילבניה, ושם שלח אותם למחנה ריכוז. צפה בראיון. אומרים ישנה - שיחה 14:38, 25 באפריל 2023 (IDT)

בשנת 1959 הוא סיפר שכל משפחתו הומתה לנגד עיניו ע״י הפשיסטים הרומנים (ידיעה שמקושרת מהערך). הוא היה בן 9 בשנת 1941 לערך, וטרנסילבניה הייתה אז חלק מהונגריה ויהודים נשלחו משם למחנות השמדה רק בשנת 1944. Tzafrir - שיחה 14:48, 25 באפריל 2023 (IDT)

אם נראה, שהמקורות של הערך סותרים את עצמם, צריך לטפל, קודם כול, בערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 25 באפריל 2023 (IDT)

ושוב, הגרסה השנייה לא נכנסת לכל העניין הזה. הבעיה שאתה דן בה קשורה רק לגרסה הראשונה. אפשר לפסול את הגרסה הראשונה. אומרים ישנה - שיחה 17:40, 25 באפריל 2023 (IDT)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)

מי שיתרגם את הערך "מבצע הצנחת / הפלת חתולים", יוכל לכתוב עליו יופי של קטע

מדובר במבצע צבאי להצנחת חתולי בית עם מצנח, כדי למגר חולדות, שהתרבו פרא, בגלל הריגת אויביהן הטבעיים בDDT.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Cat_Drop

אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:21, 27 בפברואר 2024 (IST)

טקס האשכבה של ג'ים הנסון

כראוי ליוצר ההחבובות, ג'ים הנסון זכה לטקס אשכבה פרוע וצבעוני במיוחד. הוא ביקש במפורש שלא ילבשו שחורים ובין השאר הופיעה ביג בירד והשמיעו מחרוזת משיריו בביצוע הבובות. מקורות יש כאן כלכליסט והטקס עצמו. ראוי להוסיף פסקה על הטקס גם בערך שלו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 11:22, 21 בינואר 2024 (IST)

צפרדע הוליוודית מצויה

יצא לי לשמוע קיטורים על קולות לא מציאותיים של חיות בסרטים. נראה לי שהדוגמה הכי טובה היא שקולות של צפרדעים בסרטים הם כמעט תמיד הקול של w:Baja California chorus frog, מין לא נפוץ במיוחד של צפרדע (שתחום תפוצתו כולל, במקרה, גם את אזור לוס אנג’לס) ושהקול שהוא משמיע דווקא אינו קול טיפוסי של צפרדע. אבל זה הקרקור המוכר של צפרדע בסרטים. אפשר למצוא כמה קולות תחת c:Category:Frogs‏. Tzafrir - שיחה 20:32, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

מוזר. כי למרות שהסרטים האמריקאים מצולמים כמעט כולם בהוליווד שבקליפורניה ובניו יורק, המבטא השליט בהם הוא זה של שיקגו. בטח לא זה של קליפורניה. למה עם צפרדעים זה לא עובד? בתודה אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2A00:A040:1A4:8F3D:7C7E:5412:E7CB:88D6 20:14, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

יש בארצות הברית מבטא סטנדרטי (חסר ערך בעברית) שנחשב בעיני האמריקאים ל„ללא מבטא״. לפחות בשלבים מסוימים בסרטים ובטלוויזיה אכפו את השימוש במבטא הזה, למיטב הבנתי. לא הבנתי מהערך בדיוק איך הוא התפתח. Tzafrir - שיחה 18:22, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

כן. זה בערך המבטא של שיקגו, אם הבנתי נכון. המבטא של המערב התיכון וסביבתו. 2A00:A040:1A4:8F3D:4187:737E:D1B3:366F 22:26, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

נוזל שחיות בעלות ריאות יכולות לנשום בו

לפי ויקיפדיה האנגלית, Perfluorohexane הוא נוזל כזה. אבל הערך האנגלי לקוני. אם רוצים קטע "היידעת" מוצלח, צריך ערך עברי רחב מהערך האנגלי. אחרת קוראי הדף הראשי יתאכזבו שקטע "הידעת" שולח אותם לקצרמר. אומרים ישנה - שיחה 17:26, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

Gladys Ingle גלדיס אינגל

לפי הערך האנגלי שטרם תורגם לעברית, לפני מאה שנה, Gladys Ingle הייתה טייסת ולוליינית, מומחית במעבר ממטוס למטוס במהלך הטיסה, בהליכה על כנפי מטוסים טסים, ובהחלפת צמיגים למטוסים, במהלך הטיסה. הערך האנגלי מצוייד גם בסרט וידאו, שמראה את כל זה. אומרים ישנה - שיחה 21:51, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

זמן אוקספורד

להודו יש אזור זמן עם הפרש של חצי שעה. לנפאל יש אזור זמן עם הפרש של רבע שעה. האם יש משהו יותר גרוע? יש: (Oxford time), זכר לתקופה שבה לכל עיר באנגליה היה שעון מקומי משלה, יש מקומות באוקספורד ששומרים על אותו אזור זמן מקומי משלהם, חמש דקות מגריניץ’. Tzafrir - שיחה 05:55, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

לדעתי, בהודו יש אזור זמן בודד, במקום שניים, כדי לשפר את התיאום בין פעולות בין חלקי הפדרציה. גיאוגרפית, היו אמורים להיות שם שני אזורי זמן. לכן כדי לאחד, הקדימו אחד מהם בחצי שעה, ואת השני דחו בחצי שעה. תודה (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון). 2A00:A040:1A4:8F3D:541A:38CF:9FE5:EB29 08:23, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

אזורי זמן עם הפרשי חצי שעה יש גם במדינות רבות נוספות. למשל איראן, אפגניסטן, מיאנמר וגם בניו פאונדלנד שבקנדה ואוסטרליה הדרומית וגם הטריטוריה הצפונית. בנפאל אזור הזמן הוא עם הפרש של רבע שעה. ‏עמיחי • שיחה 17:51, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

לא התכוונתי לתת רשימה ממצה. „להודו, לדוגמה״ וכו’. Tzafrir - שיחה 17:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

קטע שאני לא מצליח לכתוב במדויק כי איני בקי במכניקת קוונטים

1. גרעין הליום, שמכיל שני פרוטונים ושני נוטיורים, נוצר במרכז השמש מהיתוך של ארבעה פרוטונים. 2. המסה של גרעין ההליום קטנה מתוצריו בניגוד לחוק שימור המסה, המוכר מכימיה. שארית המסה הופכת לפוטונים. 3. למעשה אפילו בתוך מרכז השמש אין מספיק אנרגיה לכזה היתוך. הוא מתקיים אודות למנהור קוונטי. 4. הסבר קצר על המנהור הקוונטי. 5. בין כדור הארץ לפני השמש יש מרחק של 12 דקות אור. אבל לפוטון המיוצר בבטן השמש לוקח מיליוני שנה להגיע אל פני השמש. 12 הדקות האחרונות במסלולו, עד שהוא מגיע אלינו, אינן רוב דרכו. 6. הסבר על דרכו של הפוטון בתוך השמש, אחרי ייצורו. אומרים ישנה - שיחה 18:32, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

לוח השנה במגילות קומראן

מדובר בלוח שנה מאוד מוזר, ועדיין לוח שנה לפיו חיה אך ורק קבוצת יהודים. את חגי היהדות הם חגגו לפי הלוח הזה, שספק אם אי פעם היה לו אח ורע בעולם - כלום לא דומה לו. יש בו, למשל, סינכרוניזציה טובה בין הימים בחודש לימים בשבוע. אני לא יכול לסכם עליו מהערך (רב המקורות) כי אין לי מספיק רקע ביהדות. אומרים ישנה - שיחה 21:49, 29 ביוני 2023 (IDT)

יש כל מיני מנגנונים להתאים את לוח השנה לשבוע. הדרך הנוחה ביותר היא ליצור ימים (או אפילו: יום אחד) שלא שייכים לאף שבוע (לדוגמה: בסוף השנה). אבל זה לא מסתדר עם מערכת פולחנית שדורשת מחזור מדויק של שבוע. היו כל מיני הצעות כאלו במהלך ההיסטוריה (לפחות אחת הצליחה להגיע למעמד לא מבוטל). ללוח השנה של מגילות ים המלח (ששאלת הקשר בינן לבין קומראן עדיין פתוחה. בכלל הערך נראה לי פסקני יתר על המידה במבט ראשון) היא פתרון של מתמטיקאי תאורטי שעובד לשנה עגולה. השנה שלהם היא 364 ימים, כלומר: 7×13×4. יש להם ארבע עונות של 13 שבועות. מספר עגול ויפה, חוץ מזה שתוך כמה עשרות שנים חג האביב כבר מגיע לפני אביב השעורים ואי אפשר להביא עומר. יש בערך כמה כיוונים אפשריים לתירוץ של זה (או שהיה מנגנון ידני לעיבור, או שפשוט לא היה להם אכפת. מבחינת פאנץ’ לקטע זה היה מועיל אם לא היה להם אכפת). Tzafrir - שיחה 22:55, 29 ביוני 2023 (IDT)

לגבי הפאנץ׳ ליין, שאתה מציע, בערך כתוב, שאחת האפשרויות לכזה תירוץ הוא שהם אמרו, שבגלל חטאי האדם, הטבע מתעוות. יש סימוכין למשפט הזה. אבל לא בדקתי אותם. אלא שהערך מעלה עוד אפשרות, והיא עיבור שנים, שאנו לא מודעים לו.

חוץ מזה, אולי בקושי צצו להם בעיות כאלו. תלוי כמה זמן כת האיסיים הייתה קיימת. אני לא יודע. אולי.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 2.53.188.163 09:36, 30 ביוני 2023 (IDT)

כדאי גם לשים לב לקשר בין לוח השנה של ספר היובלים ושל ביתא ישראל. ואם כבר, אולי עדיף קטע שמבהיר שלמרות שלוח השנה העברי הוא המוכר שבלוחות היהודיים, הוא בהחלט לא היחיד. איש עיטי - הבה נשיחה 01:26, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

אדרבה, קהילת בית ישראל באתיופיה החשיבו את ספר היובלים לאחד מכתבי הקודש, אך נהגו לפי לוח שנה ירחי דומה מאד לשלנו ולא לפי לוח השנה השמשי של ספר היובלים. ניתן ללמוד על כך עוד בספרו של יוסי זיו, חג ומועד בביתא ישראל. ליאור पॣ • כ"ה באלול ה'תשפ"ג • 18:16, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

@משתמש:ליאור, האם תוכל לכתוב קטע בעניין? אומרים ישנה - שיחה 13:00, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

ליאור (התיוג הוא קישור) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 15:01, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

תודה על התיוג וסליחה על התגובה המאוחרת, החמצתי את הבקשה. אנסה לנסח משהו, אם כי אני לא בטוח שאוכל לחבר קטע מעניין דיו. בינתיים אציע קטע חדש בנושא אחר. ליאור पॣ • ב' בחשוון ה'תשפ"ד • 18:38, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

טדאוש לא ישב בחושך

מדליית ארד עם דיוקנו של טדאוש קושצ'ושקו.

האציל הפולני, טדאוש קושצ'ושקו, היה קצין בצבא המורדים האמריקאי, ואחד מגיבורי מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הרעיונות הליברליים שייבא משם גרמו לו לשחרר את הצמיתים מאחוזתו שבפולין. הדבר הכניס אותו לחובות כבדים, מהם יצא רק כאשר בלחץ פוליטיקאים, הוסר הווטו על גויסו לצבא פולין, למרות הטפותיו לשוויון זכויות לכל אזרח. כמפקד דיוויזיה הוא קיבל עיטור גבורה ממפקדיו, אולם הוא סירב לקבל עיטור דומה מהמלך, כחלק מהטפתו לביטול המלוכה. על סירובו זה הוא קיבל עיטור ממהפכני צרפת. לאחר כניעת המלך לפולשים, קושצ'ושקו הכריז על עצמו כמנהיג לאומי, והקים צבא נגד הכיבוש הרוסי. צבא זה, שהכיל באופן חדשני אף גדוד פרשים יהודי, נכשל מיד. כאשר הצארית יקטרינה השנייה מתה, בנה, פאוול הראשון, השתדל להפוך את כל פקודותיה, ושחרר את קושצ'ושקו מהשבי, עם כל יתר האסירים הפוליטיים הפולנים. קושצ'ושקו בילה את שארית חייו בגלות, לאחר שסירב לפניות קיסר צרפת, נפוליאון, להשתתף במלחמותיו, ובתמורה להיות מנהיג-בובה של דוכסות ורשה. אולם למרות מפעל חייו למען הרפובליקות, קושצ'ושקו נקבר בקריפטה של קתדרלת ואוול, לצד מלכי פולין.

אומרים ישנה - שיחה 17:25, 23 ביוני 2023 (IDT)

פראט אנד ויטני אינה החברה של פראט ווויטני

החברה המוכרת: פראט אנד ויטני. החברה המקורית של פראט ווויטני: w:Pratt & Whitney Measurement Systems‏. Tzafrir - שיחה 09:20, 5 בדצמבר 2022 (IST)

אם מישהו יתרגם את הערך הבא, יהיה קל מאוד לתמצת אותו לקטע מעולה

(Thomas Fitzpatrick (pilot)) - הטייס הזה השתכר בפאב בעיר ניו יורק, התערב עם מישהו שהוא יכול לטוס תוך 15 דקות מניו ג'רזי לניו יורק, רץ לניו ג'רזי לגנוב מטוס קל, והחנה אותו ברחוב בניו יורק, ליד הפאב. לא תבעו אותו, ולכן אחרי כמה שנים הוא עשה זאת שנית. אומרים ישנה - שיחה 18:11, 2 באוקטובר 2022 (IDT)

לא נראה לי מספיק טוב לקטע. Tzafrir - שיחה 18:40, 2 באוקטובר 2022 (IDT)

מלבושים קרים

התחלתי לקרוא כתבת אופנה דבילית שהזכירה בלקלאווה, ונזכרתי שסביב הסתערות הבריגדה הקלה יש לנו גם בלקלאווה וגם קרדיגן. Tzafrir - שיחה 11:55, 13 בפברואר 2022 (IST)

הסיפור האבסורדי של תה ויסוצקי, מכון התקנים, והכלכלה של טרוצקי

לפי אתר מידה https://mida.org.il/2015/12/30/41038 ולפי ציטוטים שלו בעוד כלי תקשורתי, אחת הסיבות לזה שתה ויסוציקי היה כל כך נפוץ בישראל, במשך עשורים ארוכים, הייתה ששתדלניו שכנעו את מכון התקנים להוציא את המתחרים מחוץ לתקן (תקן מחוייב בחוק) מסיבות לא רלוונטיות (סיכה בתיון) אומרים ישנה - שיחה 13:32, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

הבוזוקי לא ממש כלי נגינה מסורתי

הקטע הבא גם דורש בדיקה של מישהו שמבין את התחום, וגם דורש עוד משהו, שיהפוך אותו לסנסציוני יותר. תודה.

בוזוקי מודרני

מקובל לחשוב, שהבוזוקי, המלווה זמרים ישראליים ויוונים, הוא כלי נגינה עממי מסורתי. אולם הדבר אינו מדויק. הבוזוקי בן ימינו בעל מבנה, המשלב תכונות של הבוזוקי המסורתי ושל הגיטרה. לכן, על הבוזוקי בן ימינו אפשר, למשל, לפרוט אקורדים. גם קל יותר לנגני גיטרה להסתגל לנגינה על הבוזוקי המודרני. כל זאת תוך שמירה על תכונות של הבוזוקי המסורתי, שאין בגיטרה המסורתית. הבוזוקי המודרני הפך לפופולרי בעקבות סרטי קולנוע מאמצע המאה ה-20, כמו זורבה היווני. כלי מיתר אחר, שמאפשר ליהנות גם מהיתרונות של הגיטרה המסורתית וגם מאלו של הבוזוקי המסורתי הוא הגיטרה החשמלית. זאת כשמשתמשים בסגנון הנגינה, המכונה גיטרה מזרחית.

אומרים ישנה - שיחה 10:35, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

אולי להסביר קצת מה ההבדל בין מסורתי למודרני: תוספת זוג מיתרים? Tzafrir - שיחה 11:59, 13 בפברואר 2022 (IST)

גם הצוואר שהפך דומה יותר לגיטרה. אומרים ישנה - שיחה 16:53, 13 בפברואר 2022 (IST)

קטע ממדור "הידעת" של פורטל תוניסיה, שאם נוסיף לו משפט יתאים לאוסף הכללי, אבל טרם מצאתי סימוכין למשפט זה

הקטע מפורטל תוניסיה:

אף על פי שבמבט לוויני נראה האזור של דרום תוניסיה כמדבר אופייני לצפון הסהרה, למעשה חלק גדול מדרום מערב המדינה הוא אגם מלח עצום ממדים, בשם שֹׁט אל-ג'ריד (בערבית: شط الجريد). אגם המלח רדוד מאוד וצבעו לבן-חום בהיר. האגם אינו מאפשר תנאי קיום ליצורים חיים או לצמחים, מה שיוצר שטח רחב ידיים בו אין דבר מלבד מי המלח והחול. בחורף האגם מתמלא מעט, ואולם בקיץ חלקים גדולים שלו מתייבשים וחושפים אדמה לבנה ומישורית. משום שהאזור חם מאוד ויבש מאוד, הכניסה לבני אדם אסורה פרט לסיורים מבוקרים ומודרכים. עובדה זו מעניקה לתחום האגם שקט יחסי ואי-התערבות אנושית בטבע. הנוף הייחודי של שט אל-ג'ריד התאים גם ליוצרי סרט הפולחן מלחמת הכוכבים, והם הקימו בו את סט הצילומים של כוכב הלכת הבדיוני "טטואין".

התוספת שדרושים לה מקורות:

אגם המלח נוצר לפני 6000 שנה, בהתייבשות אגם גדול בהרבה ומלא חיים, בעת שכל אזור הסהרה הפך מאזור כרי דשא ואגמים למדבר גדול מאוד ויבש מאוד.

אני יודע, שמשפט כזה נכון לגבי אגם צ'אד. אני מנחש שהוא נכון גם לגבי האגם הזה, אגם שאט אל ג'ריד. אבל ניחוש שלי, זה ממש לא מספיק. מי מצליח למצוא לזה סימוכין? 84.94.43.230 13:07, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

זהו קטע שאני כתבתי, אולם גם אני לא מצאתי מקור למשפט. לדעתי מתאים גם בלעדיו. בכל אופן, כדאי ליצור את הערך שֹׁט אל-ג'ריד. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 17:11, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

רעיון

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)=

מלחמת השימפנזים בגומבה

אני חושב שאפשר ליצור קטע הידעת מעניין שיתבסס על הערך מלחמת השימפנזים בגומבה. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 18:59, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

סיכמתי קטע מהערך למדור הידעת של פורטל בעלי חיים. נראה לי שבזאת מתמצא הפוטנציאל של הרעיון. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 18 במרץ 2023 (IST)

האב והבן שזכו בנובל

ג'וזף ג'ון תומסון גילה שהאלקטרון הוא חלקיק תת-אטומי. תגליתו הובילה לזכייתו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1906. למרבה האירוניה, בנו, סר ג'ורג' פג'ט תומסון, זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1937 על תגליתו שהאלקטרון הוא גם גל.

(מתוך ג'וזף ג'ון תומסון). דג קטן - שיחה 02:47, 8 ביוני 2023 (IDT)

מארי קירי זכתה פעמיים בנובל. בפעם הראשונה היא חלקה את הפרס עם עוד שני אנשים, שאחד מהם היה בעלה. אומרים ישנה - שיחה 11:37, 9 ביוני 2023 (IDT)

„מארי קירי ובעלה זכו בפרסי נובל על גילוי יסודות רדיואקטיביים. ביתה, אירן ז'וליו-קירי ובעלה זכו בפרס נובל על יצירת יסודות רדיואקטיביים מלאכותיים״.

צריך להיזהר כאן בפרטים. הזוג המבוגר זכה בפרס לפיזיקה על מחקרים בתחום הרדיואקטיביות. לאחר מותו של פייר זכתה מארי בפרס לכימיה לבדה על גילוי היסודות הרדיואקטיביים. הזוג הצעיר זכה בפרס לכימיה. כמוכן, דג קטן, יש לי בעיה עם המילה „אירוניה״. האלקטרון הוא גם גל וגם חלקיק. צריך קישור אחר שמדגיש שאין סתירה.

עוד משהו שאפשר לשלב: האב המעצבן ויליאם הנרי בראג דאג להיכלל בתוך פרס הנובל של בנו בשל העובדה שהוא ייעץ לו קצת וחשוב מכך: סיפר על כך ראשון לכל שאר העולם.

יש גם את נילס בוהר ובנו אווה בוהר. הפרס של הבן לא ממש קשור לזה של האב ונראה כמו אחד הכי משעממים. אבל זה יהיה נחמד להכניס אותו לקטע רק בשביל שכולם ידעו לקרוא לו „אווֹה״ ולא „אוֹגה״. Tzafrir - שיחה 01:30, 10 ביוני 2023 (IDT)

תודה לכם, גיליתי דברים חדשים! אפשר לאגד את כל הרעיונות לקטע על בני משפחה שזכו בנובל.

לגבי ה"אירוניה" זה ציטוט מהערך. קישרתי במילה גם לדואליות גל-חלקיק. דג קטן - שיחה 02:39, 12 ביוני 2023 (IDT)

אם כך, אולי צריך לשקול לשנות את הנוסח בערך. אני לא בטוח שכשאבא מגלה חלקיק, והבן מגלה, שזו ישות עם תכונות של חלקיק וגם של גל, יש כאן אירוניה. אני גם לא בטוח שזו שפה אנציקלופדית. צריך לראות את הפיסקה בערך עצמו, ולחשוב עליה שנית. אומרים ישנה - שיחה 13:40, 12 ביוני 2023 (IDT)

הסרה ושכתוב קטעים קיימים

פורטל:היסטוריה/הידעת?/129 לא מעודכן

הקטע

טאפר

צ'ארלס טאפר (בתמונה) כיהן כראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים בלבד. הוא מונה כממלא מקום של מקנזי בוול, אך זמן קצר לפני השבעתו, הוכרז כי בקרוב ייערכו בחירות, ובהן הוא הפסיד. ויליאם הנרי הריסון היה נשיא ארצות הברית למשך חודש, כי נפטר מדלקת ריאות, בה חלה במהלך נאום השבעתו. תקופת כהונתו הייתה ארוכה מאד יחסית לחמשת הימים בהם כיהן ויקטור בריילובסקי כשר בממשלת ישראל. גם בחמשת הימים שבהם כיהן כשר, הוא לא זכה להיכנס ללשכתו, עקב שרפה שפרצה בבניין. אנשים נוספים שכיהנו תקופה קצרה מאד בתפקידם היו פדרו לסקוראין שכיהן כנשיא מקסיקו לפחות משעה, דיזודאדו קאבלו שכיהן כנשיא ונצואלה מספר שעות ומלך צרפת לואי התשעה עשר שמלך כעשרים דקות בלבד.

לא מעודכן, כיוון שליז טראס כיהנה כראש ממשלת בריטניה במשך חמישים יום בלבד. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 15:16, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

טכנית, אין שום פרט ספציפי בקטע שאינו מעודכן, כי זה שליז טראס הייתה ראש ממשלה לאיזה אפס יום לא סותר שום דבר שכרגע כתוב בקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:06, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

ובכל זאת, זה פרט חסר. אפשר להתעלם ממנו, ואפשר להוסיף אותה או להחליף את צ'ארלס טאפר בליז טראס. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 01:40, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

קטע "הידעת" לא אמור לסקור נושא שלם. הוא נותן פרטים אחדים, שממחישים אנקדוטה. האם הפרט על ליז טראס יעזור להמחיש פה משהו? אומרים ישנה - שיחה 19:49, 22 באוקטובר 2023 (IDT)

לדעתי, אם כבר מזכירים מישהו שכיהן זמן קצר, עדיף להזכיר את ראש הממשלה יגאל אלון, ולא את השר ויקטור בריילובסקי. אביתר ג' • שיחה • 18:48, 25 בינואר 2024 (IST)

בהשוואה לפורטל:להט"ב/הידעת?/39 התבנית:הידעת? 455 מחמיצה את הפואנטה

מהקטע של האוסף הכללי, בניגוד לקטע של הפורטל, לא מובן בכלל מה מיוחד בנאצים, בניגוד לסתם שמרנים. אני מציע הרחבה קלה של הקטע מהאוסף הכללי.

פורטל:להט"ב/הידעת?/39:

סעיף 175 היה הסעיף בחוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. חוקים דומים התקיימו במדינות רבות בעולם, ובחלקו עדיין קיימים. אולם זה הגרמני ידוע לשמצה בשל השימוש שעשה בו המשטר הנאצי לכליאת הומוסקסואלים במחנות ריכוז, סירוסם והמתתם.

הנאצים שינו את הסעיף, והרחיבו את תחולתו. הם שינו את ההגדרה מ'עבירה' ל'פשע', ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. כמו כן הם הסירו את הביטוי 'שלא כדרך הטבע', שנתפס כמתייחס למין אנאלי בלבד. כדי לעבור על החוק, מספיק היה לגרום ל'פגיעה בחוש הבושה', כך שלא היה צורך אפילו במגע כלל - אפילו מבט לא צנוע עלול היה להביא להרשעה. שינוי החוק הביא לעלייה תלולה במספר המעצרים.

חלק גדול מהאסירים שנכלאו במחנות ריכוז בעוון הומוסקסואליזם, לא זכו לפיצויים מממשלת גרמניה, כי הם נחשבו לפושעים. יתרה מזו, חלק מהאסירים ששרדו את המחנות נשלחו לכלא, לסיים את תקופת מאסרם על פי סעיף 175.

תבנית:הידעת? 455:

בניגוד לקורבנות אחרים שנכלאו על ידי השלטון הנאצי, הומוסקסואלים המשיכו להיחשב בגרמניה כעבריינים וכפורעי חוק גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה. סעיף 175 לחוק הפלילי הגרמני, משנת 1870, שאסר על יחסי מין בין גברים, נותר בתוקף עוד שנים ארוכות לאחר תום המלחמה. חוק זה בוטל בגרמניה המערבית ובגרמניה המזרחית רק בסוף שנות השישים, אם כי בגרמניה המזרחית הפסיק החוק להיאכף ב-1957. נוסף על הדחייה החברתית והחקיקה המפלה כלפיהם, נותר בעינו גם הרישום הפלילי מתקופת המלחמה, אשר סיווג אותם כעבריינים, ופגע בזכויותיהם למשך יתרת חייהם. מעבר לכך, גרמניה המערבית סירבה לתת פיצויים למי שנכלאו במחנות הריכוז בעוון הומוסקסואליות. רק בשנת 2002, כעבור יותר מחמישים שנה, הודיע הפרלמנט הגרמני על חנינה כללית להומוסקסואלים שהורשעו בתקופת השלטון הנאצי, וביקש את סליחתם.

תודה! אומרים ישנה - שיחה 11:07, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

הניסוח של החצי הראשון של תבנית:הידעת? 412 לא בהיר מספיק

הקטע עצמו טוב. אבל לקח לי זמן להבין את חציו הראשון, כי הוא כתוב בלקוניות, ובמושגים, שדובר עברית מצוי לא מכיר. צריך להבהיר את המושגים האלו בקטע עצמו. כמו כן, הקטע לא מכיל שום תמונה. תמונה הייתה מסייעת בהבנה. הנה הקטע:

סמלו של הבישוף הסיני פטר וו ג'ו'נוויי עם גאלרו סגול

בהרלדיקה כנסייתית מופיע כובע הגאלרו בשלטי אצולה אישיים רבים, כשצבעם ומספר הגדילים שלהם משתנה בהתאם לדרגת איש הכמורה נושא השלט. בעוד שהתקנה קובעת שגאלרו של בישוף וארכיבישוף יהיה בצבע ירוק, בישופים סינים נמנעים מכך וחובשים גאלרו סגול או כחול במקום. הסיבה לכך היא שבסינית הביטוי "חובש כובע ירוק" משמעו בעל שנבגד על ידי אשתו.

תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:16, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

אני מבקש להוסיף עוד קישוריות פנימיות בתבנית:הידעת? 138

קישוריות נוספות, כמו למושגים תרופה, מחקר, תופעת לוואי, פטנט או רווח (כלכלה), יקלו על שילוב התבנית בדפי "הידעת" של הפורטלים. ובכלל, התבנית הספציפית ענייה בקישוריות פנימיות, מסיבה לא מובנת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:56, 29 ביולי 2023 (IDT)

הנה הקטע:

גלולת ויאגרה

סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. אולם בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אך כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה. בשנת 1993 עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שנראה היה כי מדובר בכישלון. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית: מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה אשר טופלו בוויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.

אומרים ישנה - שיחה 19:18, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

אחרי שנה בלי התנגדות של איש, הוספתי את הקישוריות הפנימיות בעצמי. טופל. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:23, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 5 בדצמבר 2022

בבקשה להסיר את הקטע עד לשכתובו. הקשר בין ויברטור להיסטריה נשית התברר כטעות מביכה (הסתמכות על מאמר שגוי שחלקים לא מבוטלים מהממסד המדעי לקו בה). Tzafrir - שיחה 09:16, 5 בדצמבר 2022 (IST)

לא הבנתי למה להסיר. בדיוק בזה עוסק הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:14, 5 בדצמבר 2022 (IST)

הוויברטור היה במקור מעין מכשיר עיסוי כללי. ככזה הוא שווק גם כתרופת קסם שמטפלת בכל דבר (וגם בהיסטריה נשית). Tzafrir - שיחה 19:46, 13 בדצמבר 2022 (IST)

אין חולק. אלא שבגלל זה העובדות נכונות: בגלל הטעות הרפואית הזאת, ויברטור (כמרפא למזור) היה זמין לקנייה ושימוש ביתי לפני שואב אבק. חמויישֶה - שיחה 11:23, 26 בדצמבר 2022 (IST)

„העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ״: משפט שגוי. Tzafrir - שיחה 12:09, 13 באפריל 2023 (IDT)

איזה חלק בו שגוי? בערך על הויברטור כתוב: "הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי." לי זה נראה מספיק בכדי להצביע על היותו נפוץ יחסית. חמויישֶה - שיחה 14:23, 13 באפריל 2023 (IDT)

במשפט, „העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ״, בסך הכול חסרה המילה "כביכול". דהיינו, אמורים לכתוב שם „העובדה כי הוויברטור, כביכול, אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ״. זה כל הסיפור. האם אני רשאי להוסיף מילה זו בעצמי? אומרים ישנה • שיחה 20:26, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

הקטע של היום שגוי

הקטע היומי שגוי, כפי שהיטיב להסביר צח בשיחת תבנית:הידעת? 10 במאי 2022. התוכלו בבקשה להחליף את הקטע לעת עתה? תודה, ליאור पॣ • ט' באייר ה'תשפ"ב • 14:59, 10 במאי 2022 (IDT)

בנוסף, אין לקטע הזה מקורות בערכים המקושרים. Tzafrir - שיחה 19:50, 13 בדצמבר 2022 (IST)

שוב חוזר: אין לקטע מקורות בערכים. אם אין מתנדבים להוספה, צריך להסירו. Tzafrir • שיחה 10:50, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

הוספת שתי מילים נחוצות מאוד לקטע קיים

בתבנית:הידעת? 8 בדצמבר - סדרה 2, בתחילת המשפט השלישי, יש להוסיף את המילים "העת העתיקה". אחרת לקורא אין מושג בכלל באיזו תקופה מדובר. להלן הקטע:

פרח הרודודנדרון

השימוש המתועד הקדום ביותר של לוחמה ביולוגית נגד בני אדם היה כנראה השימוש בדבש שמופק מאחד משני מינים של פרח בשם רודודנדרון. אכילה מדבש זה יכולה לגרום להזיות ושלשולים, ואף להביא למוות. בשני מקרים שונים בעת העתיקה, שבהם פלשו צבאות זרים לאזור פונטוס, שבו גדלו מינים אלה, האוכלוסייה המקומית מיקמה כוורות קטלניות במקומות נוחים, הניחה לחיילים הרעבים לשדוד את הדבש, ובכך הביאה לסיום הפלישה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:57, 3 בדצמבר 2021 (IST)

בעד, בהנחה שאכן מדובר בעת העתיקה. דג קטן - שיחה 22:09, 15 בפברואר 2023 (IST)

תוקן כבר. להסיר? Tzafrir • שיחה 10:56, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

אם מותר לך להסיר, אז כן. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:30, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 427 - הקטע מאוד לא נכון

על פי הקטע, כל יצור חי, שיש לו אנזים טלומרז, תיאורתית, לא מזדקן. הצרה היא, שגם תיאורתית, זה לא נכון. מחסור בטלומרז, שהוא מחסור משותף לחלק גדול מאוד מתאי היצורים הרב תאיים, בהחלט תורם להזדקנות. אבל המחסור הזה הוא רק אחת מסיבות רבות להזדקנות. ממש ממש לא הסיבה היחידה. לכן הקטע ראוי למחיקה. צר לי. 84.94.43.230 19:29, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

זה לא מה שאני הבנתי מהקטע. לדעתי זה אכן לא משתמע. אני הבנתי שהלובסטר לא מזדקן כי כל התאים שלו מייצרים טלומראז. לא הבנתי את הכלל שכל יצור שיש לו טלומראז לא יזדקן. חמויישֶה - שיחה 12:17, 6 בדצמבר 2021 (IST)

לטעון שתא שמייצר טלומרז לא מזדקן לעולם זו שגיאה. לתא שמייצר טלומרז יש סיבה אחת פחות להזדקן. אבל עדיין יש לו מאה סיבות אחרות כן להזדקן. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 10 במאי 2022 (IDT)

מסכים. אבל הקטע מתבסס על הערך טלומראז ונראה שהערך לא מעודכן. Tzafrir • שיחה 11:00, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

קטע "הידעת" זה נשען באופן שגוי ביותר על ערך המקור. לפי הערך, טלומרז קצר מאיץ הזדקנות בעכברים וכנראה בכל היצורים החיים. איפשור לטלומרז לגדול מחדש מאריך חיים בערברים ואולי גם בעוד יצורים חיים רבים. אולי. טלומרז שיכול לגדול לנצח הוא אחת הסיבות לחיי נצח של תאים סרטניים, ובשיחת חולין, המדען אפילו לא מדבר על חיי נצח בבני אדם. אין בערך שום טענה, שמוטציה שתאפשר לטלומרז לגדול לנצח תיתן לאדם חיי נצח. זה פשוט לא קיים בערך. אומרים ישנה • שיחה 20:41, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

שיפור לתבנית:הידעת? 17 ביוני 2021

המלך הוקון השביעי רק חנך את הכביש ב-1936, לא הורה על הקמתו (היה צ"ל סלילתו...) מציע לשנות את המשפט המאזכר את המלך: על הכביש, שנחנך ב-1936 בנוכחות המלך הוקון השביעי... Le Comte - שיחה 22:08, 17 ביוני 2021 (IDT)

חמויישה?

תוקן. Tzafrir • שיחה 11:04, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 13 ביוני 2021

חבר הכנסת שמואל רכטמן לא התפטר מהכנסת עם הרשעתו, ואף יצא להצבעות בכנסת מהכלא,בהסעה על חשבון המדינה. זאת כנראה העובדה ששווה הידעת, ולא העובדה שבהודו זה קורה גם היום (אם כי אפשר להזכיר אותה). מציע להוסיף משפט ברוח המשפט הראשון בפסקה הזאת באמצע הטקסט, במקום הטענה שהוא התפטר. Le Comte - שיחה 01:05, 13 ביוני 2021 (IDT)

מסכים שמתבקש לתקן. חמויישֶה - שיחה 13:30, 13 ביוני 2021 (IDT)

מציע את הנוסח הבא:

בפרלמנט ההודי כיהנו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות. בישראל, שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. לאחר שנכלא עוד נדון הערעור שהגיש על הרשעתו בפני בית המשפט העליון. בזמן הזה הוא עדיין היה חבר הכנסת וקיבל הסעות מטעם המדינה מהכלא להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה ערעורו הוא נענה לדרישתם של חברי סיעתו והתפטר מהכנסת.

עם כמה שינויי ניסוח:

בפרלמנט ההודי כיהנו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות. בישראל, שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. לאחר שנכלא עוד נדון הערעור שהגיש על הרשעתו בפני בית המשפט העליון. בזמן הזה הוא עדיין היה חבר הכנסת והוסע מהכלא, על חשבון המדינה, להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה ערעורו הוא נענה לדרישתם של חברי סיעתו והתפטר מהכנסת.

Le Comte - שיחה 22:02, 17 ביוני 2021 (IDT)

יש לנו ערך על הפרלמנט ההודי. כמוכן, Le Comte מה המקור למידע על חברי פרלמנט שם שכיהנו בעודם בכלא? יש לנו ערך שמתייחס לכך? יש לנו ערכים על שני בתיו. לפי הערך, כדי להיבחר לבית התחתון, לוק סבהה, המועמד צריך להיות, בין השאר, ללא עבר פלילי. אבל זה לא מצוין לגבי הבית העליון (רג'יה סבהה). Tzafrir • שיחה 11:11, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 13 במאי 2021

ההסבר לפיו מטאוריטים זעירים "כמעט שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם" נשמע לא סביר. ככל שנפחו של גוף קטן יותר, כך עולה שטח הפנים שלו. על כן יש לחשוד באחת משתיים: (1)מטאוריטים זעירים לא מהווים את רוב החומר המגיע מחוץ לאטמוספירה. (2)ישנה סיבה אחרת לכך שמטאוריטים זעירים מהווים את מרבית החומר המגיע מחוץ לאטמוספירה (אולי פשוט יש יותר מהם, כמותית?) בכל מקרה, לדעתי ראוי להשהות את ערך "הידעת?" הנ"ל עד לתיקון. כמובן, אם אני שוגה - אשמח להסבר.

Orcohensa - שיחה 10:28, 13 במאי 2021 (IDT)

צודק לחלוטין. יש לשנות את "ואלו כמעט ואינם מתחממים" ל"ואלו מתחממים עד אידוי". אומרים ישנה • שיחה 20:44, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

בקשה לשיפור ניסוח לתבנית:הידעת? 15 בינואר - סדרה 1 / תבנית:הידעת? 15 בינואר 2013

אסמן את התוספות המבוקשות בין סוגריים משולשים, ואת המחיקות המבוקשות בפונט מחוק

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני" והכתובת מחניים על בית אוסישקין, בית מחניים "השלישי"

בירושלים עומדים שלושה מבנים שנקראים בית מחניים<, וחוץ משמם, יש עוד קשר ביניהם>. <הראשון נקרא גם> בית נבון ביי <, ו> הוא אחד הבניינים הראשונים <שנבנו> מחוץ לחומות. הבית נבנה ברחוב הנביאים בשנת 1869 כבית מגורים עבור מוסד מיסיונרי, ונקרא בהתחלה בית מחניים על פי בראשית, ל"ב, ג': "ויאמר יעקב... ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". ב-1873 עבר הבית לידי בנקאי שווייצרי בשם יוהאנס פרוטיגר. ב-1885 מכר פרוטיגר את הבית ליוסף נבון ביי, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים. פרוטיגר בנה באותו רחוב בית מפואר יותר, וקרא גם לו בית מחניים. חלפו ימים ובבית השני התגורר בשכירות מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927 דרש הנציב העליון הרברט פלומר לפנות את הבית <, משום> לאחר שמשכנו במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. אוסישקין עבר לשכונת רחביה וקרא לביתו החדש גם כן בשם "בית מחניים".

77.126.47.139 09:39, 7 בפברואר 2021 (IST)

אפשר, בבקשה, לקבל איזו שהיא התייחסות לסוגיה הפשוטה הזו? אני לא רוצה לשנות ניסוח קטע קיים רק על דעת עצמי. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:47, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 14 בפברואר - סדרה 2 צריכה פירוט נוסף, כי לא מופיעים בה הפרטים הפיקנטיים

הנוסח כיום:

סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ: במקרה של אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", ובמקרה של מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה.

אני מציע:

סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ. אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", גויס בזכות העובדה שהודח שוב ושוב מיחידות עילית בצה"ל, בשל גנבות, הברחות, מכירה בשוק השחור והוראת צניחה, למרות שמעולם לא צנח בעצמו. מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה, גויס בזכות העובדה, שהיה חשוד בשוד בנק בעפולה ורצח בחדרה.

77.126.39.133 00:06, 4 בפברואר 2021 (IST)

בעד. דג קטן - שיחה 22:00, 15 בפברואר 2023 (IST)

@חמויישה לדעתי התיקון טוב, מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:18, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

אני לא בטוח שהניסוח "גויס בזכות" הוא מדוייק. אולי עדיף "גויס למרות העובדה שהודח..." ו"גויס למרות העובדה שהיה חשוד בשוד...". חמויישֶה - שיחה 10:37, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

אם חיפשו בכוונה עבריינים, אז הם גוייסו בזכות עבריינותם. לא למרותה. אומרים ישנה - שיחה 22:20, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

הנוסח החדש נראה עדיף. לקשר גם ליחידה 131? Tzafrir • שיחה 11:18, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 3 בדצמבר - סדרה 2 צריכה להתמקד יותר בפרטים חשובים, ופחות בטפל

הנוסח כיום:

חזירה וחזירון

ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן הסמוכים לאי ונקובר שבמערב קנדה (שהייתה אז טריטוריה של הכתר הבריטי, סמוך לגבול הימי המפריד בינה לבין ארצות הברית). תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטיים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.

אני מציע:

חזירה וחזירון

אחד המקומות הבודדים, שבהם מתירה ארצות הברית לעובדיה להניף דגל זר בתחומה, הוא פארק באיי סן חואן. שומרי הפארק מניפים שם כל בוקר את דגל בריטניה, מעל שחזור מחנה צבאי של אלפי חיילים מצבא בריטניה, שהתקבצו שם בשנת 1859, כשקנדה עדיין הייתה חלק מהאימפריה הבריטית. הם התקבצו שם מול צבא ארצות הברית, בעקבות תקרית גבול, שכמעט התפתחה למלחמה. בתקרית זו נורה למוות תושב ארצות הברית, שפלש לחווה של תושב קנדה, וחמס את רכושו. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שהפולש היה חזיר מחווה של איכר אמריקני. הרכוש החמוס היה תפוחי אדמה.

77.126.125.207 12:48, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

הפתיחה טובה, אבל אני ממש מתנגד לסיום. אני לא אוהב להטעות את הקוראים. חמויישֶה - שיחה 12:38, 10 בינואר 2021 (IST)

מה בדיוק מטעה? 77.126.6.26 11:29, 29 בינואר 2021 (IST)

האם תוכל לתת, בבקשה, נוסח שיכיל רק את השיפור שאתה מזהה בפתיחה, ולא יכיל את שינוי הסוף? תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:10, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תיקון או הסרת תבנית:הידעת? 042

הקטע מספר על הליך ההדחה של הנשיא ג'ונסון שבזמנו היה היחיד שעבר הליך הדחה מלבד קלינטון. בניגוד לקלינטון שעבר הליך הדחה בגלל שערוריית פרשיית מוניקה לוינסקי, הליך ההדחה של ג'ונסון היה בעיקרו פוליטי. היום כבר יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה, וגם הוא עשוי להיתפס כפוליטי. הקטע לא יכול להשאר בנוסחו הנוכחי (כי יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה), ואולי אף צריך להמחק לגמרי כי ג'ונסון כבר לא ייחודי. חמויישֶה - שיחה 10:46, 2 ביוני 2020 (IDT)

אפשר לכתוב שלפני המאה העשרים ואחת, היה תהליך הדעה בודד. 77.126.45.99 14:46, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

זה גם לא נכון. היו שניים. דעתי מתחזקת שהקטע צריך להמחק. חמויישֶה - שיחה 12:41, 10 בינואר 2021 (IST)

מחק וזהו. חצופים השמאלנים, שניסו להדיח את טראמפ. בגללם הלך לנו קטע "הידעת" בוויקיפדיה. (ציניות והומור). תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:13, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2

על פי המפה המופיעה בערך אוזבקיסטן, אוזבקיסטן גובלת בקזחסטן ותורקמניסטן, שתי מדינות ששוכנות לחוף הים הכספי. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 08:11, 31 בדצמבר 2018 (IST)

הערך מדינה ללא מוצא לים מזכיר בפירוש אגן ניקוז פנימי שלא נחשב לצורך העניין כים ונותן כאחת הדוגמאות את הים הכספי. Tzafrir - שיחה 14:15, 31 בדצמבר 2018 (IST)

אבל לפי ההגדרה הזו גם אזרבייג'ן היא ללא מוצא לים, והיא מקיפה את הספק–מדינה נגורנו קרבאך. הוספתי לרשימה בערך (כי היא כבר הופיעה ברשימה הכללית ששם). האם יש טעם לעדכן את הקטע? Tzafrir - שיחה 15:22, 31 בדצמבר 2018 (IST)

טוב, זה כבר לא רלוונטי, כי נגורנו קראבך הפסיקה להתקיים במציאות ולכן היא כבר לא חסרה ברשימה... ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 11:18, 5 באפריל 2024 (IDT)

אפשר לסגור? Tzafrir • שיחה 11:19, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

• "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
• "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
• "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
• "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
• "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

ברירה מלאכותית בהחלט כן נעשית כדי לשפר את התכונות, שהמביית רואה כחשובות, ובהחלט באה הרבה פעמים על חשבון תכונות, שהמביית לא מודע לחשיבותן. ואין בהכרח קשר לאופנת הגלוטן. איכות תזונתית קשורה גם לעודף עמילן על חשבון חומרים מזינים אחרים, לדעתי. אומרים ישנה • שיחה 21:20, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 29 באפריל 2023

יש 2 קישורים פנימיים בפתיחה: " משחק השחמט הומצא " כאשר הומצא ושחמט מובילים לאותו דבר (שחמט), אני מציע להסיר את הקישור ל"הומצא" או לשים קישור להמצאה.

אתה טועה וצודק בו זמנית. טועה, כי הקישורית הראשונה היא לערך ״שחמט״, ואילו השנייה לערך ״התפתחות משחק השחמט״. צודק, כי במבט ראשון, הערכים נראים, כאילו הם אותו ערך. בעיה. 2A00:A040:199:62EB:A976:B91F:F396:F8D3 13:09, 29 באפריל 2023 (IDT)

לסגור? Tzafrir • שיחה 11:45, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 4 באוגוסט - סדרה 2

אני מציע מעט להרחיב ולתקן, שכן הקשר למיתולוגיה כמסופוטמית זניח, וניתן להוסיף מספר אלים נוספים:

תליונים כנעניים של שמש וירח

ישנן מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, הזהות לשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית. לדוגמה, "שמש" הוא שמה של אלת השמש ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית; שחר היה אל השחר, תאומו של שלם אל השקיעה. "ים" הוא שמו של אל הים והנהרות, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגַן" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות הכנענית־אמורית, האבלית והאכדית. "אֵל" היה שמו של אבי האלים בפנתאון הכנעני. כל אלה ידועים מתרבויות הכנענים, האמורים והפיניקים, ובמיוחד מאוגרית וספרותה

מה דעתכם? ומה הנהלים לעדכון? פעמי-עליון - שיחה 15:25, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון קראתי את התיקון, ולדעתי הוא טוב. תיקנתי קישור פנימי אחד שהפנה לערך שאול במקום לערך שאול (עולם מתים). יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:06, 16 בנובמבר 2023 (IST)

החלפתי את התוכן. לסגור? Tzafrir • שיחה 11:45, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

אני מציע לדון קצת בשאלה אם צריכה להיות שם המילה "זהות" או "דומות". ממש לא ברור אם אנו הוגים כל מילה כזו כיום, כפי שהגו כל העמים האלו בעת העתיקה. אומרים ישנה • שיחה 21:26, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

עדכון ואימות קטעים קיימים

תבנית:הידעת? 28 בינואר - סדרה 1

התרגום של dippermouth כ"פה-אונייה" נראה קסום וסתום. התרגום המוכר לי למילה האנגלית dipper הוא "תרווד", ומעולם לא נתקלתי במילה במשמעות "אונייה". על הדרך, לכל החלק הראשון של הקטע אין סימוכין, וככל הנראה אינו נכון (לא ברור מה מקור הכינוי סצ', אך די בוודאות הוא לא קשור ל"לחייו תפחו כתוצאה מ..") מי מכיר, מי יודע? קיפודנחש 03:02, 15 ביוני 2019 (IDT)

המידע הזה מופיע בערך לואי ארמסטרונג. קטע "הידעת" הועתק כנראה מהערך. לערך העברי זה הגיע מהסעיף הבא בויקיפדיה האנגלית:

Nicknames

Autograph of Armstrong on the muretto of Alassio

The nicknames "Satchmo" and "Satch" are short for "Satchelmouth". The nickname has many possible origins. The most common tale that biographers tell is the story of Armstrong as a young boy in New Orleans dancing for pennies. He scooped the coins off the street and stuck them into his mouth to prevent bigger children from stealing them. Someone dubbed him "satchel mouth" for his mouth acting as a satchel. Another tale is that because of his large mouth, he was nicknamed "satchel mouth" which was shortened to "Satchmo".

Early on he was also known as "Dipper", short for "Dippermouth", a reference to the piece Dippermouth Blues. and something of a riff on his unusual embouchure.

The nickname "Pops" came from Armstrong's own tendency to forget people's names and simply call them "Pops" instead. The nickname was turned on Armstrong himself. It was used as the title of a 2010 biography of Armstrong by Terry Teachout.

הערות שוליים

91.235.142.120 08:16, 15 ביוני 2019 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 9 במרץ - סדרה 2

מבקש למחוק, כיוון שאין מקורות לטענות שמופיעות שם. נראה כמו התנשאות חסרת בסיס. כאן למשל כתוב שבניית השדרה נבעה מכך ש"לממשל העות'מאני הייתה ראייה לעתיד, להתרחבותה של יפו ולהקמת מרכז אורבני מודרני חדש." פוליתיאורי - שיחה 18:42, 6 בנובמבר 2022 (IST)

כמעט כל מה שכתוב בקטע מופיע בערך חסן בק#שדרות ג'מאל פאשה. אני מסכים שהקטע הוא לא מהמפוארים שבמיזמינו, אבל אם מה שכתוב בערך נכון, אזי הקטע נכון. בערך ישנה הפניה למקור. חמויישֶה - שיחה 11:42, 7 בנובמבר 2022 (IST)

האיכות של המקור הזה לא ברורה. כאמור מצאתי מקור סותר. אפשר להתווכח על כך בערך, אבל בדף הראשי לא צריך להציג דברים שאין ביטחון שהם נכונים. פוליתיאורי - שיחה 17:30, 8 בנובמבר 2022 (IST)

לדעתי, המקום לדון בזה הוא דף השיחה של הערך. כשהבעיה בערך תיפתר, יהיה קל מאוד להחליט לגבי הקטע. אומרים ישנה - שיחה 19:46, 8 בנובמבר 2022 (IST)

תבנית:הידעת? 16 במרץ 2023

מדוע מופיע בדף הראשי של ויקיפדיה קטע הידעת חסר סימוכין לחלוטין? על איזה מחקר בדיוק מדובר? ניסויים דומים של למידה בהתבוננות בוצעו בחיות ירודות יותר כמו טריגוני נהרות ([4]) וכרישים ([5]) ושם איש לא טען שהחיות תקשרו ביניהן באמצעות גלי קול. הסקירה הזו מצטטת כיצד דבורי בומבוס למדו בהתבוננות זו מזו ([6]) וכיצד זבוב ירוק בקבוק מצוי למד בהתבוננות מרובוטים ([7]). לאחרונה נטען כי גם דבורים משפרות את האיתותים שלהן באמצעות התבוננות בדבורים אחרות ([8]). בקיצור, אני מציע להחליף את הקטע הנדון בקטע דומה אך מבוסס. תודה ויום טוב, ליאור पॣ • כ"ג באדר ה'תשפ"ג • 12:08, 16 במרץ 2023 (IST)

אני בעד, יש לך קטע להציע? הקטע הזה עומד פה כבר כמעט 17 שנה, ובזמן הזה לא פיקפקו בו. יתכן שאתה צודק, ולפיכך אשמח אם תציע קטע דומה ומבוסס. חמויישֶה - שיחה 12:54, 16 במרץ 2023 (IST)

לא יודע לגבי הקטע הספציפי זה אבל ליאור הטענה שלך שחיות לא מתקשרות בקול מאד מוזרה, כולם יודעים מדוע כלב נובח ולמה חתול מייל כשהוא רוצה חלב. Assafn • שיחה 10:10, 19 ביוני 2023 (IDT)

הביקורת שלי נוגעת לקטע הספציפי הזה, ואם לדייק - לעובדה שהוא עדיין מוצג לקוראינו בתור עובדה מוצקה, בשעה שלאיש מאיתנו אין שמץ של מושג על איזה מחקר מדובר. אם אין ברשותנו קישור למחקר ובו ראייה כי "באמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה, יידעה הנקבה את הזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה", יש להסיר מיד את הקטע הזה. אחר כך אפשר לחשוב מה נציג במקומו. חמויישה, התוכל בבקשה להחליף את הקטע הזה?

באשר לביקורת של אסף - הבאתי דוגמאות מגוונות ללמידה בהתבוננות, בה חיה א' לומדת כיצד לבצע משימה רק על סמך התבוננות בחיה ב' המבצעת אותה. לא טענתי שחיות לא משוחחות זו עם זו. ליאור पॣ • ב' בתמוז ה'תשפ"ג • 12:40, 21 ביוני 2023 (IDT)

תבנית:הידעת? 25 במרץ 2023

בתאריך 25 במרץ ובתאריך 29 במרץ מופיע אותו קטע על "מס החלונות", מן הסתם כדאי להחליף את אחד מהם. יצחק הורוביץ - שיחה 12:17, 23 במרץ 2023 (IST)

טופל. תודה. חמויישֶה - שיחה 14:41, 23 במרץ 2023 (IST)

תבנית:הידעת? 198

תבנית:הידעת? 23 באפריל 2024

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

האזכור בסוף הקטע של חטא העגל איננו הולם מבחינה מתודית. וזה ממש מביך. כל הקטע קרי הנושא מציג תאריכים ולא מה אירע בהם. שהרי אירעו בהם דברים רבים. לכן המעבר מציון תאריכים קרי מועדים לציון חטא העגל זה לא ענייני ולא סביר על פי הכללים של השימוש הספציפי של האתב"ש במקרה הנידון. לפי המתודה יש לציין אם בכלל את ההתאמה ליז' בתמוז היום בו מצויין חטא העגל באמצעות ציון שבירת הלוחות שהוא שיא המאורע, ברם י"ז בתמוז כלל לא חל בהתאמה לשביעי של פסח אלא יום אחר כך, ואינו מתקשר לאות ע' בכך עשיתם סלט בבחירת רעיוניות ללא שיטתיות, זה לא רציני וזה לא כך במקורות העוסקים בנושא את-ב"ש הזה. העובדה שהלוח העברי איננו מציין את חטא העגל בט"ז בתמוז כלל אלא בי"ז בתמוז במסגרת התענית איננו מאפשר לכם להשתמש בתאריך זה בהקשר לאתב"ש כציון חטא העגל.

דבר נוסף מאחר והתוכן אמור לציין מתי חל תאריך X בלוח השנה לכן דחיית המועד טכנית איננה מהותית בפרט לא בקטע הידעת הקצר. אלא מתי התאריך יוצא. מבחינה זו שוב נכשלה תבנית זו מאחר וגם "תשעה באב" כמועד יכול להידחות וזה לא צויין. וזה לא משנה כלל שהוא יכול להידחות לענין ההתאמה בין יום ראשון של חג הפסח ליום שבו יחול התאריך תשעה באב על כל המשתמע מכך נדחה או שלא. אחר כך לא מבינים למה מתייחסים לויקיפדיה איך שמתייחסים אליה. חבל.

קטע הידעת הנ"ל זקוק לטיפול דחוף מסיבות אלה ועוד בהקדם. מי-נהר • שיחה 12:56, 23 באפריל 2024 (IDT)

― סוף העברה

יתכן שהביקורת צודקת. על פניה, היא נשמעת לי הגיונית. אבל איני מבין היטב את הנושא. רק אוסיף פרט מידע קטן: המילה "עגל" כלל לא מופיעה בערך צופן אתב"ש, למרות ששמות מועדים אחרים, דווקא כן מופיעים בו. תודה. אומרים ישנה • שיחה 12:44, 10 במאי 2024 (IDT)

אני די בקיא בנושא ומסכים עם הביקורת. לא שמתי לב לכשל הזה עד עכשיו, אבל אני בהחלט מסכים שיש צורך לשכתב, ואעשה זאת. עניין חטא העגל מיותר לחלוטין. עניין המועד "נדחה", לא כל-כך מפריע, כי יש בכל זאת צורך לכתוב שמדובר בתאריך ט' באב (או יום העצמאות) המקורי, כי מישהו עלול להסתכל בלוח השנה, לראות שהצום לא חל באותו יום של ליל הסדר ולחשוב שישנה שגיאה. הציון "שאינו נדחה" לא מסרבל את הקטע, ולא מפריע לדעתי (לא מסכים בכלל עם המשפט "אחר כך לא מבינים למה מתייחסים לויקיפדיה איך שמתייחסים אליה. חבל." מכמה סיבות: ראשית, כי היחס לויקיפדיה הוא אחלה, כולל כל המצקצקים שכשהם מחפשים מידע, בתכל'ס ילכו לויקיפדיה דבר ראשון. שנית, כי היחס לא ישתנה מהותית לרעה בגלל ניסוח לא מושלם של קטע הידעת שהוצג פעם אחת ב-12 שנים האחרונות). חמויישֶה • שיחה 13:13, 12 במאי 2024 (IDT)

את „נדחה״ צריך לקשר לערך. יום העצמאות, לדוגמה, נדחה לרוב. כמוכן, אולי להוסיף משפט שמסביר למה הקשר הוא לשנה שלפני ולא לשנה שאחרי? אני חושב שלרוב הקוראים זה לא מובן מאליו. Tzafrir • שיחה 14:01, 12 במאי 2024 (IDT)